שבעים הזקנים

שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון. לא ברור מהם היחסים בין שתי הקבוצות, והאם הן מהוות המשך אחת של השנייה.
בנוסף לשתי קבוצות אלה, מופיעים במסורת, מספרים קרובים מאד של "זקנים": שבעים ושניים זקנים בעניין תרגום השבעים, ובנוסף, חברי הסנהדרין, שעל פי ההלכה מונים שבעים ואחד תלמידי חכמים.

זקני משה

על זקנים אלה לא ידוע, אך נאמר עליהם: "ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו ולקחת אותם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך" (ספר במדבר, פרק י"א, ט"ז.) זקנים אלה למדו את התורה מפיהם של משה ואהרון.[1]

זקני יהושע

הזקנים הללו מוזכרים בפסוק "ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל...ויקרא לזקני ישראל." (ספר יהושע, פרק כ"ד, א'.) ובפסוק "ויעבוד ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים...אחרי יהושע." (ספר יהושע, כ"ד, ל"א.)

במשנה נאמר על הזקנים הללו:

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.

פתיחת מסכת אבות.

על פי המשנה, יהושע לאחר מותו מסר את התורה לאותם הזקנים, והם היוו חוליה בשרשרת מסירת התורה לדורות הבאים. מהראשונים שבהם היה עתניאל בן קנז ומהאחרונים שבהם היה עלי הכהן.[דרוש מקור]

קברי שבעים הזקנים

ערך מורחב – גבעת פינחס

קברי שבעים הזקנים נמצאים על פי המסורת בגבעת פינחס בשומרון.

זקני שיבת ציון

המלבי"ם, בפירושו לספר נחמיה, מנמק כי נחמיה בן חכליה הציב שבעים איש לסנהדרי גדולה ושמותיהם מוזכרים בתוך השמונים ושלשה שמות -ונחמיה בכללם ובראשם.[2]

הערות שוליים

  1. מסכת ערובין, דף נ"ד, ב'.
  2. מלבי"ם לספר נחמיה פרק י
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.