רבי ברוך הלוי אפשטיין

רבי ברוך הלוי אפשטיין
קובץ:Baruch Epstein.jpg
לידה 1860
פטירה 1942 (בגיל 82 בערך)
תחומי עיסוק תורה, תלמוד ירושלמי
תפקידים רואה חשבון
רבותיו יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) והנצי"ב
חיבוריו "תורה תמימה", "מקור ברוך" וספרים נוספים

רבי ברוך הלוי אפשטיין (ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספר תורה תמימה.

ביוגרפיה

נולד לרבי יחיאל מיכל הלוי מחבר "ערוך השולחן", ולמיכלה, שהייתה אחותו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין, שהיה לימים גם גיסו (כי לאחר פטירת אשתו הראשונה של הנצי"ב, התחתן עם אחותו של רבי ברוך הלוי). בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד 5 שנים, והיה נחשב אחד מהעילויים. הוסמך לרבנות על ידי דודו - הנצי"ב מוולוז'ין, רבי יוסף דב הלוי סולוביצ'יק (ה"בית הלוי") רבי חיים יהודה סוסנצר רבה של סמורגון, ורבי רפאל שפירא ששימש כר"מ בישיבת וולוז'ין. התחתן עם בתו של רבי אלעזר משה הלוי הורוויץ, רבה של פינסק, ולאחר מכן, בבית חותנו, למד תורה ומדעי היהדות ואף מדעים כלליים. בהמשך למד באקדמיה למסחר בווינה וחזר לפינסק בה החל לעבוד כמנהל חשבונות ראשי בבנק. ולאחר מכן נתמנה למנהל בנק, והחזיק במשרה זו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במקביל למד וחיבר ספרים שונים, המפורסם שבהם הוא "תורה תמימה" - ספר פרשני על התורה. אחר פטירת חמיו נתבקש לשמש רב במקום אך סירב. כמו כן הוצעו לו משרות רבנות בפטרבורג ובמוסקבה, אך הוא סירב לקבלן.

פעל גם באגודת "ציון", למען הפצת הלשון העברית. רושם עצום בעולם, ובייחוד בקרב היהודים, עשתה חלופת המכתבים בינו ובין פרופ' פאבל קוקובצוב מפטרבורג, שהגן על עם ישראל וכבודו מפני משטינים ומעלילים במשפט עלילת הדם של בייליס. כל העיתונות העברית, האידית והרוסית פרסמה מכתבים אלה.

לאחר המהפכה הרוסית נסע לארצות הברית, כדי להדפיס ולהפיץ את ספריו וכתביו, שם שהה בין השנים 19231926. לאחר מכן שב לפינסק. נפטר בתקופת השואה כשהנאצים העלו באש את בית החולים בו אושפז בשנת 1942[1], וקברו נמצא בבית העלמין בקרלין[דרוש מקור].[2]

פעילות ציונית

בשנות השבעים של המאה התשע עשרה, כשהתפרסמה האפשרות לקניית א"י מידי הסולטאן הטורקי, התנגד נמרצות לרעיון זה בטענה שעדיין לא הגיעה עת הגאולה. רק בשנים מאוחרות יותר התקרב לרעיון יישוב ארץ ישראל, תרם לקרנות הלאומיות, ועם ייסוד תנועת "המזרחי" הצטרף לשורותיה. תשומת לב מיוחדת גילה לבעיותיה של תנועת "הפועל המזרחי", אשר בה ראה את התנועה הדתית שעסקה בחיי הגשמה בארץ ישראל. משום כך הרבה לקרב את שלוחי "הפועל המזרחי" שנזדמנו לפינסק. התעניין גם בארגון "החלוץ המזרחי" בעירו, קרא את בטאון התנועה "נתיבה" ושאר החוברות שפרסמה בנושא ארץ ישראל. עמד בקשר הדוק עם בן אחותו, הרב מאיר בר-אילן. ועם זאת - מעולם לא מימש לא את מצוות יישוב ארץ ישראל ולא את הרעיון הציוני.

ספריו

לקריאה נוספת

  • אלישע חן, "לדרכו של בעל תורה תמימה", בתוך: עץ חיים, גיליון כ"ח, אלול תשע"ז, עמ' תק"ח-תקי"ז.

קישורים חיצוניים

עליו
חיבוריו
על חיבוריו
  • שמעון זאקהיים, שיחה תמימה, מאמר בקרת על הספר "תורה תמימה" באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

  1. לפי עדות שרידים שחזרו מקבוצות פרטיזנים ביערות פולסה (אנצקלופדיה של הציונות הדתית, עמ' 167)
  2. להרחבה על הגרסאות השונות באשר לנסיבות מותו ומקומו, ראו: שמריה גרשוני, רבי ברוך עפשטיין - בעל התורה תמימה: בירור נסיבות פטירתו, בתוך: ישורון, כט, תשע"ג, עמ' תתפה-תתצב, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.