מגן אברהם

ספר פסיקה על שולחן ערוך אורח חיים. נכתב על ידי רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר מקאליש.

ערך זה עוסק בספר על השולחן ערוך. אם התכוונתם לברכה הראשונה בתפילת שמונה עשרה, החותמת במילים "מגן אברהם", עיינו בערך ברכת אבות.

כתיבת הספר והבאתו לדפוס

הספר נכתב בין השנים תכ"ה ותל"א. בשנת תל"ג נסע ר' יהודה הלוי גומבינר- אחיו- לאמסטרדם להביאו לדפוס אך נפטר קודם שהספיק להוציאו לאור. בינתיים עוד עשה שינויים בספרו בעקבות יציאת ספרים חדשים לאור כגון עולת תמיד וצמח צדק. בנו היחיד ר' חיים גומבינר הביאו לדפוס כמה שנים לאחר מותו. קרא לספרו נר ישראל ראשי תיבות של נר יפה של רבי אברהם לוי. בנו הדפיסו תחת השם מגן אברהם נ"י- מגן אברהם נר ישראל.

שיטת הפסיקה שלו

יחסו לקבלה

מביא פעמים רבות מספרי קבלה ובמיוחד מכתבי האר"י.

דוגמאות לציטוטים של המגן אברהם מהאר"י: הגבהת הידים כנגד הראש בנטילת ידים שחרית, אמירת פסוק מקרא לאחר תרגום כדי לא לסיים בתרגום- למשל בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, חיוב שש זכירות.

פסיקות ייחודיות

המגן אברהם לא נמנע מפסיקות ייחודיות.

למשל חידש שדין ברכה על תפילין במקרה של הליכה לבית הכיסא הוא רק כשבית הכיסא מרוחק אך בקרוב אין לברך. כל הפוסקים חלקו עליו בזה.

כמו כן הוא הראשון שהביא את איסור הקריאה לאברהם אברם להלכה. רבים הם החולקים על דין זה.

ידועה ביותר שיטתו בענין זמני היום, לפיה זמן עלות השחר הינו האור הקלוש הראשון שעולה במזרח (בניגוד לדעת הגר"א, האליה רבה ובעל התניא, שזמן עלות השחר הוא כשהאור הקלוש מתפשט על פני המזרח). לפי שיטה זו, סוף זמן קריאת שמע וסוף זמן תפילה הינם מוקדמים יותר.

This article is issued from Yeshiva. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.