רקונסטרוקטיבים

חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רקונסטרוקטיבים (באנגלית: Reconstructionist Judaism או התנועה ליהדות מתחדשת) היא זרם מודרני, בייחוד ביהדות ארצות הברית. הרקונסטרוקציוניסטים מקבלים את היהדות כמורשתו והגותו של מייסד הזרם, מרדכי קפלן, וזרם זה צמח מתוך הקונסרבטיבים בתחילה. קפלן פרס את משנת הזרם בשורה ארוכה של חיבורים: זהו ניסיון להמשיך ולהחזיק בצורה החיצונית ההתנהגותית של היהדות בהקשר מודרני, תוך ויתור מוצהר על כל אלמנט על-טבעי בתוכה. אפילו העיקר המהותי ביותר - האמונה בה', מתבטלת בהגותה של התנועה הרקונסטרוקציוניסטית, ומתורגמת לאידיאות המתקבלות על דעתו של כל אדם, ואפילו יהיה אתאיסט הכופר בקיומו האונטולוגי השלם כישות עצמאית. מאז 1990 הזרם שותף באיגוד העולמי ליהדות "מתקדמת", והוא הגוף היחיד הלא-רפורמי שחבר באיגוד. נכון ל-2013, היו לתנועה 65,000 חברים ב-106 קהילות בצפון אמריקה.[1]

בדומה לחילוניות, התפישה הרקונסטרוקציוניסטית כופרת בסוג כלשהו של התגלות אלוקית, ויחד עמה ברעיונות בחירת עם ישראל, נסים ותאיזם. שיטה זו שוללת את סמכות ההלכה ומעדיפה על פניה את האוטונומיה האישית של אדם. לדעתם רק ראיית היהדות כציוויליזציה וכמורשת תרבותית מכתיבה התחשבות בדעת הקהילה. בשל כך, ההתנהלות בזרם ורמת שמירת המצוות מסורתיות לרוב יותר ממה שניתן למצוא אצל הרפורמים , שם ההלכה איבדה אפילו את משמעות זו.

מקורות

הזרם פותח בידי מרדכי קפלן (1881–1983) ועירא אייזנשטיין, בשנת 1968 נוסד הקולג' הרבני הרקונסטרוקציוניסטי.

תאולוגיה

קפלן טען, כי יהודים מודרניים אינם מאמינים בהרבה מהטענות התאולוגיות המסורתיות של היהדות. התאולוגיה הפילוסופית הנטורליסטית של קפלן נחשבת כווריאציה של הפילוסופיה של ג'ון דיואי - הנטורליזם של דיואי איחד בין אמונות אתאיסטיות לטרמינולוגיה דתית כדי לבנות פילוסופיה מספקת מבחינה דתית לאלה שאיבדו את אמונם באמונה המסורתית.[2] הרקונסטרוקציוניסטים נבדלים בכך מהזרם החילוני-הומניסטי, המסרבת להכליל טקסטים עם נימה תאיסטית מכל סוג שהוא.

קפלן נישל את מהותה של האמונה מתוכנה, וטען כי ה' אינו ישות אישית, וכי התיאורים האנתרופומורפיים שלם הם, מטאפורות לא מושלמות. התאולוגיה של קפלן אף טוענת כי הוא הסכום של כל התהליכים הטבעיים שמאפשרים לאדם למצות את עצמו. קפלן שלל לחלוטין את מציאותו של הבורא, וכתב כי "להאמין בה' פירושו לדעת בוודאות כי גורלו של האדם הוא להתעלות מעל לפרא, ולהסיר כל סוג של אלימות וניצול מהחברה האנושית". לא כל כתביו של קפלן בנושא זה הם עקביים; ניתן לזהות התלבטויות וחיבוטי נפש בעמדתו שהשתנתה במידה מסוימת במשך השנים, עד שניתן לחלק בין שתי תאולוגיות שונות בקריאה זהירה. הראייה שבדרך כלל משויכת לקפלן היא זו של הנטורליזם הטהור, בדומה לדיואי, שספגה ביקורת על כך שהיא משתמשת בטרמינולוגיה דתית לכסות על עמדה בלתי-תאיסטית (אם לא אתאיסטית). אולם קיים גם צד שני בתאולוגיה של קפלן, צד המשמר קשר כלשהו עם האמונה היהודית, בו הוא מבהיר שיש לה' קיום אונטולוגי, באופן עצמאי ואמיתי, בנפרד מאמונות בני האדם. בתאולוגיה זו, קפלן עדיין דוחה חלק מהצורות הקלאסיות של התאיזם וכל אמונה בנסים, אך הוא מחזיק בעמדה שהיא במידה מסוימת נאו-אפלטונית.

רוב הרקונסטרוקציוניסטים דוחים צורות מסורתיות של תאיזם. רבים מהם הם דאיסטים; מספר קטן מקבלים את הראייה הקבלית של ה'. אחרים, אף כי הם מקבלים הרבה מהרעיונות האחרים של קפלן, אינם מקבלים את קיצוניות התאולוגיה שלו, ובמקום זה הם תומכים בראייה תאיסטית של ה'.

מסורת ומשפט יהודיים

כמו הרפורמים, הרקונסטרוקציוניסטים חושבים כי לאוטונומיה האישית יש קדימות על ההלכה והתאולוגיה היהודית. התנועה אינה דורשת מחבריה להחזיק באמונות כלשהן, והיא גם אינה מבקשת כי ההלכה תקוים. בניגוד לרפורמה הקלאסית, הזרם טוען כי ברירת המחדל של האדם צריכה להיות של הנהגת מנהגים בחייו, אלא אם כן יש לו סיבה מסוימת לנהוג אחרת. ההבדל החשוב ביותר בין הרקונסטרוקציוניסטים ליהדות היא כי הראשונה מגדירה את כל ההלכה כ"מנהג עממי", ולא כחוק שהוא פרי התגלות אלוקית.

הרקונסטרוקציוניסטים מקיימים מנהגים יהודיים מסורתיים רבים, אך על בסיס השקפת עולם לפיה לאוטונומיה האישית יש קדימות על ההלכה. כך, המושג של תרי"ג מצוות הוחלף ב"מנהגים עממיים", מנהגים שאינם מחייבים ושניתן לקבל או לדחות אותם באופן דמוקרטי על ידי הקהילות. מנהגים עממיים שנתקבלו כוללים שימוש בשפה העברית בתפילות, לימוד תורה, תפילה יומית, חבישת כיסוי ראש לגברים וכיסוי ראש לנשים, טליתות ותפילין בזמן התפילה, ושמירה על החגים היהודיים.

עקרונות

למעשה, ספריו של קפלן, במיוחד "המשמעות של ה' בדת היהודית המודרנית" ו"יהדות כתרבות" הם הצהרת עקרונות "דה פקטו". ב־1986, אגודת הרבנים הרקונסטרוקציוניסטים (RRA), והפדרציה של הקהילות הרקונסטרוקציוניסטיות (FRC) קיבלו "מצע רשמי ליהדות הרקונסטרוקציוניסטית". מסמך זה אינו מחייב, אלא מציג את הנושאים עליהם קיימת הסכמה רחבה. נקודות מרכזיות במצע קובעות כי:

  • היהדות היא פרי של התפתחות אנושית טבעית. התערבות אלוקית אינה קיימת
  • היהדות היא תרבות דתית מתפתחת
  • תמיכה בציונות ועלייה
  • הזרם מבוסס על קהילות דמוקרטיות שבהן כל אחד יכול להשתתף בהחלטות
  • התורה לא הגיעה, אלא היא התפתחות היסטורית וחברתית של העם היהודי
  • הראייה הקלאסית של אינה מקובלת. מוגדר כסכום כל הכוחות או התהליכים שמאפשרים לאנושות להגיע למיצוי עצמי ולהתקדמות מוסרית. הרעיון בחר בעם ישראל, בכל סיבה ובכל צורה, היא "לא מקובלת מוסרית", מכיון שכל מי שמחזיק באמונה כזו "טוען ממילא לעליונותה של הקהילה הנבחרת ולדחייתם של האחרים".

הרקונסטרוקציוניסטים, בהשראת קפלן, אינם מאמינים כעקרון בהתגלות (כלומר, ברעיון, בצורה כלשהי, יכול לגלות את רצונו לבני אדם). רעיון זה נחשב לעל טבעי, ולכן הוא נדחה. מרדכי קפלן טוען במקום זה, כי "יש לקחת עמנו אתמנטים בהתגלות שעונים לבעיות הגדולות של טבע האדם, ולמזג אותם באידאולוגיה שלנו... את השאר אפשר להפנות לארכאולוגיה" ("משמעותו של בדת היהודית המודרנית").

כותבים רבים ביקרו את התפישה העיקרית של התנועה, נטורליזם דתי. כותבים כדוד ריי גריפין ולואיס ג'ייקובס התנגדו להגדרות מחדש של המושגים "התגלות" ו"אל" במשנת קפלן כחסרי כנות אינטלקטואלית וכעקירת משמעותם, וכסוג של "המרה על ידי הגדרות"; לדעתם, הגדרות אלה מצמידות אמונות לא-תאיסטיות למושגים תאיסטיים.

זהות יהודית

הזרם מתיר לרבנים שלו להחליט על המדיניות שלהם לגבי נישואים בין-דתיים (בני זוג מדתות שונות); בערך כחצי מסכימים לעשות זאת. התנועה מקבלת גם את האם וגם את האב כמגדירי יהדות, כלומר אם אחד מההורים הוא יהודי, הילדים נחשבים כיהודים אף הם בתנאי שגודלו כיהודים.

תפקידם של גויים בקהילות הוא נושא לוויכוח כיום. למעשה, יש הבדלים רבים בין הקהילות השונות. רוב הקהילות מנסות להגיע לאיזון בין קבלה לדחיה. ה־JRF הנפיק הצהרה לא מחייבת שמנסה לשרטט קווים לתהליך קבלת ההחלטות של הקהילות בנושאים אלה, ומציג הצעות לדוגמה. נושאים אלה מוחלטים בסופו של דבר על ידי ההנהגה המקומית.

בספטמבר 2015 הכריעה ההנהגה כי יוסמכו לרבנות גם מועמדים הנשואים לנכרים שלא התגיירו. הדבר עורר מחאה מצד כמה רבנים ובית-כנסת אחד, אך במקביל רבנים צעירים מתנועות אחרות שטרם אימצו את החידוש הודיעו על הצטרפות לזרם.[3]

הערות שוליים

  1. Arnold Dashefsky, Ira Sheskin, American Jewish Year Book 2013, Springer Science & Business Media, 2013. עמ' 198.
  2. Steven Rockefeller, John Dewey: Religious Faith and Democratic Humanism, Columbia Uni. Press, 2004. עמ' 455, 526.
  3. Reconstructionist Rabbinical College Will Accept Students With Non-Jewish Partners. הפורוורד, 30 בספטמבר 2015.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.