רבי רפאל מייזליש

רבי רפאל מייזליש (נקרא גם רבי רפאל מהארחוב; נולד לכל המוקדם בתנ"ו – נפטר לא לפני תקל"ח), מחבר הספר תוספת שבת, היה ראב"ד בהארחוב ורב בפריצק.

ביוגרפיה

מקובל לייחס שנת לידתו בין השנים ה'תנ"ו לה'תס"ו. אביו היה רבי חיים בן רבי רפאל[1] בנו של רבי משה לימא מחבר הספר חלקת מחוקק[2].

על אודותיו ידוע רק מעט. שימש חלק ניכר מימי חייו בעיר הארחוב כראב"ד, על שמה נקרא "רבי רפאל מהארחוב". על תקופה זו העיד בהסכמתו רבי דוד טעביל מבראד שהיה רבה של הארחוב בתקופתו: "והנה מתחילת ביאתי לכאן אמרנו האח חמותי ראיתי אור בהיר כספירים איש עתי עמי במחצתי". וכן העיד גם רבי איציקל המבורגר, אף הוא רב בעיר עד שנת תקט"ו "מכירו הייתי לשעבר בהיותי רובץ תחת משא ה' על כסא היראה בק"ק הארחוב פלפלתי עמו בחכמה, ולא מצאתי דדייק כוותיה לאמיתה של תורה".

רבי אברהם מטריסק העיד עליו שהיה איש קדוש ועל כן הלך להתפלל על ציון קברו[3].

אחת עשרה שנה לפני פטירתו מונה לרב בעיר פאריצק ושם כיהן עד פטירתו[4].

נפטר לא לפני שנת תקל"ח[5].

משפחתו

כמה מבניו נודעו כרבנים גדולי תורה:

  • רבי אלכסנדר (נפטר ברכניץ בראש חודש אדר תקע"ט), בימי צעירתו היה מו"ץ בזבליטוב (גליציה), אך בשל הלשנה הוא היגר להונגריה, שם מונה לרב בסרדאהלי, בשנת תק"ס נבחר לכהונת רב הקהילה ברכניץ. התפרסם בהיתריו לעגונות, וכמו שכתב לו החתם סופר[6] "ומי כמהו צדיק נשגב שוקד על תקנת בנות ישראל העליבות יהיה שכרו איתו ופעלתו לפניו"".
  • רבי משה, רבה של סרד. נישא לבת אחות ההפלאה. נפטר בי"ט בסיון תקע"ו. בניו היו:
    • רבי שמואל שמעלקא מייזליש. רב בכמה קהילות.
    • רבי רפאל מייזליש, אב"ד סיגטוואר.
    • רבי מאיר צבי מבנוביץ, אב"ד אילווא.
    • חתנו רבי יעקב, דיין בסרד, נפטר בתרכ"ט.
  • רבי חיים, דיין בלבוב בבית דינו של הישועות יעקב.
  • רבי צבי מפודהייץ. בתו שלאמצא נישאה לרבי מאיר מפרמישלאן.
  • יש אומרים שגם רבי שלמה אביו של רבי חיים מטשרנוביץ, מחבר הספר באר מים חיים היה בנו, ויש אומרים שר' שלמה היה נכדו, ויש מפקפקים בכל זה[7].

אחיו היה רבי מנחם מאהן מייזליש מויטקוב, רבו של המגיד מזלוטשוב וחותנו של בנו רבי יוסף מיאמפולה[8].

גיסו, חתן אביו, היה רבי יצחק מסקול, בנו של רבי זכריה מנדל בן אריה לייב, בעל הבאר היטב.

ספריו

ספרו תוספת שבת על הלכות שבת ועירובין, נדפס לראשונה בשנת תקכ"ז בפרנקפורט על האודר, בסיוע בנו רבי אלכסנדר, בהסכמת הנודע ביהודה ורבי יצחק מהמבורג.

הספר נתקבל בקרב הלומדים באהדה רבה, כאשר אף בני דורו הנודע ביהודה[9], הפרי מגדים והחיד"א[10] מצטטים ממנו בספריהם.

בשנת תקס"ו הדפיסו בנו רבי חיים במהדורה מתוקנת עם הרבה הוספות מספרו "ספר היקר". בשנת תש"ן נדפסה מהדורה חדשה בשני כרכים על ידי נכדו הרב אשר אנשיל עקשטיין מו"ץ בקהילת בעלזא בארצות הברית.

ספר היקר, תיקונים לספרו תוספת שבת, והגהות וחידושים על דברי השולחן ערוך, הרמ"א, הט"ז והמגן אברהם. כשהדפיס בנו רבי חיים את הספר במהדורה שנייה קראו בשם ספר הפלאים (ראשי תיבות: פ'רפראות ל'חכמה א'מרים י'קרים מ'פז). הגהות אלו נדפסו מחדש בשולחן ערוך שבהוצאת מכון ירושלים.

לקריאה נוספת

  • בצלאל ויכלדר, קובץ זכור לאברהם, בהוצאת ישיבת אליהו שעל ידי מכון ירושלים, חולון תשנ"ה, עמוד קכד והלאה.
  • וונדר מאיר, אלף מרגליות, בערכו עמ' 605.

קישורים חיצוניים

רבי רפאל מייזליש, תוספת שבת, פרנקפורט דאודר תקכ"ז, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. היה דיין בקראקא, נפטר בכ"ט באב תנ"ג
  2. כן היה נכד הב"ח והמשאת בנימין, ודור עשירי לרמ"א, כפי שרשם בשער ספרו
  3. ספר תולדות יוסף (תולדותיו של רבי יוסף לנדא מיאסי) בעריכת אברהם לנדא, ברדיטשוב תרס"ח, עמוד ד'
  4. כנכתב בשער ספרו במהדורה שניה
  5. ראה הקדמת המהדיר בספרו "תוספת שבת" מהדורת שנת תש"נ
  6. בשו"ת חתם סופר, חושן משפט, סימן קצ"ט. החתם סופר כתב לו כמה לשונות הערכה וידידות, ראה בשו"ת חתם סופר, אורח חיים סימן צ"ז, א"נ לנצח... החותם באהבה רבה...
  7. ראה במבוא לספר תוספת שבת מהדורת תשנ"ט מה שכתב בזה
  8. משנת המגיד הקדוש מזלאטשוב, מכון זכור לאברהם, ירושלים תשע"ו, עמוד 14
  9. במהדרוה תניינא, סימנים: מב, מז, קג.
  10. בספרו מחזיק ברכה על הלכות שבת
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.