CIA

סוכנות הביון המרכזית
Central Intelligence Agency
מוטו: "האמת משחררת"
מידע כללי
תחום שיפוט ארצות הברית  ארצות הברית
משרד אחראי מנהל המודיעין הלאומי
סוכנות קודמת OSS
ראש מייק פומפאו
מטה מרכזי לאנגלי, וירג'יניה, ארצות הברית
עובדים חסוי (מוערך בכ-20,000)[1]
תקציב חסוי
אתר ה-CIA

CIAאנגלית: Central Intelligence Agency; מילולית: סוכנות הביון המרכזית) היא ארגון הריגול המודיעיני האזרחי של הממשלה הפדרלית של ארצות הברית, הפועלת לאיסוף, עיבוד וניתוח מידע בטחוני-לאומי מרחבי העולם ומחוץ לגבולות ארצות הברית; בעיקר דרך שימוש במודיעין אנושי (HUMINT). הסוכנות נוסדה בשנת 1947 על ידי הנשיא הארי טרומן, והמטה שלה נמצא בלאנגלי שבווירג'יניה, בסמוך לבירה וושינגטון די. סי. כחברה מרכזית בקהילת המודיעין האמריקנית (IC), הסוכנות מדווחת וכפופה לראש המודיעין הלאומי (DNI).

היסטוריית הארגון

בשנת 1942 עבר איסוף המודיעין מצבא ארצות הברית לידי סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), אשר עיבדה את המידע והציגה אותו בפני ממשל המדינה. בעקבות מלחמת העולם השנייה החליט נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות אויב. בראש המשרד עמד ויליאם ג'יי. דונובן, ולזכותו נזקפו הצלחות רבות בתחום הריגול, כגון גיוס מדענים העוסקים בפיתוח האטום.

ה-OSS, שבשיא תקופתו מנה 12,000 עובדים, פורק בתום מלחמת העולם השנייה. בעקבות זאת נוסדה בינואר 1946 "קבוצת המודיעין המרכזית" על ידי הארי טרומן, וב-18 בספטמבר 1947 נכנס לתוקף חוק הבטחון הלאומי, שעל פיו נוסדו סוכנות הביון המרכזית והמועצה לבטחון לאומי. ראש הסוכנות המחודשת היה האדמירל רוסקו הילנקוטר, ולצדו היו חלק ממוותיקי ה-OSS.

בשנת 1949 נחקק חוק סוכנות הביון המרכזית, שהרחיב את סמכויות הסוכנות בצורה משמעותית. בשנים הראשונות לקיומה, פעלה הסוכנות בעיקר במסגרת המלחמה הקרה נגד ברית המועצות וארגון הביון הסובייטי ק.ג.ב.

במהלך שנות ה-70, בעקבות ניסיונו של הנשיא ריצ'רד ניקסון להשתמש בסוכנות כדי לשבש את חקירת פרשת ווטרגייט, הידק הקונגרס האמריקני את הפיקוח על הסוכנות, ובין השאר אסר עליה להרוג מנהיגים זרים ולעסוק בביון פנימי. חלק מאיסורי הקונגרס בוטלו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 והמלחמה בטרור. עד אפריל 2005, כשהוקם תפקיד ראש המודיעין הלאומי, כיהן ראש הסוכנות גם כראש המודיעין המרכזי (DCI) וכיועץ המודיעין הראשי של הנשיא.

תפקיד הארגון

על פי חוק מיוחד שהוגדר על ידי הממשל האמריקאי, תפקיד הארגון הוא איסוף מודיעין ותיאום פעולות שמירת הבטחון הלאומי של ארצות הברית. מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי הנשיא. הפיקוח על פעולות הארגון מבוצע על ידי ועדות שונות של הסנאט ובית הנבחרים, כל פעולות הארגון מבוצעות מחוץ לארצות הברית, אך במקרה הצורך בפעולה פנימית חייב הארגון לתאם את הדבר עם ארגון ה-FBI, האחראי על פעולות הפנים.

מבנה הארגון

מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי נשיא ארצות הברית. הארגון מחולק לארבעה אגפים ראשיים, המתפקדים כאוספי מידע שטח ומידע לווייני:

  • אגף המודיעין - העוסק בניתוח מידע מודיעיני ממקורות כגון לוויינים וציתות תקשורתי, יחד עם סוכני שטח.
  • אגף המבצעים - העוסק במבצעים חשאיים, כגון הקמת חברות קש ברחבי העולם המסוות את פעולות סוכני הארגון.
  • אגף המדע והטכנולוגיה - החוקר את המודיעין הטכנולוגי והתפתחויות הטכנולוגיה בעולם על מנת לשפר את דרכי פעולות הארגון.
  • אגף המנהל - העוסק בניהולם השוטף של כל אגפי הארגון ובבטחון הפנים של ארגון ה-CIA בארצות הברית.

להלן מבנה חלקי של הארגון[2]:

  • ראש הסוכנות (DCIA)
    • ממלא מקום ראש הסוכנות
    • סגן ראש הסוכנות
  • מטה
    • משרד היועץ המשפטי
    • משרד מבקר הסוכנות
    • המשרד ליחסי ציבור
  • אגף המבצעים (Directorate Of Operation - DO)
  • אגף המצאות דיגיטליות (Directorate Of Digital innovation - DDI)
    • המרכז מודיעין סייבר
      • קבוצת מבצעי מחשבים
      • קבוצת נגישות פיזית
      • קבוצת פיתוח הנדסי
    • ארגון המודיעין ממקורות גלויים
  • אגף המודיעין (Directorate Of Intelligence - DI)
  • אגף המדע והטכנולוגיה (DS&T)
    • מחלקת מחקר ופיתוח
  • אגף הסיוע (DS)


  • השירות החשאי הלאומי (NCS)
    • המרכז לחקר הטרור

פעולות בולטות

פעילות אנטי ישראלית

  • בזמן שיתוף הפעולה עם ישראל במסגרת פעילותיה נגד אש"ף הארגון אימן ומימן חלק מן הפעולות של התנועה הפלסטינית. על סמך אחד הסוכנים המעורבים: "אחד ממנהיגי אש"ף טען שעד שלוחמיו הורשו לבצע כמה פעולות נגד ישראל, הם לא נחשבו לרציניים. CIA עודד התקפות על מטרות לא אזרחיות בישראל". כמו כן נטען על ידי ג'ון לופטוס כי הארגון עושה כל דבר על מנת להרוס רשת הביון הנגדי של המוסד. ב-1980 מדיניות חברות הנפט הייתה מדיניותו של CIA. החברות יכלו לשחד את אש"ף אך לא יכלו לשחד את המוסד[4].

ראשי הסוכנות

מספרשםתחילת כהונהסיום כהונה
1אדמירל סידני סורס23 בינואר 194610 ביוני 1946
2גנרל הויט ונדנברג10 ביוני 19461 במאי 1947
3אדמירל רוסקו הילנקוטר1 במאי 19477 באוקטובר 1950
4גנרל וולטר סמית7 באוקטובר 19509 בפברואר 1953
5אלן דאלס26 בפברואר 195329 בנובמבר 1961
6ג'ון מקון29 בנובמבר 196128 באפריל 1965
7ויליאם רייבורן28 באפריל 196530 ביוני 1966
8ריצ'רד הלמס30 ביוני 19662 בפברואר 1973
9ג'יימס סלזינג'ר (מזכיר ההגנה ה-12)2 בפברואר 19732 ביולי 1973
10ויליאם קולבי4 בספטמבר 197330 בינואר 1976
11ג'ורג' הרברט ווקר בושנשיא ה-41 של ארצות הברית)30 בינואר 197620 בינואר 1977
12סטנספילד טרנר9 במרץ 197720 בינואר 1981
13ויליאם קייסי28 בינואר 198129 בינואר 1987
14ויליאם ובסטר26 במאי 198731 באוגוסט 1991
15רוברט גייטס (מזכיר ההגנה ה-22)6 בנובמבר 199120 בינואר 1993
16ג'יימס וולסי5 בפברואר 199310 בינואר 1995
17ג'ון דויטש10 במאי 199515 בדצמבר 1996
18ג'ורג' טנט11 ביולי 199711 ביולי 2004
19ג'ון מקלולין11 ביולי 200424 בספטמבר 2004
20פורטר גוס24 בספטמבר 20045 במאי 2006
21גנרל מייקל היידן[5]30 במאי 200612 בפברואר 2009
22ליאון פאנטה (מזכיר ההגנה ה-23)12 בפברואר 20091 ביולי 2011
23דייוויד פטראוס1 ביולי 20119 בנובמבר 2012
24ג'ון ברנן8 במרץ 201320 בינואר 2017
25מייק פומפאו23 בינואר 2017מכהן

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Crile, George (2003). Charlie Wilson's War. Grove Press.
  2. , ניתוח של אתר ויקיליקס, 11.03.17
  3. Loftus, John; Mark Arrons (1997). The Secret War Against the Jews. Tel-Aviv: St. Martin's Griffin. עמוד 476
  4. Loftus, John; Mark Arrons (1997). The Secret War Against the Jews. Tel-Aviv: St. Martin's Griffin. עמוד 477
  5. רונן ברגמן, "ואז דגן אמר לי: ישראל לא יכולה לסבול מדינת אויב חמושה בנשק גרעיני", באתר ynet, 30 בדצמבר 2016.
ארגוני ביון לאומיים
ביון חוץ
אוסטרליה ואסיה ASISEABXKXVEVAKSISGISIB/RAWMNBהמוסדGIDINISביטחון המדינההסוכנות לתיאום ביון לאומיסירבּאר
אירופה SZRUAISE Välisluureametקד"בBNDSISIHMİTEYPCNIAWDGSESIESVRNDBDARKYPNIS
אמריקה הדרומית והצפונית AFICIAABINCNICSISDNIDI
אפריקה DRSSASSהמודיעין הכלליהמודיעין הלובימינהל המחקר והתיעוד
ביטחון פנים
אוסטרליה ואסיה ASIOMXXDTXהמשרד לביטחון לאומישב"כPSIAביטחון הפניםNZSISהביטחון הכללי הסוריהביטחון הפוליטיביטחון המדינההביטחון הכללילשכת החקירות הלאומיתביטחון המדינהמשרד המודיעין (איראן)ק.נ.בGKNBNIABINסוכנות החקירות הלאומית (הודו)לשכת החקירות
אירופה SBUBVT‏AISIDANSMI5BfVAHSRELVSDBIAAWBSupo‏DGSISRIפס"בSAPO
אמריקה הדרומית והצפונית FBI‏RCMP‏SEBIN‏
אפריקה הביטחון הלאומי המצרי • SSA • NSANIS
מודיעין צבאי
אוסטרליה ואסיה DIOאמ"ןמטה מודיעין ההגנההמוח'בראת אל-עסכריההמודיעין הצבאי הכלליהלשכה לביטחון לאומי
אירופה HURSIMMADגר"וDRMSKW
אמריקה הדרומית והצפונית DNIEMDIADCIM • CFIB
אפריקה SANDF
מודיעין אותות ולוחמת סייבר
אוסטרליה ואסיה ASDיחידה 8200GCSBאגף 121
אירופה DSTZSIOACGCHQ HIהכוח להגנת סייברספצסביאזהיחידה למבצעי מידע
אמריקה הדרומית והצפונית NSACSE
אפריקה NCC
המלחמה הקרה
אירועים חשובים

(1945–1967)

אירועים חשובים

(1968–1991)

ערכים נוספים

שנות ה-40:

שנות ה-50:

שנות ה-60:

שנות ה-60:

שנות ה-70:

שנות ה-80:

שנות ה-90:

סכסוכים אחרים:

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.