רבינא

רבינא
שנות הפעילות הדור החמישי-שישי לאמוראי בבל אמוראים
השתייכות ישיבת סורא במתא מחסיא
רבותיו רבא, רב נחמן בר יצחק, רב אשי
תלמידיו רב יעקב מנהר פקוד
בני דורו רב אחא בר אביי

רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו[1].

רבינא היה בעל קרקעות וסוחר. מכיוון שלא עמד בראש ישיבה, אינו מוזכר באגרת רב שרירא גאון, אך במחזור ויטרי ובספר הכריתות נכתב כי נפטר בשנת תשל"ג לשטרות. בן אחותו ותלמידו היה רבינא האחרון.

לפי המובא בתלמוד משמע, שבניגוד לאמוראים רבים שנולדו לאב או סב תלמידי חכמים, אביו לא היה חכם בתורה, ואת חכמתו בתורה השיג על ידי עמלו[2].

לפי שיטת רש"י והרמב"ם[3] הוא רבינא שסידר יחד עם רב אשי את התלמוד הבבלי, בניגוד לשיטת רב שרירא גאון הסובר שהכינוי "סוף התלמוד" מיוחס לאמוראים האחרונים ולא לסידור התלמוד, והם רבינא בנו של רב הונא ורב אסי האחרון ראש ישיבת פומבדיתא[4],על

חמיו היה אבימי בר נאזי[5].

בהלווייתו טבע הספדן בר קיפוק את הפתגם הידוע: "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו אזובי קיר? לווייתן בחכה הועלה - מה יעשו דגי רקק? בנחל שוטף נפלה חרבה - מה יעשו מי גבים?"[6].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף סג עמוד א.
  2. ראו תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ עמוד ב "לא נגר אנא ולא בר נגר אנא"
  3. הרב יצחק שילת, הראשונים - ספר ביבליוגרפי על ספרות הראשונים ואנשיה
  4. א' ווייס, התהוות התלמוד בשלמותו, ניו-יורק תש"ג, עמ' 257-242; א"ש רוזנטל, עריכתה של מסכת פסח ראשון, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשי"ט, עמ' 6 ואילך; ד' רוזנטל, 'פרקא דאביי', תרביץ מו (תשל"ז), עמ' 97; הנ"ל, 'עריכות קדומות המשוקעות בתלמוד הבבלי', מחקרי תלמוד א (תש"ן), עמ' 156-155
  5. כך לפי הגמרא בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קטו עמוד א אך הרב אהרן היימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים ערך אבימי בר נאזי, טוען כי יש לשנות את הגרסה בגמרא שם לרבנאי.
  6. בבלי מועד קטן, דף כ"ה עמוד ב.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.