שנת בשז

שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשז היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה בשבת (ז). שנה מסוג בשז היא שנה מעוברת ויש בה 385 ימים שהם 55 שבועות שלמים. השנה שלפני שנת בשז היא תמיד שנת הכז.

שנת בשז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של תשרי בשנה מעוברת הוא בין יום א' שעה 20 ו 491 חלקים (14:27 לערך) ליום שני שבשעה 18 (12:00 בצהריים). שנת בשז אחראית ל-4.72% מהשנים בלוח העברי[1]. לאחרונה הייתה שנת בשז בה'תשנ"ב ובה'תשע"ו. שנת בשז הבאה היא שנת ה'תשע"ט.

לוח שנה

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
חשוון א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
כסלו א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
טבתא ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
שבט א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אדר א' א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אדר ב' א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
ניסן א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אייר א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
סיוון א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
תמוז א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
אב א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אלולא ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום צום

מועדים

קריאה בתורה והפטרות

בשנת בשז 55 שבתות. בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת ביום הראשון של פסח. לפי שישנן 53 פרשות לקרוא בשבת (פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) אין אף פרשה שנקראת יחד עם פרשה אחרת בארץ ישראל. בחוץ לארץ, לא קוראים פרשה ביום השמיני של פסח, ולכן מחברים שם את פרשות מטות ומסעי.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

בשנת בשז, חל חג השבועות ביום ראשון שאחרי קריאת פרשת נשא (בארץ ישראל), לעומת רוב השנים בהן חל חג השבועות לפני קריאת פרשת נשא.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.