ר"מ

ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה. במקורה שימשה המילה כראשי תיבות של "ריש מתיבתא" (בארמית: ראש ישיבה), אולם בדורות האחרונים היא הפכה למושג בעל משמעות עצמאית. לעיתים נקרא הר"ם גם בתואר מגיד שיעור.

בישיבות השונות

תפקיד הר"מ בישיבות חרדיות בעיקר מסתכם בהוראת התלמוד. עם זאת, פעמים רבות בעיקר בישיבות לצעירים תפקידו של הר"מ רחב הרבה יותר, והוא משמש גם כיועץ רוחני וכאוזן קשבת לתלמידים, בדומה למשגיח, באופן כללי ישנה התנגדות בציבור החרדי להכשרת רמי"ם מבחינה פדגוגית[1].

בישיבות תיכוניות, הר"מים הם מלמדי התלמוד אך גם המחנכים בפועל, ואילו שאר המורים (גם למקצועות קודש אחרים) אינם נושאים תואר זה. בישיבות ההסדר ושאר הישיבות של הזרם הדתי לאומי אפשר למצוא גם ר"מים לתנ"ך ור"מים לאמונה ולמחשבת ישראל. בדרך כלל הרמי"ם בישיבות אלו בעלי השכלה פדגוגית[2], הפירוש המקובל לראשי התיבות בישיבות אלו הוא "רב מחנך".

ישנן ישיבות, כמו ישיבת רבנו יצחק אלחנן, שהר"מים הבכירים בהן, שאינם ראשי הישיבה, מקבלים את התואר "ראש ישיבה ב...".

על בסיס התואר נוצר התואר חצר"מ (חצי ר"מ), לתיאור בעלי תפקידים דומים בישיבה הנמצאים במשרה חלקית או משמשים כעוזרים לר"מים[3].

לקריאה נוספת

  • מרדכי בר-לב, הישיבה התיכונית ושיטת תורה עם דרך ארץ, בתוך "תורה עם דרך ארץ" הו' אונ' בר-אילן תשמ"ז, עמודים 248–250.

ראו גם

הערות שוליים

  1. "על עלבונה של תורה", מכתב הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, עליו חתומים עוד רבנים מהמגזר החרדי. בתוך קובץ "לחושבי שמו" - פ"ב.
  2. ראו, יהושע יגל, ניב המדרשיה תשל"א עמודים קמא-קמו
  3. ראו למשל צוות ורבני הישיבה, באתר ישיבת ההסדר ראשון לציון; אלפון צוות, באתר ישיבת נחלת ישראל. במוסדות אחרים מקובל הכינוי רמ"ש (למשל אלפון צוות, באתר ישיבת מקור חיים).
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.