תיירות בישראל

תיירות בישראל מהווה מרכיב חשוב בהכנסות המדינה וכוללת את תיירות הפנים ואת המבקרים בישראל ממדינות אחרות. ערי התיירות המובילות בישראל הן ירושלים, תל אביב, אילת וטבריה, והאתרים המובילים מחוץ לערים הם ים המלח ומצדה. יתרונותיה התיירותיים של מדינת ישראל כוללים תשתית תיירות ענפה, אקלים נוח ומגוון, וריכוז גבוה של אתרים היסטוריים, דתיים וארכאולוגיים, כמו גם אתרי טבע ותרבות רבים, בשטח קטן יחסית.

במשך השנים, הושפעה התיירות בצורה משמעותית מהמצב הגאו-פוליטי-ביטחוני בישראל. בשנים האחרונות חלה עלייה הדרגתית במספר התיירים בישראל, כשהשיא השנתי בכל הזמנים היה ב-2011 עם 2.8 מיליון תיירים, וסך כולל של 3.4 מיליון מבקרים (עליה של 21% בהשוואה ל-2009). בשנת 2012 חלה עלייה נוספת כאשר בכל חודש נשבר שיא המבקרים שנקבע בחודש הקודם לו. בשנת 2017 נשבר שיא נוסף כאשר מספר התיירים הגיע ל-3.6 מיליון – עליה של כ25 אחוז מהשנה הקודמת. תיירות שהכניסה כ-20 מיליארד שקל למשק הישראלי.[1]

התיירות הנכנסת

התיירות הנכנסת מוגדרת על ידי המרכיבים הבאים:

  • תנועה אל תוך מדינת ישראל
  • של בעלי דרכון שאיננו ישראלי
  • דרך מעברי הגבול המוסדרים
  • ששהו בישראל יותר מיום אחד (אלו ששהו פחות מיום אחד מוגדרים "מבקרי יום")

ב-2011 נכנסו לישראל 2.8 מיליון תיירים. עיקר התנועה נעשתה דרך נתב"ג (כ-84% ב-2011[2]). נמל תעופה נוסף המשמש את התיירות הנכנסת הוא נמל תעופה עובדה, הפועל בעיקר עבור טיסות השכר מאירופה של תיירים המגיעים לנופש באילת. תיירות נכנסת בהיקפים קטנים יותר עושה דרכה לישראל דרך המעברים היבשתיים גשר אלנבי ומעבר טאבה, ומעברים שנפתחו בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994: מעבר יצחק רבין (ערבה) ומעבר נהר הירדן (גשר שיח' חוסיין). בשנת 2011 כ-10% מכלל התיירים הגיעו דרך מעברים אלו[2].

שערי כניסה נוספים לתיירות הנכנסת הם נמלי הים של חיפה ואשדוד - המאפשרים, בין השאר, סיורים חד יומיים או דו יומיים של ספינות הטיולים (cruise ships).

היסטוריה

מאז הקמת המדינה ועד 2011 הגיעו לישראל 65 מיליון תיירים בסך הכל. כ-83% מתוכם הגיעו מאז שנות השמונים. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נכנסו לישראל כ-50 אלף תיירים בממוצע בשנה. למרות התפתחויות מרשימות שנרשמו בענף התיירות, בעיקר מאז 1967, ידעה התיירות הנכנסת תנודתיות שהושפעה בעיקר מאירועים ביטחוניים. ניתן לראות מתאם בין כניסת התיירים לישראל לבין המצב הגאו-פוליטי והביטחוני ששרר בישראל באותם ימים: סיום האינתיפאדה הראשונה, מלחמת המפרץ, הסכמי אוסלו (עד 1995), רצח רבין והפיגועים בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובשנת 2000, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה. משברים אלה הביאו לפיטורים נרחבים של עובדים שכירים במלונות ובסוכנויות נסיעות. בתקופות משבר בלט בחסרונו מנגנון הגנה כלכלי על העוסקים בענף, ותקופות ההתאוששות היו מלוות בירידה ברמת השירותים המקצועיים - כתוצאה מפרישת עובדים מנוסים בעיתות המשבר.

נכון ל-2010[3], 29% מהתיירים היו מאירופה, 29% מאמריקה. מארצות הברית לבדה הגיעו כ-22% מהתיירים בישראל. כ-10% מהתיירים בישראל היו מרוסיה ושיעור דומה מצרפת (ממנה מגיע אחוז התיירים היהודים הגבוה ביותר מאותה המדינה, כ-74%). מטרות הביקור העיקריות היו עניין דתי (38%), תיירות ובילוי (28%), ביקור קרובים (17%), עסקים וכנסים (15%). בכותל המערבי ביקרו 77% מהתיירים מחו"ל, 60% בויה דולורוזה, 54% בתל אביב, 49% בים המלח, 42% באזור ים כנרת, ו-15% באילת.

מתוך 300,000 מבקרים שהגיעו לישראל ביולי 2012, מספר התיירים הרב ביותר הגיע מארצות הברית (70,000) ולאחר מכן מרוסיה (30,000), בעקבות ביטול הצורך בויזה מרוסיה ואוקראינה. ירושלים המשיכה להוביל בתור היעד המרכזי של התיירים, כאשר 80% מהם הגיעו לבקר בה.

בנוסף למטרות הנפוצות של צליינות, טיול ונופש, התפתחה בישראל גם תיירות מרפא, של אנשים הבאים לצרוך שירותי רפואה, תיירות כנסים[4] ותיירות פוליטית, של אנשים הבאים למחות על מדיניות ישראל או לתמוך בה[5].

מספר כניסות

כניסת תיירים לישראל (באלפים)[2][3]

מספר כניסת תיירים לפי אזרחות (נכון לשנת 2016)[6]:

  1. ארצות הברית  ארצות הברית 672,100
  2. צרפת  צרפת 293,000
  3. רוסיה  רוסיה 284,600
  4. בריטניה  בריטניה 197,100
  5. גרמניה  גרמניה 180,100
  6. אוקראינה  אוקראינה 164,500
  7. איטליה  איטליה 88,000
  8. הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין 85,900
  9. קנדה  קנדה 69,900
  10. פולין  פולין 54,300
  11. ברזיל  ברזיל 35,500
  12. הולנד  הולנד 51,400
  13. רומניה  רומניה 50,900
  14. ספרד  ספרד 46,200
  15. הודו  הודו 44,800
  16. שוויץ  שוויץ 42,900
  17. טורקיה  טורקיה 34,900
  18. בלגיה  בלגיה 34,000
  19. אוסטרליה  אוסטרליה 32,000
  20. קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 28,300
  • סך הכל 3,069,800 מבקרים מכל העולם

תיירות הפנים

תיירות הפנים מהווה חלק נכבד בתיירות בישראל. משפחות ישראליות רבות יוצאות לטייל ברחבי הארץ באופן קבוע, באתרי רשות הטבע והגנים והפארקים הלאומיים. צפון ישראל (בעיקר הגליל, אזור הכנרת ורמת הגולן) נחשב לאזור נוח יותר מבחינת מזג האוויר וכן מבחינת שירותי התיירות והאירוח (בעיקר לינה בצימרים ולא בבתי מלון). בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הישראלים והתיירים המבקרים בדרום המדינה באזור הנגב והרי אילת, ושירותי התיירות התפתחו בצורה משמעותית.

בישראל גם קיימים אלפי עסקים קטנים המהווים מוקדים תיירותיים, המייצרים ומשווקים מזון בתוצרת עצמית - זיתים, גבינות, שמן, יין, לחמים ועוד.

ב-2010 כ-49% מהלינות של ישראלים במלונות היו בעיר אילת, ו-16% במלונות שעל שפת ים המלח.

מספר הלינות בישראל (2008)

מספר הלינות בישראל ב-2008
מאפייןמספר לינותשינוי לעומת 2007הערות
סה"כ לינות 22 מיליון6% +
לינות של תיירים מחו"ל בבתי מלון 10.3 מיליון22% +מהווה כ-47% מכלל הלינות
לינות של ישראלים בבתי מלון 12 מיליון5% -מהווה כ-53% מכלל הלינות
לינות של ישראלים בכלל אמצעי האכסון 14 מיליון3% -ממוצע של 2.3 לינות בחופשה – כלומר 6 מיליון יציאות של ישראלים לנופש. עליות נרשמו באכסניות נוער ובתי ספר שדה, באירוח הכפרי לא נרשם שינוי
תפוסה שנתית ממוצעת בבתי מלון 66%7% +
סך התרומה הכלכלית של ענף תיירות הפנים לכלכלת ישראל 10 מיליארד 7% +
מספר המועסקים בענף התיירות 90,000 איש10% +בתוכם גם המועסקים בענף המלונאות.
מספר המועסקים בענף המלונאות 30,000 איש7% +היתר מועסקים בענפים אחרים: מסעדות, בתי קפה, חנויות, תחבורה
היצע אמצעי אכסון ב-2008
אמצעי אכסוןכמותקיבולתהערות
בתי מלון 33445,000 חדרים77% מסך חדרי האירוח
תיירות כפרית 8,000 יחידות אירוח12% מסך חדרי האירוח
אכסניות נוער 276,000 מיטות
בתי ספר שדה 133,000 מיטות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • עמוס כרמל, מלון אורחים: ספר תולדות המלונאות בארץ-ישראל, הוצאת איגוד המלונאות בישראל, 2010.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.