רבי חזקיה (תנא)

רבי חזקיה
שנות הפעילות דור רביעי לתנאים
רבותיו רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יצחק
בני דורו רבי יוסי בן חלפתא, רבי יהודה בר אלעאי

רבי חזקיה (מכונה גם רבי חזקיה בר רב[1]) היה תנא בן הדור הרביעי.

על פי ספר הזוהר, הוא היה מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי[2], והוא מצוין כאחד מעשרת בני חבורתו[1].

רבי חזקיה אינו מוזכר כלל במשנה או בתלמוד, אך מוזכר בספר הזוהר פעמים רבות.

מהמסופר עליו

פעמים רבות בספר הזוהר מסופר שהלך מקפוטקיא ללוד או להפך, לראות את רבי שמעון בר יוחאי.

לפעמים היה קם לעסוק בתורה באמצע הלילה, יחד עם רבי אלעזר בן שמוע[3] או רבי יצחק[4]. הוא אף אמר, שכל מי שמשתדל בתורה בחצות הלילה - ודאי שיש לו חלק בעולם הבא[5].

עוד מסופר עליו, שפעם אחת, כשהלך בדרך יחד עם רבי אלעזר, הם ראו נחש. רבי חזקיה רצה להורגו כיוון שהוא מזיק לאנשים והורגם, אך רבי אלעזר אמר לו שלא יהרגנו, כיוון שהנחש לא הורג שום אדם עד שלוחשים לו משמים להורגו[6].

במקום אחר מסופר, שפעם אחת הלך עם רבי ייסא בבית הקברות של גוש חלב החרבה, והם דיברו עם אחד מהמתים על גלות התורה וצער העולם. לאחר שיחה זו הגיעו השניים למסקנה, שכיוון שאין צדיקים בעולם, מוכרח שהעולם מתקיים רק בשביל המתים[7]!

מאמרותיו

..מה השושנה שהיא בין החוחים יש בה אדום ולבן - אף כנסת ישראל יש בה דין ורחמים. מה שושנה יש בה שלשה עשר עלים - אף בכנסת ישראל יש שלש עשרה מידות רחמים שמקיפות אותה מכל צדדיה...

  • במקום אחר בספר הזוהר, מובאת בשמו מימרא, בה מצד אחד הוא מדבר בחריפות רבה נגד יציאתם של נשים אל מחוץ לביתם ללא כיסוי ראש, ומצד שני משבח את נשות ישראל שדומות לגפן, שמקבלת עליה רק את בן זוגה[8].
  • מימרא נוספת המובאת בשמו, מספרת מה יקרה לעתיד לבוא:

זמין קב"ה לאעברא רוח מסאבא מן עלמא (עתיד הקדוש ברוך הוא להעביר את רוח הטומאה מן העולם), כמה דכתיב (זכריה, י"ג, ב'): "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", וכתיב (ישעיה, כ"ה, ח'): "בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דבר". וזמין קב"ה לאנהרא לסיהרא, ולאפקא לה מחשוכא בגין ההוא חויא בישא (ועתיד הקדוש ברוך הוא להאיר את הירח, ולהוציאו מחושכו מחמת אותו נחש רע), כמה דכתיב (ישעיה, ל', כ"ו): "והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים". מאי אור? ההוא אור דגניז ליה קב"ה בעובדא דבראשית (אותו אור שגנזו הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית)

  • "כל מאן דאודי על חטאיה, קודשא בריך הוא שביק ליה ומחיל על חוביה"[9] - כל מי שמודה על חטאו, הקדוש ברוך הוא מניח לו ומוחל לו על חטאו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.