שריה בן נריה

שְׂרָיָה בֶן נֵרִיָּה היה משרי צדקיהו מלך יהודה[1].

שריה, בנו של נריה ונכדו של מחסיה, היה ככל הנראה אחיו של ברוך בן נריה[2] ואם כך אבי סבו היה חלקיה[3].

במקרא נזכר תפקידו של שריה כ"שר מנוחה"[1]. לדעת פרשני המקרא כוונת הדבר היא שהיה מביא אל המלך את האנשים הרוצים לתת לו מתנה[4] וכך גם בתרגום השבעים ובתרגום יונתן[5]. או שהכוונה שהיה עם המלך בזמן מנוחתו[6]. במדרש נכתב על שריה שהיה נביא[7].

בספר ירמיה נזכר שריה, לאחר שירמיה כותב על ספר אחד את כל נבואות הזעם על בבל, הוא פונה אל שריה המלווה את צדקיה המלך כשהלך לבבל[8], ומורה לו לקרוא בבבל את הספר, ולאחר שיסיים, שיקשור אבן על הספר, ויזרוק אותו אל נהר פרת. לסיום מורה ירמיה לשריה לומר לאחר הטלת הספר למים;

"כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְלֹא תָקוּם מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵבִיא עָלֶיהָ"[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 ספר ירמיהו, פרק נ"א, פסוק נ"ט
  2. ברוך בן נריה, מחבר: אבי ורשבסקי - ההנחה ששריה וברוך היו אחים מתבססת על שמות אביהם וסבם המשותפים
  3. ראה הערה קודמת
  4. רש"י, ירמיה נ"א נ"ט; "מנוחה" לשון "מנחה"
  5. יאיר הופמן, מקרא לישראל: ירמיה כו - נב', ירושלים, מאגנס, 2001, עמ' 867.
  6. רבי דוד אלטשולר, "מצודות דוד" על ירמיה נ"א נ"ט
  7. על פי המדרש "מנוחה" פירושה "נבואה" (כדוגמת "ונחה עליו רוח ה', ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ב') במדבר רבה, פרשה י', פסקה י"ד
  8. ירמיה נא,נט; לפי תרגום השבעים הוא רק שלח את שריה ולא הלך בעצמו
  9. ספר ירמיהו, פרק נ"א, פסוק ס"ד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.