תקן דיווח כספי בינלאומי

סוגי חשבונאות
חשבונאות פיננסית
חשבונאות ניהולית
מושגים בסיסיים
רואה חשבון
הנהלת חשבונות
מאזן בוחן
ספר חשבונות
חובה וזכות
חתך חשבונאי
עלות המכר
הנהלת חשבונות כפולה
תקן חשבונאות
בסיס מצטבר ובסיס מזומן
עקרונות חשבונאיים מקובלים
דוחות כספיים
מאזן
דוח רווח והפסד
דוח על הרווח הכולל
דוח על תזרימי המזומנים
דוח על השינויים בהון העצמי
ביקורת
ביקורת פיננסית
תקן ביקורת
ביקורת פנימית
ביקורת מערכות מידע
חשבונאות בישראל
רשות ניירות ערך
לשכת רואי חשבון בישראל
מועצת רואי חשבון בישראל
לשכת יועצי מס בישראל
המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות
חשבונאות בעולם
המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות
תקן דיווח כספי בינלאומי
חשבונאות בארצות הברית
המוסד לתקינה בחשבונאות פיננסית
מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות
הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית)
חוק סרבנס-אוקסלי

תקן לדיווח כספי בינלאומיאנגלית: International Financial Reporting Standard, בקיצור: IFRS) הוא אסופה של תקנים חשבונאיים שנוצרו על ידי המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות. מדינות רבות בעולם בחרו לאמץ את התקינה הזו כתקן מחייב במגזרים עסקים שונים.

בישראל, החליט המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות בישיבת מועצת המוסד שנערכה ב-31 במאי 2005 לאמץ את התקינה הבינלאומית וקבע חובת דיווח החלה על כלל החברות ציבוריות החל מהדוחות הכספיים של הרבעון הראשון של שנת 2008, כאשר ניתנה אפשרות ליישום מוקדם כבר בדוחות כספיים החל מ-31 ביולי 2006.

התפתחות התקינה הבינלאומית לדיווח חשבונאי

בעבר, התקינה החשבונאית הבינלאומית נערכה ופורסמה על ידי הוועדה הבינלאומית לתקינה (IASC - International Accounting Standard Committee), התקנים שפורסמו על ידי הוועדה נקראים IAS. בשנת 2001, הוקם המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IASB - International Accounting Standard Board) והחליף את IASC בפרסום תקנים בינלאומיים בחשבונאות, תקנים אלה נקראים תקני IFRS. הוחלט כי IASB יאמץ את כל תקני ה-IAS וה-SIC שפורסמו טרם הקמתו. מאז פרשנויות לתקינה הבינלאומית מובאות על ידי הוועדה הבינלאומית לפרשנות דיווח כספי בינלאומי (IFRIC – International Financial Reporting Interpretations Committee).

עקרונות התקינה הבינלאומית לדיווח חשבונאי

התקינה הבינלאומית מבוססת על מערכת של עקרונות אשר מטרתם לקבוע כללים ומסגרת מושגית וכן להכתיב דרישות ספציפיות.

המסגרת המושגית דנה בהגדרות ובקריטריונים למדידה של נכסים, התחייבויות, הכנסות והוצאות לשם הכנה והצגה של דוחות כספיים. המידע המוצג בדוחות הכספיים אמור להיות מובן, מהימן, רלוונטי ובר השוואה.

יתרונות התקינה הבינלאומית לדיווח חשבונאי וחסרונותיה

  • הדוחות הכספיים אמורים לשקף באופן מהימן את מצבה הכספי של הישות המדווחת למועד הדיווח. התקינה החשבונאית הבינלאומית נותנת משקל משמעותי לדרך בה ההנהלה רואה את התוצאות הכספיות, מה שפוגע בהשוואתיות של הדו"חות הכספיים של פירמות שונות אפילו אם הן פועלות בתוך אותו מגזר עסקי.
  • אחידות בינלאומית בדוחות הכספיים, אימוץ מערכת כללים אחידה אמורה להקל על יכולת ההשוואה בין ביצועי חברות בארצות השונות. בעניין זה הוקם פרויקט להאחדת כללי החשבונאות הבינלאומיים והאמריקניים עלי ידי IASB והגוף המקביל האמריקני Financial Accounting Standards Board - FASB, אך אף על פי שהוחלט לקדם את ההאחדה עד לשנת 2014, נכון לשנת 2016 לא אוחדו התקנים.
  • יישום נרחב של מדידת נכסים והתחייבויות בשיטת השווי ההוגן (Fair Value) נחשב לנדבך חשוב של התקינה הבינלאומית. (על אף שהוא מיושם בהרחבה גם ב-US GAAP) ומטרתו היא להציג ככל שניתן את ערכה האמיתי של הישות, נכסיה והתחייבויותיה. מבקרי שיטת השווי ההוגן טוענים שהיא גרמה לתנועות חריפות בדיווחים ופגיעה באמינות הדיווח בשל הערכות שווי משתנות, וקשות לאימות חיצוני.

דוחות כספיים לפי התקינה הבינלאומית לדיווח חשבונאי

קישורים חיצוניים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.