שתי וערב

ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
עריכה - שיחה

שְׁתִי וָעֵרֶב הם שמות החוטים מהם אורגים בד. חוטי ה"שתי" מתוחים בשני הקצוות שלהם, ומקובעים בין שני מקלות, מוטות או מנורים קשיחים שמחזיקים את החוטים מתוחים חוטי השתי הם ה'שלד' שממנו נוצר הבד. לתוך ובין חוטי השתי מערבים את חוטי ה"ערב": בעזרת מחט באריגת יד, או בעזרת דוושות המחוברות לבתי ניר בנולים, מרימים חלק מחוטי השתי ומורידים חלק ובתוך המיפתח מעבירים את חוטי הערב שמגולגלים על בוכיר או על מקל עם חריצים, על ידי העלאה והורדה לסירוגין של חוטים שתי שונים. כך מקבלים מיפתח שונה בכל פעם, ונוצרת יריעת בד בצפיפות (או דוגמה) משתנה, לפי ייעוד הבד.

המילה שתי באה מהמילה האכדית שת יסוד[1].

שתי וערב לתיקון ואיחוי

פעם נהגו לתקן חורים בגרביים, או לאחות חורים בבגדים, בתיקון של "שתי וערב". לשם כך הלבישו את הגרב או כרכו את הקטע הקרוע על משהו קשיח שמתח את הסריג או האריג - (לדוגמה כוס, כדור או פטריה מעץ)- ובעזרת מחט וחוט ארגו מעין טלאי על החוטים בשיטת "שתי וערב".

נולים שונים ועוד אפשרויות אריגה

בזמנים קדומים, נארגו הבדים על ענפים או קורות מהם תלו חוטים שבעזרת משקולות [אבן או חרס][2] נמתחו כלפי מטה, והאורגים דחפו את העבירו את הערב בין חוטי השתי מצד לצד ואחר כך דחפו וצופפו אותו כלפי מעלה. מתקן כזה נקרא נול. עם הזמן למדו שקל יותר לדחוף את הערב כלפי האדמה. בחפירות ארכאולוגיות בישראל נמצאו משקלות אריגה מחרס מתקופת הברזל שנחקרו על ידי הארכאולוגית אביגיל שפר [Avigail Sheffer][3] .

למעשה אפשר לארוג על כל אמצעי נוקשה מספיק למתיחת השתי, קרשים, עם או בלי מסמרים, מסגרות של חלונות, מסגרות של תמונות, ספרים, קרטונים, קרטון או פס פלסטיק שיש בו חריצים וחורים לסירוגין[4] גושי קלקר,גלגלי אופניים ככל שעולה בדעתם [5]של הרוצים לארוג.

קיימים נולים מסוגים שונים: אצל הבדואים[6] ועמים נודדים אחרים נפוצים נולי אדמה שנוצרים על ידי תקיעת יתדות באדמה,ביניהן מותחים את חוטי השתי ובעזרת מקל מורידים ומעלים חלק מחוטי השתי, כדי לשלב את חוטי הערב.

ישנם נולים העומדים על שולחן, יש בעלי רגליים משלהם ויש נולים תעשייתיים, ועוד.

בשל צורת העירוב בין החוטים משמש המושג שתי וערב בהשאלה לתיאורים שונים בתחומי המשפט, השירה, תכנון הערים וכו'.

מקור השם

המילים מופיעות בספר ויקרא: "וְשָׂרַף אֶת-הַבֶּגֶד אוֹ אֶת-הַשְּׁתִי אוֹ אֶת-הָעֵרֶב, בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים, אוֹ אֶת-כָּל-כְּלִי הָעוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע: כִּי-צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא י"ג, 52). המילים מופיעות בפעם הראשונה כביטוי בתלמוד הבבלי: "כיצד קורעו? אמר רב יהודה: קורעו שתי וערב וטחו בכותל" (מסכת חולין, דף ק"ט, עמוד ב'). מקור השם "שתי", מלשון תשתית, שכן הוא נתלה על הנול; "ערב", מלשון עירוב, שכן הוא נשזר בין חוטי השתי.

שימושים בהשאלה

  • בתכנון ערים משתמשים במונח: רחובות שתי וערב לתיאור רחובות הפרוסים על פני העיר כרשת מצטלבת בזוויות ישרות.
  • במשפט מכנים חקירה צולבת מכמה זוויות: "חקירת שתי וערב".
  • בניהול מכנים ארגון מטריציוני: "ארגון שתי וערב".
  • במסורת יהודית עממית משמש הצירוף כ'לשון נקי' לציון צורת הצלב. לדוגמה, בסיפור דיבוק שנכתב על ידי ר' משה בן אברהם בן ראובן חייט: והיה נראה לעין כל איך שהרוח הוליך את ידיו לחבקן ולעשות תמונת שתי וערב. והנער מעצמו התחזק להפריד ידיו זה מזה, עד שבאוזנים שמענו איך שאמר אל הרוח וזה לשונו: "אתה רשע! אתה רוצה שאעשה שתי וערב! אני אינני רוצה!"[7] כן מופיע הצירוף בספרות הרבנית[8].

ראו גם

הערות שוליים

  1. אברהם אבן-שושן, המלון החדש, ירושליים: קרית ספר, 1980, 1980, פרק האות ש, כרך שביעי ש-ת, עמ' 2803, ISBN 965-17-0113-7
  2. Sarita r. rainey, Weaiving without a loom, Worcester Massachusetts: Davis, 1966, 1966, פרק Weaving as an art form, עמ' 7, ISBN 87192-024-7. (באנגלית)
  3. Elizabeth Wayland Barber, WOMEN~S WORK: The First 20,000 Years, New York: W.W. NORTON, 1995, 1994, פרק Postscript: Finding the Invisible, עמ' 293-4, ISBN 0-393-31348-4. (באנגלית)
  4. Grete Kroncke, Simple Weaving, תרגום: Christine Hauch, New York: VAN NOSTRAND, 1973, 1970, פרק Ribbon weaving and darning on a rigid heddle, עמ' 29-34, ISBN 0442299818. (באנגלית)
  5. DIY WEAVING LOOM WITH HEDDLE BAR, WHY DON`T YOU MAKE ME (באנגלית)
  6. ענת ציגלמן, האם השטיחים הבדואים של נשות לקייה יהפכו ללהיט עולמי, לאשה Xnet, 10/8/2013
  7. חייט משה אברהם בן ראובן, רוח חיים, 1785 עמ' ד' ע"ב
  8. לדוגמה, באר היטב ומשנה ברורה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן סא, סעיף ו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.