רבין (אמורא)

רבין (קיצור מן רבי אבין מוזכר בירושלמי כרבי אבון, רבי בון) היה מן האמוראים המפורסמים שחיו בארץ ישראל בדור הרביעי.

יש הסוברים כי היה יליד בבל, אך עלה לארץ וזכה להחשב כאחד מגדולי חכמיה. הוא היה תלמידם של רבי אבהו, רבי זירא ורבי אילעא. הפעילות של רבין שיוחסה לה חשיבות גדולה הייתה מעברו מארץ ישראל לבבל, ומבבל לארץ ישראל, ובתור חכם היה הוא מעביר תורה מהחכמים שישבו בארץ ישראל לחכמים שישבו בבבל. פעמים רבות מוזכר בתלמוד הבבלי שמועות והלכות שהביא עם הביטוי 'כי אתא רבין' (שפירושו - כאשר בא רבין, בארמית).

כמו עולא היה רבין מקשר בין חכמי ארץ ישראל ובבל, עבודה זו לא עשה בדרך אגב (תוך כדי נסיעה או ביקור במקום), אלא היה עושה זאת באופן קבוע ומכוון, על ידי זאת שהיה מבקר קבוע בבבל, אך התגורר בארץ ישראל, וכל זאת כדי לאחד את תורת ישראל בתפוצות.[דרוש מקור]

נוסף לפעילותו בהעברת תורה מארץ ישראל לבבל, רבות המימרות בהלכה ובאגדה, המובאות בשמו בתלמוד ובמדרשים.

בנו בר מריון מוזכר בתלמוד.[1] לפי רבי אהרן הימן, מדובר באמורא המפורסם רבי אבין, מזקני תלמידיו של רבי יוחנן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.