רבי ישראל יעקב אלגאזי

הרב ישראל יעקב אלגאזי
לידה 1680
ה'ת"מ
פטירה 1757 (בגיל 77 בערך)
י' בתמוז ה'תקט"ז
תפקידים חכם באשי והראשון לציון.
חיבוריו ראו ספריו

הרב ישראל יעקב אלגאזי (ה'ת"ם, 1680י' בתמוז ה'תקט"ז, 1757), היה מחכמי איזמיר וירושלים, שימש כראש ישיבת המקובלים בית אל משנת ה'תקי"א [1] וכראשון לציון משנת ה'תקט"ו (1756) ועד לפטירתו.

ביוגרפיה

נולד לרב יום טוב אלגאזי וגדל באיזמיר. למד אצל רבי חיים אבולעפיה (בעל "עץ החיים") ורבי יצחק הכהן רפפורט (בעל "בתי כהונה"). בהיותו באיזמיר הביא לדפוס את הספר הקבלי חמדת ימים, אשר לא נודע מי חיברו.

בשנת ה'תצ"א עלה לארץ ישראל, בשנת ה'תק"א התיישב בצפת לזמן קצר ושב לירושלים. מיד עם בואו לירושלים נתמנה לדיין בבית הדין של רבי אליעזר נחום מחבר הספר 'חזון נחום' לאחר מכן עבר לבית דינו של הראשל"צ רבי חיים נסים משה מזרחי. לאחר פטירתו בשנת תק"ט המשיך לכהן תחת ראש רבני ירושלים הראשל"צ רבי יצחק הכהן ראפפורט עד סוף שנת ה'תקט"ו. אחר פטירתו בשנת ה'תקט"ו, הוכתר תחתיו כראשון לציון.

הצטרף לחבורת המקובלים בישיבת המקובלים בית אל בראשות החסיד רבי גדליה חיון ולאחר פטירתו בשנת ה'תקי"א נתמנה כראש הישיבה במקומו. בתפקיד זה שימש עד פטירתו, אז עברה נשיאות הישיבה לרש"ש.

שימש כראש ישיבת "נוה שלום ברית אברהם" שבה למדו גדולי חכמי ירושלים.

בשנת ה'תצ"ז חלה במחלה קשה ונדר שאם יקום מחוליו ויחזור לאיתנו יוציא לאור את אחד מספריו. כשקם מחוליו הדפיס את הספר ארעא דרבנן בסוף ההקדמה הוא כותב "אך באשר נדר גדול נדרתי לאלקי ישראל בחלותי פה בירושלים תוב"ב, והגעתי עד שערי מות בשנת התצ"ז, ויסור יסרני ה' ולמות לא נתנני. אז אמרתי במה אקדם ה' על כל הטובה, ונתון אל לבי לחבר חיבור אחד לזכות את הרבים ובחרתי במלאכה זו...".

נפטר בי' תמוז ה'תקט"ז, ונקבר בחלקת "קהל חסידים" שבהר הזיתים בסמוך לו נקברו הרש"ש ובנו המהרי"ט. על מצבתו נכתב "ציון קברת ארץ צדיק מושל יראת אלקים הוא הקדוש שלשלת היוחסין ה"ה ריש מתא וריש מתיבתא כמהר"ר ישראל יעקב אלגאזי ז"ל בעל שמע יעקב, שארית יעקב ונאות יעקב אמת ליעקב נתבקש בישיבה של מעלה יום י' תמוז שנת התקי"ו הרב ארעא דרבנן - הציונים תוקנו מחדש ע'י ר' אברהם נ'י מישיבת דרכי תשובה במונקאטש"[2]

בנו, המהרי"ט אלגזי, מונה אף הוא לראשון לציון.

ספריו

  • אמת ליעקב – דיני כתיבת ספר תורה וקריאתה (החיד"א המשיכו וקרא שם חיבורו "לדוד אמת")
  • ארעא דרבנן – כללים בהלכה על סדר א' ב' ומקורותיהם אם דאורייתא או דרבנן
  • דעת לישאל שו"ת - נדפס בסוף ספר קדושת יום טוב של בנו המהרי"ט
  • חוג הארץ – הלכות פורים לבני ארץ ישראל
  • חזון למועד - אסיפת דינים לבני חו"ל הבאים לארץ ישראל
  • מגיד דבריו ליעקב – דרשות על הגדה של פסח
  • מענה לשון – על כללי הש"ס. מצורף לספר קהלת יעקב
  • נאות יעקב – ב' חלקים שו"ת עם חכמי דורו אזמיר ה'תקכ"ז. חלק ב' דרשות לשבת ומועדים, קושטא ה'תקי"ז
  • קהִלת יעקב – על הש"ס[3]
  • שלמי ציבור – דינים ומנהגים בענייני אור"ח לימות החול נדפסו בשנת ה'תק"נ ע"י רבי אברהם חיון בתוספת הערות משלו.
  • שלמי חגיגה – חלק שני של שלמי ציבור העוסק בתפילות שבת ראש חדש ומועדים
  • שו"ת מהר"י אלגאזי
  • שארית יעקב – דרשות על ספר ויקרא במדבר דברים
  • שמע יעקב – דרשות על ספר בראשית ושמות. בסופו נדפס ספר ארעא דרבנן
  • וידוי לתלמיד חכם בפרטות. החיד"א מזכירו בשם הגדולים אך כנראה נשאר בכתב יד

לקריאה נוספת

  • "ואלה תולדות יעקב", מבוא ביוגרפי, בתוך: אמת ליעקב, מהדורה חדשה, מכון בית אהרן וישראל, ירושלים תשע"ב, עמ' י"א-כ"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבי ישראל יעקב אלגאזי, ארעא דרבנן, ירושלים: יוסף מורה, תשנ"א, עמ' 2
  2. כרטיס קבר: ישראל יעקב אלגאזי, https://mountofolives.co.il/he/
  3. אלגזי, ישראל יעקב בן יום טוב, קהלת יעקב, שאלוניקי תקמ"ו, באתר HebrewBooks
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.