רב הונא גאון

רב הונאי (הונא) גאון היה מראשוני גאוני ישיבת סורא, שכיהן בסביבות שנת 650. לחלק מהדעות, נחשב עדיין לאחד מהסבוראים[1].

חלק מדבריו מובאים בתלמוד הבבלי, ויש המייחסים לו את כתיבת הסוגיה הראשונה במסכת קידושין[2].

תקנת המורדת

רב הונאי ומקבילו מישיבת פומבדיתא רב רבה, תיקנו תקנה משמעותית בדיני אישות, "תקנת המורדת": אשה הרוצה להתגרש מבעלה יכולה לכפות עליו לגרשה, בניגוד לדין הבסיסי שגט שניתן בכפייה הוא פסול ("גט מעושה")[3]. הרקע ההיסטורי לתקנתם הוא שבאותה העת נכבשה הממלכה הסאסאנית בידי האימפריה המוסלמית, ובבתי הדין המוסלמיים הונהגו גירושין בכפייה. נשים יהודיות שבעליהן לא הסכימו לגרשן הלכו להתגרש בבתי דין המוסלמיים ונחשבו לגרושות מבחינה חוקית, אך מבחינה הלכתית נחשבו עדיין לנשואות, ובעקבות כך נוצרו בעיות של ממזרות, וחלקן אף עזבו את היהדות.

התקנה נהגה לכל אורכה של תקופת הגאונים, ורב שרירא גאון עוד כותב שהיא נהגה בזמנו, אך כבר הרי"ף כתב שבימיו תקנה זו לא נהגה[4].

בנוסף לתקנה זו, תיקן רב הונא איסור על אכילת "כנתא", מין חֵלֶב שהתיר התלמוד[5].

לקריאה נוספת

על רב הונאי:

  • מרדכי מרגליות, רב הונאי (הונא) גאון, בתוך: "אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" חלק ב', עמ' 100.

על תקנת המורדת:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבי אברהם בן דאוד, ספר הקבלה "סדר רבנן סבוראי" (עמ' 62 במהדורת נויבאואר אוקספורד ה'תרמ"ח) ורבי מנחם המאירי, פתיחה למסכת אבות. וראו בחידושי הרמב"ן למסכת קידושין, דף ג עמוד ב ובפסקי הרי"ד כתובות סד א ושו"ת הרי"ד יסמן כב וסימן נט, ובהרחבה אצל שצ'יפנסקי, הערה 19.
  2. רבי יצחק בן אבא מרי, ספר העיטור, חלק ב', שער ראשון, הכשר הבשר (דף ד' עמוד א' במהדורת ברנצקי); חידושי הרמב"ן, מסכת קידושין, דף ג', עמוד א'; חידושי הריטב"א, מסכת קידושין, דף ג', עמוד א'. מקורות אחרים, בהם אגרת רב שרירא גאון, מייחסים סוגיה זו לסבוראים.
  3. ראו אגרת רב שרירא גאון, עמ' 99–102 ועמ' 105 במהדורת לוין; תשובת רב שרירא גאון, תשובת הגאונים שערי צדק חלק ד שער ד סימן טו (מהדורת ירושלים); תשובות הגאונים חמדה גנוזה סימן קמ ובמקורות רבים נוספים
  4. רי"ף כתובות פרק ה' דף כז עמוד א בדפי הרי"ף. וכן פסקו הרמב"ם (משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק י"ד, הלכה י"ג) והרא"ש (פסקי הרא"ש כתובות פרק ה' סימן לה)
  5. תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מח עמוד ב. המקור לגזירת רב הונא הוא בספר העיטור ובחידושי הרמב"ן שצוינו לעיל.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.