רבי שאול מורטירה

רבי שאול בן יוסף הלוי מורטירהאיטלקית: Saul Levi Morteira; ונציה, ה'שנ"ו, 1596 - אמסטרדם, כ"ד בשבט ה'ת"כ[1],27 בינואר 1660) היה רב בקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם, דרשן ומחבר. הקים באמסטרדם את ישיבת "עץ חיים" הספרדית, שאחד מתלמידיה היה ברוך שפינוזה (מי שבהמשך חייו היה לחלוץ ביקורת המקרא ונחשב לאבי החילוניות).

חייו

רבי שאול נולד בוונציה בשנת ה'שנ"ו, למשפחה מצאצאי אנוסי פורטוגל. היה תלמידו של רבי יהודה אריה ממודנה ואחר כך של אליהו מונטאלטו. בשנת 1612 סייע בניסוח הטיעונים בויכוח פדובה. בשנת ה'שע"ב בערך, בהיותו בן 15, היגר לפריז, יחד עם הרופא אליהו מונטאלטו שהוזמן לשמש כרופא הפרטי של חצר המלוכה הצרפתי ולקח עמו את רבי שאול.

בשנת ה'שע"ו, בהיותו בן 20, נפטר הרופא אליהו מונטאלטו. רבי שאול נשלח להולנד על מנת לקבור את הרופא בקבורה יהודית. ואכן הוא קבר את הרופא בבית הקברות בית חיים ליד אמסטרדם. רבי שאול הגיע לאמסטרדם מיד לאחר שנפטר רבה של קהילת הספרדים "בית יעקב", רבי משה אורי לוי. הקהילה נותרה ללא רב וביקשה מרבי שאול שימלא את מקומו של הרב וידרוש בפניהם בשבתות. הוא התמנה לרב ודרשן בקהילה והשתקע בעיר. למד תורה אצל רבי יצחק עוזיאל מרבני אמסטרדם, שהגיע מפאס שבמרוקו.

הולנד הייתה מוקד של צאצאי אנוסים. רבי שאול פסק בכל הנוגע להלכותיהם של האנוסים, ביניהן שאלות חמורות על טהרת הייחוס כגון האם האנוסים בספרד ופורטוגל נחשבו כ'ישראל מומר', בעיקר בהקשר של שאלות ייבום וחליצה, כאשר לדעת פוסקים רבים אשת מומר אינה זקוקה לייבום, ונשאלה שאלת מעמדן של נשות האנוסים.

יחד עם זאת קוֹמֵם רבי שאול את יסודות הקהילה, הקים בתי תלמוד לבנים ולבנות, מוסדות צדקה וחסד וחברות סעד ועזר לנצרכים. כמו כן הקים את ישיבת "עץ חיים" הספרדית (ישיבה נוספת בשם זה, אשכנזית, הוקמה מאוחר יותר באמסטרדם לצד הישיבה הספרדית הוותיקה). בישיבה זו למדו תלמידיו רבי משה זכות ועוד. בישיבה זו למד גם הפילוסוף ברוך שפינוזה, שהיה מי שטען[2] כעבור כמאתיים וחמישים שנה, כי עיקרי משנתו הפנתאיסטית כבר הושמעו על ידי רבו, שהסווה אותם לטענתם בדרושים תורניים, טענה שחלקו עליה (בעת שנטענה) גדולי הדור[3]. רבי שאול סירב בתחילה לחתום על החרם של חכמי אמסטרדם נגד שפינוזה אך יש האומרים כי בהמשך חתם אף הוא והצטרף לחרם. במהלך השנים נפלו סכסוכים בין רבי שאול מורטירה לבין שותפו להנהגת הישיבה - רבי מנשה בן ישראל. לצד ישיבת עץ חיים, הקים רבי שאול גם בתי ספר ל'מתחילים', בהם למדו קריאה וכתיבה בלשון הקודש, קיצורי הלכות ועיקרי תורה. כמו כן הקים ישיבה נוספת בשם 'כתר תורה'.

כעבור 22 שנים, בשנת ה'שצ"ט התאחדו הקהילה הספרדית והאשכנזית באמסטרדם תחת הנהגתו של רבי שאול מורטירה. הוא נבחר לאב"ד בבית הדין שהורכב מהחכמים רבי מנשה בן ישראל, רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה, ורבי דוד בן יוסף פרדו.

נפטר בשנת 1660 ונקבר בבית הקברות "בית חיים" ליד אמשטרדם.

מעמדו כאיש הגות לא פגם במעמדו כאיש הלכה, והתנצחות הלכתית שלו עם רבי יעקב ששפורטש נשמרה.

לפי עדותם של מדפיסי ספרו "גבעת שאול" במהדורתו השנייה, הוכנס ציור דמותו בתוך כרך של מהדורתו הראשונה של הספר, והם הדפיסו אותו. המקור הראשוני של הציור הודפס לראשונה על ידי יוהאן כריסטוף וגנזייל ב-Sota שלו, אלטדורף 1674, ליד עמ' 407.[4] בשל כך, ובשל העובדה שהתפילין שבתמונה אינן מונחות במקומן הנדרש על פי ההלכה, נטען כי אין מדובר בציור אותנטי.

חיבוריו

חלק מדרשותיו של רבי שאול מורטירה, כונסו לספר בשם "גבעת שאול". הספר הודפס תחילה על ידי תלמידיו של מורטירה בשנת ה'ת"ה באמסטרדם, וכולל 50 דרשות.

בנוסף הודפס הספר בוורשה בשתי מהדורות. במהדורתו הראשונה של הספר ישנו מאמר בן שבעה פרקים מאת המו"ל, יוסף שיין איש הומל, המספר את תולדות המחבר ובני זמנו, ומתייחס גם לתלמידו של מורטירה, שפינוזה. ההתייחסות לשפינוזה חיובית: המו"ל טען שרעיונותיו של שפינוזה נבעו במידת מה מרעיונותיו של רבו שסבר אף הוא כמוהו, אלא שלדבריו הסתיר את הדברים בסגנון דרשני תורני, ואף טען כי השמועה לפיה ר' שאול השתתף בהחרמת שפינוזה שמועת שקר היא, ובניו של רבי יצחק אבוהב הם שהפיצו את השמועה הזו.

אך כבר בדפוס הראשון הודבק על עמוד זה עמוד אחר, ובו מתוארים הדברים בצורה שונה לגמרי: שמו של שפינוזה מוזכר שם רק בראשי תיבות; ולפי הכתוב שם השקפותיו של ר' שאול היו רגילות, ושפינוזה הוא זה שהקדיח את תבשילו; ומשעה שהקדיח את תבשילו אחז אף רבי שאול במידת האמת בידו והשתתף גם הוא בהחרמתו של שפינוזה. החוקר החב"די חיים ליברמן כותב על כך כי שתי הגרסאות גם יחד אין להם על מה להסתמך מבחינת מסמכים היסטוריים, ואינם אלא מהרהורי לבם של הכותבים, הראשון מהרהורי המו"ל, והשינוי מהרהורי אנשים אחרים שכפו את דעתם עליו כנראה. הוא משער שאולי האחראי לכך הוא רבי חיים סולובייצ'יק, שכתב הסכמה על הספר ובו ניכר שהערכתו את ר' שאול שונה לגמרי מהערכת המו"ל. במהדורה השנייה של הספר שיצאה עשר שנים אחר כך, הושמטו כבר תולדות המחבר לגמרי. בנוסף, הושמטו מהספר שני מאמרים מטעמי צנזורה הרוסית, ונדפסו בנפרד תחת השם "קצה הגבעה", ורשה ה'תרע"ג.

דרשותיו מתאפיינות בעומק מחשבתי, כאשר כל דרשה מיוחדת לליבון נושא הגותי אחד מכל היבטיו. הוא מרבה גם לעודד את האנוסים, ומדבר בשבחם. הוא מתמרמר על הרודפים אחרי הממון, ותולה את הייסורים שנפלו בחלקם של אנוסי ספרד, ברדיפתם אחר העושר. הוא מזהיר את הצעירים מפני השתמדות.

בנוסף חיבר ספר בספרדית ובו טענות והשגות נגד הדת הנוצרית, בשם "Tractado de la Verdad de la Ley". כמו כן הודפסו בשנת ה'תי"ב דברי הספד שנשא על תלמידו, משה מירקאדו.

פולמוס הגותי התעורר בין רבי שאול מורטירה לבין רעו, רבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה, בדבר השאלה האם בן ישראל עתיד להגיע לתיקון בסופם של תהליכי זיכוך שונים, ובכל מקרה יזכה לעולם הבא, או שמא יכול יהודי להרשיע עד שיאבד את חלקו לעולם הבא לגמרי. רבי שאול מורטירה סבר שחלקו יכול לאבד, ורבי יצחק אבוהב דה-פונסיקה חלק עליו. הוויכוחים בשאלה זו, שעניינה רבות את האנוסים וקהילותיהם, באו בדפוס בספר "כתבי רבינו יצחק אבוהב (דה פונסקה)- חכמי רסיפי ואמשטרדם", בהוצאת "מכון ירושלים", ירושלים ה'תשס"ז.

לקריאה נוספת

  • חיים ליברמן, "ספר גבעת שאול", סיני עב עמ' שפט.
  • יוסף קפלן, ר' שאול לוי מורטירה וחיבורו טענות והשגות נגד הדת הנוצרית, מחקרים על תולדות יהדות הולנד, א, תשל"ה, עמ' 12-9.
  • יוסף קפלן, לבירור תאריכי פטירתם של בני משפחת נונייס הנריקס ושלושה מגדולי רבניה של אמשטרדם, קריית ספר, נד, תשל"ט, עמ' 613.
  • חיים ראובן רבינוביץ, ר' שאול מורטירא ודרכו בדרוש, הדרום כה עמ' 220.
  • פרופסור שניאור זלמן ליימן, על דיוקנו של ר' שאול מורטירה, מנהגי ישראל חלק ו עמ' יז. (לפני כן, דיון של פרופסור דניאל שפרבר בשאלות ההלכתיות הנוגעות לציור).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נוסח מצבת קברו המצוטט בRevue des Études Juives גיליון 36 עמ' 92.
  2. יוסף שיין איש הומל, וראה עוד להלן בנושא.
  3. על פי המופיע להלן, רבי חיים סולובייציק
  4. העמוד המדובר
  5. מעניין כי במהדורה זו, אף על פי שהמו"ל מחדש כותב בהקדמתו (עמ' 4) "עלי להגיד כי מה שכתב ר' יוסף שיין בתולדות המחבר אודות הרשע שפינוזא ימש"ו וכאילו היה תלמיד של הגר"ש מורטירא אינם אלא דברי הבאי הבנויים על תהו ובהו, ולהפך יש הוכחות שהיה עם הארץ ובור גמור", בכל זאת נשאר הנוסח המקורי בפרק ו' של התולדות, נראה שהמו"ל, המספר בהקדמתו על הקושי שהיה לו להשיג עותק עם התולדות, לא היה מודע לכך שהוא נשמט ושונה בכוונה.
תקופת חייו של רבי שאול מורטירה על ציר הזמן

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.