קניבליזם

אכילת אדם (קניבלזם; באנגלית: Cannibalism), היא תופעה בה בני אדם אוכלים בשר אדם. במובן רחב יותר, המושג מתייחס לתופעה ביולוגית כללית, בה צורת חיים טורפת פרט מבני מינה. בערך זה נדונה התופעה האנושית, שכוללת גם רבדים תרבותיים וחברתיים.

תופעת הקניבליזם בין בני אדם קיימת גם בימינו, כפתרון נואש במצוקת רעב, או במסגרת ענישה במלחמה כמו בליבריה, סין, וקונגו,[1] ובארצות נוספות בעולם קיים קניבליזם טקסי על פי האמונות המקומיות.

תופעת הקניבליזם הייתה קיימת לאורך כל ההיסטוריה. לדוגמה התופעה הייתה קיימת בקרב שבטים שונים באמזוניה, אפריקה, פיג'י, פולינזיה וגינאה החדשה, בדרך כלל בפולחן הקשור במלחמות שבטיות. ממצאים שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות הראו כי קניבליזם היה כנראה תופעה מקובלת אצל האדם הניאנדרטלי[2] ואצל האינדיאנים מתרבות האנסאזי שנעלמה.[3] מקרים מעטים של קניבליזם אירעו בארצות שונות אצל אנשים מעורערים בנפשם, רוצחים סדרתיים ופושעים, וקנאים דתיים. לעיתים רעב קיצוני יכול להביא אנשים לקניבליזם, לדוגמה הקניבליזם היה נפוץ ברעב הגדול באוקראינה בשנות ה-30 של המאה ה-20.[4]

האשמות בקניבליזם על מנת לעורר שנאה ואנטגוניזם לקבוצות מיעוט גם היא קיימת לאורך ההיסטוריה. היהודים סבלו לאורך הדורות מעלילות דם הכוללות האשמה באכילת אדם טקסית. יש הסבורים כי מדובר בהיפוך האשמות בידי הנוצרים, לאחר שהואשמו בימי האימפריה הרומית, בטרם הומרה לנצרות, באכילת אדם, בטקס אכילת הלחם והיין. סחר העבדים, לאמריקה ולמושבות האירופיות בעולם, זכה אף הוא לקבל הרשאה בהשפלתם של אנשי השבטים האפריקניים, וסיפורי אכילת אדם.

בימי מסעי הצלב, הנוצרים הואשמו בקניבליזם, בעקבות אכילת האדם של הצלבנים, לאחר הטבח במערת א-נועמאן.

במחנות המוות בשואה, יש עדויות לכך שלמרות האובדן, היו רבים מקרב האוכלוסייה האזרחית הכלואה (בעיקר יהודים, אך גם אחרים) שבחרו להסתכן ואף למות, ולא לאכול בשר אדם. לעומת זאת היו עדויות רבות על חיילים שבויים (בעיקר מהצבא האדום) שלא בחלו באכילת אדם, כשכלו כל הקיצים.[5]

בימינו ניתן למנות את חיילי דאעש שמחנכים את לוחמיהם לאכול את מי שאינו מוסלמי.[6]

מקור השם

מקור המונח קניבליזם בשם בשבטי ה"קריב" האינדיאנים שהתיישבו באיים שבדרום הים הקריבי ושהיו ידועים במנהגי הקניבליזם שלהם. שבטים אלו היו ידועים אצל אויביהם כ"קניבה". הספרדים כינו את האינדיאני משבט זה "קניבל" והכינוי תפס בהדרגה את המשמעות הנוכחית. קיימת גם גרסה שבשפת ה"קריב" "קניבל" פירושו "אדם עז-רוח". המילה הוכנסה לשפה האנגלית בעקבות פרסום ספרו של ריצ'רד האקלוט "מסעות". במילון אוקספורד מצויים שהשימוש הראשון במילה באנגלית מופיע בתרגום תיאור המסעות של כריסטופר קולומבוס מ-1553.[7]

בסיפורים עבריים קדומים וכן בסיפורי חסידים מאוחרים שבטים אוכלי אדם נקראו "לודים". גם בתלמוד מובאים מספר סיפורים על "לודים", שרש"י מפרש "אוכלי אדם הן".[8] בספר "צוואת הריב"ש" מופיע סיפור על הבעל שם טוב שהגיע לאי של "לודים" בדרכו לארץ ישראל, כמעט נאכל בידיהם, ניצל בנס, אך נמנע מהמשך הנסיעה, וחזר לאירופה.

שכיחות

היסטורית, ייתכן שהאשמה בקניבליזם הייתה נפוצה יותר מאשר המעשה עצמו. העבדות הייתה בלתי חוקית במהלך שנות התפשטות הקולוניאליזם הבריטי, אלא אם מצבם של בני האדם היה גרוע יותר כאנשים חופשיים מאשר כעבדים. נטיות קניבליסטיות נחשבו כהוכחה מספקת למצב כזה, ומכאן הדיווחים הנרחבים על קניבליזם - סוחרי עבדים האשימו שבטים בקניבליזם על מנת שיוכלו לקחת אותם לעבדות.

קיימת טענה של האנתרופולוג מרווין האריס שקניבליזם נפוץ בין חברות בהתגבשות, אך נעלם כשאלו הופכות למדינות, כאשר האצטקים יוצאי דופן בנושא זה.

גורמים

קיימות סיבות אחדות המביאות חברה שבטית לעסוק בקניבליזם:

  • רעב. שבט האנאסאזי לא אכל בשר אדם עד ששנות בצורת צימצמו את ממדיו לשבריר משהיה.
  • מחסור במקור אחר לבשר וחלבון.
    דוגמה לכך היא אי הפסחא. האי היה במקורו מיוער בצפיפות כשהתיישבו בו המהגרים הראשונים מפולינזיה. כמה מאות שנים של כריתת עצים למטרות הסקה ובנייה עבור האוכלוסייה שהייתה בגידול מתמיד ופרויקטים הנדסיים עתירי שימוש בעץ (גרירת והעמדת פסלי הענק) חיסלו את היער. משום כך נבצר מתושבי האי שהיו במקורם ימאים מוכשרים לבנות סירות שיאפשרו להם לצאת ללב ים ולצוד את מזונם העיקרי, הדולפין. משלא יכול האי לספק מזון לכל האוכלוסייה החלו מלחמות בין משפחות והתפשט מנהג הקניבליזם שקיבל גם גוון דתי. המנהג פסק רק כשהתושבים קיבלו על עצמם את הנצרות.
    סעודות של קניבלים נערכו במקומות מבודדים כשרק לעיתים רחוקות השתתפו בהם הנשים והילדים. הקורבנות המיועדים הוחזקו בשבי בבקתות ליד מקומות המחבוא עד לרגע בו הוקרבו לאלילים.
  • מנהג הים - גורל שעורכים ימאים שנקלעו למקום ללא אוכל.
  • טקסי אבלות.
    דוגמה: שבט השבט פורה בגינאה החדשה. אנשי השבט נהגו לאכול את מתיהם. קיים ויכוח בנוגע לסיבה למנהג,[דרוש מקור] אך אין ספק כי אחת מתוצאותיו העגומות הייתה הידבקות במחלה ניוונית של המוח בשם מחלת קורו הדומה בסממניה למחלת קרויצפלד-יעקב ("הפרה המשוגעת"). מחלה זו תקפה בעיקר נשים משום מנהגן לאכול את המוח של המתים הנגועים במחלה. המחלה קטלה כ-200 איש בשנה, עד שמנהג הקניבליזם הופסק.
  • קבלת תכונות דרך אכילה.
    בני עמים שונים האמינו שרוחו של בעל החיים שהם אוכלים חודרת לתוכם. האוכל אריה יהיה אמיץ, האוכל צבי - זריז, וכולי, ולכן נהגו שבטים לאכול חלקים מגופות לוחמיהם האמיצים שנפלו בקרב בתקווה לזכות באומץ לבם...

אירוע מכונן בין הנצרות והאסלאם

ב-1098, בעת מסע הצלב הראשון, הצלבנים בפיקודם של רמון הרביעי, רוזן טולוז ובוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה כבשו את העיירה מערת א-נועמאן, אך נותרו נצורים בה. בעקבות הרעב של החיילים הנצורים, התרחש טבח, ואירוע המוני של אכילת אדם. אירוע זה הפך אירוע מכונן בין הנצרות לאסלאם. בעת המסע, הנוצרים באירופה ובממלכה הביזנטית גינו את הצלבנים על כך, וראו בהם כופרים, וקנאים קיצונים. אך עם השנים התקבלו יותר רוב מעשיהם בעיני הנצרות המערבית. המוסלמים ראו בכך את כפירתם של הנוצרים ו"סטייתם מדרך האמת".[9]

קניבליזם בעת החדשה

כאמור מקרים קיצוניים של רעב יכולים לגרום לתופעות של קניבליזם גם בחברה הרואה בקניבליזם מעשה נתעב. כמו כן קיימים מקרים בודדים של קניבליזם אצל אנשים מעורערים בנפשם או הקוראים תגר על המחשבה המקובלת.

  • בשנת 1820 יצאה ספינת ציד לוויתנים אמריקאית בשם אסקס, מהאי ננטקט לאוקיינוס השקט. כשהיו במרחק גדול מאוד מחופי דרום אמריקה לוויתן באורך 26 מטר (משקלו המוערך הוא 80 טון) התנגש בספינה, וגרם לטיבועה. לאחר מכן נותרו האנשים בסירות קטנות וחתרו להגיע לחופי צ'ילה. אף על פי שהיו הרבה יותר קרובים לאיי פולינזיה, הם פחדו מהילידים שנאמר עליהם שהם קניבלים (לא היה שחר לחששותיהם). במהלך המסע ליבשה, משאזל מזונם, הם התחילו לאכול את מתיהם, וכשהחמיר מצבם עוד, הם ערכו הגרלה את מי להרוג בשביל לאכול את גופתו.[10]
  • באוקטובר 1847 קבוצה של כ-90 מהגרים לקליפורניה, "קבוצת דונר", בהנהגת ג'ורג' דונר (George Donner) נלכדה בהרי סיירה נבדה בסופת שלג ונחלצה בסופו של דבר בתחילת 1848. חברי הקבוצה נאלצו לאכול מבשר חבריהם המתים.
  • ב-1866 התפרסם סיפור על רב חובל לשעבר בעיר בורדו, האוכל את בשרו הוא בהסתר, לאחר שניצל מאנייתו שעלתה על שרטון, נאלץ לאכול את חבריו המלחים, ולקה בהלם.[11]
  • בשנות ה-30 של המאה ה-20 סבלה אוקראינה במיוחד מרעב המוני, כחלק מהרעב שהתרחש בברית המועצות כתוצאה מהקולקטיביזציה הכפויה של החקלאות, תחת משטרו של סטלין. בשנות רעב אלה היה הקניבליזם מקובל. על פי ה-BBC,[12] התרחשו מקרי קניבליזם בין בני זוג או על ידי ההורים כלפי ילדיהם. על פי ההערכות השונות מספר הנספים מהרעב באותה תקופה היה בין 2.4 מיליון ל-10 מיליון איש.[דרוש מקור]

במלחמת העולם השנייה

  • המצור הגרמני על לנינגרד במהלך מלחמת העולם השנייה גרם לרעב כבד, ובעקבותיו לתופעות של קניבליזם. המשטרה עצרה לאורך המצור 2,015 איש באשמת קניבליזם, שחולקו לשני סוגים שונים ונבדלים מאד מוסרית: בשפה הרוסית ישנן מילים שונות ל"אכילת גוויית אדם" ול"רצח אדם במטרה לאכלו". רוב מקרי הקניבליזם היו מהסוג הראשון. לפי רשומות המשטר הסובייטי מזמן המצור, רוב מקרי הקניבליות בוצעו על ידי נשים עניות ואנאלפביתיות.[13]
  • במשפטי טוקיו - לאחר מלחמת העולם השנייה, נתקבלו עדויות רבות על אכילת אדם בקרב חיילים יפניים - הן אכילת חבריהם והן אכילת אויבים. ב-1942 בגינאה החדשה נוצר מחסור חמור באוכל, ונפוצה אכילת אדם, חלקה אף באופן מסודר ובפיקוד קצינים, ובמקרים מסוימים אף מאסירים חיים. כך תועדו רצח ואכילת צוות אוויר באיי יפן בסוף המלחמה, וכן אכילת חלקי גוף מאסירים תוך השארתם בחיים, על מנת לשמר את הבשר.[14]

אחרי מלחמת העולם השנייה

בארצות המתפתחות

  • בשבט קורוואי (כ-3,000 בוגרים) ביערות העד שבאי פפואה (אזור אינדונזיה בדרום מזרח אסיה) תועדה אכילת אדם טקסית, והוא כנראה אחרון השבטים אוכלי האדם בעולם, שלא בעת קרב. יש המביעים ספק בדבר המשך קיום אכילת האדם.[15]
  • קונגו
    • ב-1864 במלחמה בקונגו בין הערים העצמאיות בניהול סוואהילי-ערבי ובין 'המדינה החפשית', דווח על אכילת אדם נרחבת של גופות הערבים בידי אנשי שבט הבַּטַאלֶטַה, בני הברית של הבלגים. לפי עדויות, לפחות 2,000 חיילים נאכלו, וגולגולתיהם הוצגו לראווה בכניסה לעיר. היו מפקדים בלגים אשר הביעו אדישות, ואף הזדהו עם המעשים כיתרון "קְרֲבִי".[16]
    • ב-1998 ובהמשך, במלחמת קונגו השנייה, דווח על מקרים רבים של אכילת אדם.
    • ב-2005 דווח על כך שיש שאינם רואים בשבטי הפיגמים הננסים בני אדם, וצדים אותם לאוכל.[17]
  • אוגנדה - בשנות השבעים נאמר על אידי אמין, שליט אוגנדה שעסק באכילת אדם טקסית של אויביו, אך הדבר לא הוכח מעולם.
  • ליבריה
  • סיירה לאון - החל ממלחמת האזרחים ב-1991 ועד ימינו יש דיווחים על אכילת אדם, בין הצדדים, ובעיקר מצד המהפכנים.[20]

בארצות המפותחות

  • ב-12 בדצמבר 2002 נתפס בגרמניה ארמין מייווס, לאחר שלכאורה הרג אדם שהכיר דרך רשת האינטרנט, ולאחר מכן אכל את בשרו, בהסכמת הקרבן. במשפטו טען עורך דינו, שההרג בהסכמה אינו יכול להיחשב רצח. במשפטו הראשון נגזרו עליו 8 וחצי שנות מאסר, אך במשפט חוזר שנערך, נגזר עליו מאסר עולם.[21]

סוציו-קניבליזם

הסוציו-קניבליזם הוא רעיון שטוען שהדרך לשמור על אוכלוסייה יציבה ועל כדור הארץ מפני התפוצצות אוכלוסין היא קניבליזם מבוקר על ידי הממשלה. הרעיון של סוציו-קניבליזם בא מהסרט סויילנט גרין. סוציו-קניבליזם בא לפתור בעיות הנובעות מפיצוץ אוכלוסין כגון: רעב, הרס של הטבע, מלחמה וכדומה.

אזכורים של קניבליזם ביהדות

פרק זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בפרק זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים. ניתן להיעזר בשכתוב פרק זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית.

אחת הקללות המפורסמות בתורה היא אזהרה מרעב שיוביל לקניבליזם בתוך המשפחה: "ואכלתם בשר בניכם, ובשר בנותיכם תאכלו" (ויקרא כ"ו, כ"ט), וכן במגילת איכה, כתיאור המצוקה הקיצונית בזמן המצור על ירושלים בימי הבית הראשון, עליו נאמר "...נשים רחמניות בישלו ילדיהן...". ביטויים שאולים המאזכרים קניבליזם נמצאים באוסף הברכות בספר דברים "ואכלתם את אויביכם" (פרשת עקב) - במשמעות של ניצחון על האויבים, וכן בסיפור חטא המרגלים, יהושע וכלב אומרים לבני ישראל כי אל להם לפחד מ"עם הארץ", "כי לחמנו הם" - כנראה לחם במשמעות בשר (כפי שזה בערבית), כלומר ננצח אותם בקלות, כמו שאוכלים לחם, או בשר, בלי מאמץ.

התלמוד הבבלי (פרק יציאות השבת) מונה את השעות מזריחת השמש בה ראוי לאנשים לאכול את סעודת הבוקר:

תנו רבנן: שעה ראשונה - מאכל לודים, שנייה - מאכל לסטים, שלישית מאכל יורשין, רביעית - מאכל פועלים, חמישית - מאכל כל אדם.

ורש"י מסביר: 'לודים' - אומה, שקורין: קנליב"ש ואוכלי אדם הם, ורעבתנים.

סיפורים חסידיים מספרים על צדיקים שונים ששהו על אי בודד עם 'לודים', וניצלו בזכות צדקתם. בין היתר מסופר על הבעל שם טוב שבמסעו לארץ ישראל נתפס עם שני חבריו בידי אוכלי אדם. אלו קשרו אותם לעץ והחלו את סעודתם, כשכוונתם לבשל את הבעש"ט וחבריו מאוחר יותר. הבעש"ט שכח את כל תורתו ולא הצליח להיזכר בדבר, למעט אותיות האלף-בית. כשחזרו על רשימת האלף-בית בקול כמה פעמים, שבו ונזכרו בדברי התורה, ובעקבות זאת גם הגיעו אנשי משטרה מקומיים, ושחררו אותם.[22]

המגיד ממזריטש הסביר את הגמרא על לודים, באופן אלגורי, כש'אכילת אדם' פירושה פגיעה חמורה באדם - והכוונה למי שמדבר 'לשון הרע'.[23]

מוטיבים קניבליסטיים בתרבויות אומות העולם

קניבליזם באסלאם:

  • הינד בנת עותבן, אמו של החליף החמישי שאכלה את הכבד (יש גורסים את הלב) של ח'אמזה - אחיו למחצה של מוחמד לאחר שזה רצח את דודה.[24]
  • ח'אלד בן אל-וליד, מצביא איסלאמי מתקופתו של מוחמד ואבו בכר שאכל את ראשו של אחד המוסלמים שסירבו לשלם מיסים לאבו בכר.[25]

בספר הילדים העי"ג (ענק ידידותי גדול), הסופר דארל מתאר את הענקים המפחידים החוטפים ילדים בדרך קבע, ואוכלים אותם. הענק הידידותי מצליח להימנע מכך.

  • במרשתת קיימות רשימות ארוכות של 'בדיחות אוכלי אדם' או 'בדיחות קניבלים'. חלקן מתורגמות,[26] אך רבים קשורים להווי הישראלי או היהודי או קשורים עם משחקי מילים בעברית.[27]

קניבליזם במאה ה-21

ראו גם – רדיפת לבקנים באפריקה

במדינות דרום אפריקה עדיין מתקיימים טקסים ואירועים של קניבליזם, כשיש הרואים בבשר לבקנים בעל סגולה לריפוי.[28]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. קניבליזם תועד במקרים רבים במלחמה בליבריה לדוגמה בסרט זה בה תועדה אכילת הרוגי מלחמה, ומפקד יחידה מתגאה בכך. בשנת 2003 הופק דוח של האו"ם (קניבליזם במלחמה בקונגו - אתר הבי בי סי) המוחה נגד פגיעה בזכויות אדם ותופעת קניבליזם במלחמה בקונגו. עריצים שונים הואשמו בקניבליזם כמו רוברט מוקאסה שהואשם באכילת ילדים שהתמרדו נגד הוראותיו.
  2. ממצאים עשויים להורות על אכילת אדם אצל הניאנדרטלים באתר "מדע חי" (אנגלית). הכתבה מספרת על סימני קריעה ושבירת עצמות בשרידים של 8 אנשי האדם הניאנדרטלי במערות אל-סידרה שבספרד, וכן סימנים נוספים לכך שהם היו נתונים ברעב כבד, והמצביעים על אפשרות של אכילת אדם כתוצאה מכך
  3. נמצאו מאות גופות עם סימני הרג טקסי, טקסים המתוארים בפרוט רב בכליהם המצוירים ובעיטורי התכשיטים מזהב. הטקסים כללו שתיית דמו של המפסיד במשחק הטקסי, תוך הריגתו. טקסים סמליים המדמים את הטקסים הקדומים עדיין קיימים בקרב שבטי המקום
  4. אד ווליאמי, קניבליזם במצור על לנינגרד, הגרדיאן, 25 בנובמבר 2001
  5. הספר 'כף הקלע', מספר על בחירתו עם קבוצת יהודים לאכול מזון שאינו כשר, אך דחיית אכילת אדם. הוא מספר על אחדים שאפילו לא היו מוכנים לאכול בשר לא כשר, ונספו בשל כך. בספר מתוארים כמה מקרים של הסתייגותם מהתנהגות החיילים הרוסים השבויים. לעומת זאת בפס הקול לסרט הבריטי משחרור ברגן בלזן נטען שהאסירים נאלצו לאכול את חבריהם, בעוד שבצריפי השומרים נשמרו כמויות גדולות של מזון. ספריו של יחיאל דינור מתארים אף הם מקרים של אכילת אדם בין האסירים היהודים. בספרו "אמונה שנגוזה עם משפחתי בתופת" מספר ניצול השואה מרדכי אלדר (ע' 93) על אכילת בשר אדם במאוטהאוזן על ידי אסירי המחנה.
  6. סוכנויות הידיעות, דאעש פונה לקניבליזם: מחנך את חייליו לאכול את מי שאינו מוסלמי, http://www.maariv.co.il, 27/02/2017
  7. Caannibal, Oxford Dictionary of Word Origins
  8. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י עמוד א
  9. אמין מעלוף, מסעי הצלב בעיני הערבים. בתרגום לאנגלית של יוחנן רוטשילד הוצ' שוקן, 1984, עמ' 39 (אנגלית)
  10. בלב ים/ נתנאל פילבריק. כפר סבא. הוצאת אריה ניר. Nathaniel Philbrick/ In the Heart of the Sea. מאנגלית: נעה בן-פורת
  11. בורדא כל העולם מודיעים מעשה - כתבה בהלבנון עמוד 86 (השביעי בדפים הסרוקים)
  12. כתבה באתר ה-bbc
  13. אנה ריד: לניניגרד, טרגדיה של עיר במצור, עמ' 236.
  14. יוקי טנאקה, זוועות מוסתרות: פשעי מלחמה יפניים במלחמת העולם השנייה, הוצאת ווסטוויו, 1996, עמ' 127 (אנגלית) מסת"ב-10: 9780813327181
  15. אוכלי אדם מאכילים שקרים - משיכת תיירים בטענות של אכילת אדם, בעיתון סאנדי מורנינג הרלד (אנגלית)
  16. תומאס פקנהם, הריצה לאפריקה: כיבושי האדם הלבן ביבשת החשוכה מ-1876 עד 1921. ניו יורק הוצאת פרניאל, מסת"ב 0-380-71999-1 עמודים 439–449 (אנגלית)
  17. מי שולט ביער, פאול סלופק, נשיונל ג'יאוגרפיק ספטמבר 2005 עמוד 85
  18. מאכילת אדם לרצח עם: עבודת הכחשה גיליאן גילסון, ירחון ההיסטוריה הבינתחומי (נובמבר 2006) הוצ' הירחונים של אם איי טי, כרך 3–37, עמודים 395-414
  19. אנשי הכנופיות אוכלי האדם של ליבריה (יוטיוב)
  20. עדות על השתלטות אוכלי אדם על בית 'משתפי פעולה' בסיירה לאון ותיעוד לוחמים המודים בזה (יוטיוב)
  21. Man held for German 'cannibal killing', BBC, 12 December 2002
  22. מסע הבעש"ט לארץ ישראל באתר לחינוך יהודי
  23. ספר ליקוטי אמרים (מגיד דבריו ליעקב) בעריכת המגיד מלוצק
  24. Ibn ‘Abdu l-Barr. al-Istī‘āb. 
  25. Ibn Kathir. Al-Bidāya wa-n-nihāya 9. עמ' 462. 
  26. לדוגמה הדיחה על המנהל הכועס על עובדיו שאכלו את אחת המנקות: "כמה פעמים הסברתי לכם? לאכול רק מנהלים, הם לא יחסרו לאיש!"
  27. חטף שוק, הרים את רגליו, קיבל את פניו וכדומה
  28. "נמאס לי לאכול בני אדם": ארבעה חשודים בקניבליזם בדרום אפריקה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.