שירות ביון החוץ של רוסיה

שירות ביון החוץ של רוסיה
Служба внешней разведки России
סמל הארגון, מאז 2009
קובץ:Flag of Foreign Intelligence Service (Russia) 2009.gif
דגל הארגון
מטה סוכנות הביון הרוסית במראה מהאוויר, בנפת יאסנבו שבמוסקבה.
"מולדת, גבורה וכבוד"
(Отечество, Доблесть и Честь)
מידע כללי
תחום שיפוט רוסיה  רוסיה
משרד אחראי נשיא רוסיה
סוכנות אם סגל הנשיא
סוכנות בת זסלון
תאריך הקמה 18 בספטמבר 1991
סוכנות קודמת ק.ג.ב.
מנהל/ת סרגיי נארישקין
מטה מרכזי יאסנבו, דרום-מערב מוסקבה, רוסיה
עובדים חסוי (מוערך בכ-13,000)
תקציב חסוי
SVR.gov.ru

שירות ביון החוץ של רוסיהרוסית: Служба внешней разведки; הגייה מקורבת: סְלוּזְ'בָּה וְנֶשְנֵיי רַזְבֶדְקי; ידוע גם בראשי התיבות: סו"ר) הוא סוכנות הביון הרוסית ואחד הארגונים החשאיים ביותר בקהילת המודיעין הרוסית.

הארגון הוקם ב-18 בדצמבר 1991 לאחר פירוק הק.ג.ב., בעקבות התפרקות ברית המועצות. הארגון חודר בין השאר לארגוני טרור ומשתף במידע שירותי ביטחון של בעלות ברית. מטה הארגון ממוקם סמוך לכפר באצ'ורינו, בחבל לנין במחוז מוסקבה, סמוך לתחנת המטרו יאסנבו במוסקבה.

הארגון מקביל ל-CIA האמריקאי ולמוסד הישראלי.

היסטוריה

ערך מורחב – קג"ב

סוכנות הביון האזרחית שמטרתו ביון מחוץ לגבולות המדינה הראשונה ברוסיה לאחר המהפכה הוקמה ב-20 בדצמבר 1918 כמחלקת החוץ של הצ'קה. עד 1954 המחלקה פעלה תחת שמות שונים, אך הייתה כפופה לשירות הביטחון ופעלה כארגון מודיעין.

במרץ 1954 הוקם הקג"ב ובו מנגנון המודיעין: המינהל הראשי הראשון שהיה סוכנות הביון הסובייטית עד 1991. בשל שורת שינויים ארגונים מבניים בקג"ב, שהיה מעורב בניסיון הפוטש של אוגוסט של השמרנים הקומוניסטים בקיץ 1991, המינהל פורק.

יבגני פרימקוב ויו"ר הקג"ב ואדים בקאטין, הביאו למעצרו של יו"ר הקג"ב הקודם, ולדימיר קריוצ'קוב והחליטו להפריד את תפקידי הביון מהקג"ב:

  • ב-6 בנובמבר 1991, פרימאקוב מונה למנהל הראשון והיחיד של שירות הביון המרכזי הסובייטי
  • ב-25 בנובמבר 1991, צו נשיאותי של נשיא ברית המועצות מיכאיל גורבאצ'וב הסדיר את מעמד הארגון, מבנהו ומנהליו
  • ב-2 בדצמבר אותה שנה מונו מספר סגנים למנהל הארגון
  • כעבור יומיים הפך הקג"ב לשירות הביטחון הבין רפובליקני. שירות הביון המרכזי והוועדה להגנת גבולות המדינה של ברית המועצות היו לחלק מהחוק האחרון שנחקק בברית המועצות: "אודות הארגון המחודש לגופי ביטחון המדינה"
  • ב-13 בדצמבר הוקם לראשונה בביון הרוסי לשכת הקשר עם תקשורת ההמונים.

רשמית, הארגון פורק ב-18 בדצמבר 1991 וירש אותו שירות ביון החוץ של רוסיה, שברבות השנים סמכויותיו גדלו והוא מפעיל את הסוכנים החשאיים של המדינה ואחראי גם על אבטחת השגרירים והמשלחות הדיפלומטיות, בייחוד באזורי סכסוך, באמצעות לוחמי יחידת זסלון.

דו"ח המודיעין הראשון של שירות ביון החוץ של רוסיה יצא ב-1993 והוא כלל רשימה של עשרות מדינות ומצב תוכניות הגרעין שלהן וקצב התפתחותן האפשרית בעתיד. הדו"ח כלל מדינות כמו מצרים, סוריה, קוריאה הצפונית, איראן ומדינות נוספות באסיה ואפריקה.[1] שירות ביון החוץ של רוסיה שיחק תפקיד פעיל מאוד בתקופת בוריס ילצין והיה ממנסחי מדיניות החוץ של רוסיה בתקופה זו. ראש הארגון, יבגני פרימקוב התבטא רבות כנגד נאט"ו ומדיניות ההתפשטות שלה מזרחה כשגייסה לשורותיה כמה ממדינות הגוש המזרחי לשעבר. פרימקוב, ערביסט ואנטי-מערבי, תבע ממדינות המערב לחדול מלחתור תחת רוסיה, דברים שגם אמר אז שר החוץ הרוסי, אנדריי קוזירב.

בספטמבר 1999 הניח הארגון דו"ח בפני נשיא רוסיה, אודות סיכויי פלישת נאט"ו לקוסובו וניסיונה של איראן לעבור לשימוש בטכנולוגיה גרעינית ובעשור הראשון של המאה ה-21 עמל על מבצעי חדירה לארגוני טרור ופעל נגד הבלדנים הצ'צ'ניים.

באפריל 2010 נחשפה רשת ריגול רוסית בארצות הברית - עשרה מרגלים שנשלחו לארצות הברית בשנות ה-90, על מנת להוות בעתיד מרגלים פעילים עבור המדינה. לאחר עסקת חילופי אסירים בין רוסיה לארצות הברית, המרגלים הוחזרו לרוסיה. ביניהם התפרסמה המרגלת אנה צ'פמן שהייתה לסמל תרבות רוסי, בעקבות הפרשה.

מבנה

סרגיי נארישקין הוא מנהל הסוכנות מאז 2016 והתמנה לתפקיד על ידי נשיא רוסיה. המנהל מחויב למסור דו"חות מודיעין לנשיא מדי יום שני והוא חבר במועצת הביטחון. שירות ביון החוץ של רוסיה מוסר, כאמור, דו"חות מודיעין שבועיים לנשיא, אלא שבניגוד ל-CIA האמריקני שמסתפק בשליחת הדו"ח ללא פרשנות אישית, שירות ביון החוץ של רוסיה נוטה להוסיף הערות ופרשנות מודיעינית לגבי התגובה האפשרית למידע מודיעיני מסוים.

על פי פרסומים שונים בשנות ה-90 אלה היו מחלקות הארגון:

  • מינהל PR (המינהל למודיעין פוליטי) - כללה 17 מחלקות שכל אחת מופקדת על ריגול במדינה מסוימת
  • מינהל S ("הבלתי לגאליים") - כללה 13 מחלקות והפעילה את כל מרגליה האזרחיים של רוסיה, לרבות אלה שנלכדו ב-2010. הכילה תת-מחלקה לריגול ביולוגי.
  • מחלקה X (מודיעין טכנולוגי) - המקבילה ללק"ם, עוסקת בריגול טכנולוגי ונחשבת למחלקה הגדולה ביותר בשירות ביון החוץ של רוסיה, עם כ-1,000 סוכנים. נחשבת למחלקה הפורייה ביותר מבחינת הפקת דו"חות מודיעין.
    • האקדמיה לביון חוץ (ABP).
  • מינהל KR (סיכול ריגול חיצוני) - זהו שירות הביטחון של שירות ביון החוץ של רוסיה. אחראית למניעת הסתננויות וריגול בתוככי הארגון מצד מדינות זרות.
  • מינהל OT (תמיכה טכנית מבצעית) - אחראי מבחינה לוגיסטית להצטיידות הסוכנים לקראת ביצוע מבצעים חשאיים.
  • מינהל R (מינהל הניתוח והתכנון המבצעי) - תכנון מבצעי הארגון בחו"ל. המוח שמאחורי המבצעים.
  • מינהל I (שירות המחשוב/מידע ותפוצה) - אחראי באופן בלעדי על ניתוח מידע מודיעיני והפקת הערכת מודיעין כוללת מדי שבוע עבור הנשיא. דו"חות המחלקה הם שמוגשים בפני הנשיא מדי יום שני. זוהי במידה רבה המקבילה לחטיבת המחקר באמ"ן.
  • המינהל למודיעין כלכלי

על פי מודיעין ממקורות גלויים הארגון גם מפעיל את המכון הרוסי למחקרים אסטרטגיים, שהוקם כמרכז אנליטי של שירות הביון על פי צו נשיאותי מפברואר 1992. בשנת 2009 המכון אורגן מחדש והוכפף ישירות לסגל הנשיאותי של רוסיה.

עם זאת, באתר האינטרנט הרשמי מבנה הארגון מתואר באופן הבא:[2]

ראשי הביון הרוסי

ראש הביון הרוסי הראשון היה מנהל מחלקת החוץ של הצ'קה שהתמנה בנובמבר 1920. בשנות מלחמת העולם השנייה היה זה ראש המודיעין של נקוו"ד. בתקופת המלחמה הקרה ראש המודיעין הסובייטי היה מנהל המינהל הראשי הראשון של הקג"ב ומאז 1991 ראש הביון הרוסי הוא מנהל שירות ביון החוץ של רוסיה שממונה ומפוטר על פי צווי נשיא רוסיה.

מנהל שירות ביון החוץ של רוסיה הוא בדרגת שר פדרלי ומתוקף תפקידו הוא חבר קבוע במועצה לביטחון לאומי. מנהל שירות ביון החוץ של רוסיה זוכה לאבטחה צמודה של שירות האבטחה הפדרלי של רוסיה.

שםתחילת כהונהסיום כהונה
ראשי מחלקת החוץ
יאקוב דבטיאן12 בנובמבר 192020 בינואר 1921
רובן קטניאן20 ינואר10 באפריל 1921
יאקוב דבטיאן10 באפריל5 באוגוסט 1921
סולומון מוגילבסקי6 באוגוסט 192113 במאי 1922
מאיר טריליסר13 במאי 192227 באוקטובר 1929
סטניסלב מסינגאוקטובר 192931 ביולי 1931
ארתור ארטוזוביולי 193121 במאי 1935
אברהם סלוצקימאי 193517 בפברואר 1938
סרגיי שפיגלגלאס17 בפברואר9 ביוני 1938
זלמן פאסוב9 ביוני2 בנובמבר 1938
פאבל סודופלאטוב2 בנובמברדצמבר 1938
ולדימיר דקאנוזוב2 בדצמבר 193813 במאי 1939
פאבל פיטיןמאי 193915 ביוני 1946
פיוטר קובאטקין15 ביוני7 בספטמבר 1946
פיוטר פדוטוב7 בספטמבר 194619 בספטמבר 1949
ראשי המינהל הראשי הראשון בקג"ב
סרגיי סאבצ'נקוספטמבר 19495 בינואר 1953
יבגני פיטובראנוב5 בינואר11 במרץ 1953
ואסילי ריאסנוי11 במרץ28 במאי 1953
אלכסנדר קורוטקוב28 במאי17 ביולי 1953
אלכסנדר פאניושקין17 ביולי 19531956
אלכסנדר סחרובסקי19561972
פיודור מורטין19721974
ולדימיר קריוצ'קוב19741988
לאוניד שבארשין19891991
ויאצ'סלב גורגנוב22 בספטמבר30 בספטמבר 1991
מנהלי שירות ביון החוץ
יבגני פרימקוב30 בספטמבר 19919 בינואר 1996
ויאצ'סלב טרובניקוב10 בינואר 199620 במאי 2000
סרגיי לבדב20 במאי 20005 באוקטובר 2007
מיכאיל פרדקוב9 באוקטובר 20075 באוקטובר 2016
סרגיי נארישקין5 באוקטובר 2016

שירות ביון החוץ של רוסיה בתרבות הפופולרית

בניגוד למקבילו הפנימי, שירות הביטחון הפדרלי, שירות ביון החוץ של רוסיה כמעט שאינו זוכה לסיקור תרבותי בקולנוע ובספרות בשל טבעו החשאי כאחד מארגוני הביון החשאיים ברוסיה ובעולם.

נכתבו ספרים בודדים על ידי יוצאי הארגון אודות הסוכנות ובישראל הארגון זכה לחשיפה רבה באשר לשיטות הפעולה שלו, בסדרת הטלוויזיה תא גורדין המגוללת את סיפורם של סוכני שירות ביון החוץ של רוסיה שהושתלו בישראל לפני שנים ונדרשים לפעול שוב, לאחר שיתוק של שנים רבות. לסדרה תא גורדין נוצרה מקבילה בארצות הברית Allegiance ששודרה החל מינואר 2015.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ג'פרי ט. ריצ'לסון, מאה של מרגלים - ביון במאה ה-20, רסלינג, 2009.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. מתוך מאה של מרגלים מאת ג'פרי ט. ריצ'לסון, הוצאת רסלינג, עמ' 514-517. תרגום מאנגלית: מיכאל אלעזר
  2. ראו מקור כאן
ארגוני ביון לאומיים
ביון חוץ
אוסטרליה ואסיה ASISEABXKXVEVAKSISGISIB/RAWMNBהמוסדGIDINISביטחון המדינההסוכנות לתיאום ביון לאומיסירבּאר
אירופה SZRUAISE Välisluureametקד"בBNDSISIHMİTEYPCNIAWDGSESIESVRNDBDARKYPNIS
אמריקה הדרומית והצפונית AFICIAABINCNICSISDNIDI
אפריקה DRSSASSהמודיעין הכלליהמודיעין הלובימינהל המחקר והתיעוד
ביטחון פנים
אוסטרליה ואסיה ASIOMXXDTXהמשרד לביטחון לאומישב"כPSIAביטחון הפניםNZSISהביטחון הכללי הסוריהביטחון הפוליטיביטחון המדינההביטחון הכללילשכת החקירות הלאומיתביטחון המדינהמשרד המודיעין (איראן)ק.נ.בGKNBNIABINסוכנות החקירות הלאומית (הודו)לשכת החקירות
אירופה SBUBVT‏AISIDANSMI5BfVAHSRELVSDBIAAWBSupo‏DGSISRIפס"בSAPO
אמריקה הדרומית והצפונית FBI‏RCMP‏SEBIN‏
אפריקה הביטחון הלאומי המצרי • SSA • NSANIS
מודיעין צבאי
אוסטרליה ואסיה DIOאמ"ןמטה מודיעין ההגנההמוח'בראת אל-עסכריההמודיעין הצבאי הכלליהלשכה לביטחון לאומי
אירופה HURSIMMADגר"וDRMSKW
אמריקה הדרומית והצפונית DNIEMDIADCIM • CFIB
אפריקה SANDF
מודיעין אותות ולוחמת סייבר
אוסטרליה ואסיה ASDיחידה 8200GCSBאגף 121
אירופה DSTZSIOACGCHQ HIהכוח להגנת סייברספצסביאזהיחידה למבצעי מידע
אמריקה הדרומית והצפונית NSACSE
אפריקה NCC
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.