קישלה

קישלֶהטורקית: kışla, כלומר - "מקלט לחורף", מ kış "חורף") הוא כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית. המבנה שוכן בצמוד למגדל דוד מדרום, בשולי הרובע הארמני, ומשמש כיום את מטה מרחב דוד של מחוז ירושלים של משטרת ישראל.

המבנה

הקישלה הוא מבנה רבוע בעל חצר גדולה וקטוּרה (לא מקוּרָה), הדומה במתכונתו לחאן. הוא בנוי שתי קומות, כאשר הקומה התחתונה גבוהה בהרבה ביחס לשנייה. צדו המערבי נסמך אל החומה העות'מאנית; צדו הצפוני פונה לכיוון חפיר המצודה; צדו המזרחי פונה אל העיר העתיקה, וצדו הדרומי פונה אל פרברי הרובע הארמני. הכניסה אל המבנה מצפון דרך שער מסוגנן.

היסטוריה

המבנה הוקם במחצית הראשונה של המאה ה-19 על ידי שליט מצרים מוחמד עלי ובנו איברהים פאשה כארמון קיץ. המיקום בסמוך למצודה לפנים מן החומה לא היה מקרי, שכן המבנה הוקם באותן עשר שנים בהן מרדו מוחמד עלי ובנו בשלטון המרכזי באיסטנבול, וביקשו להבטיח את שלומם.

משמעות השם

לאחר נפילת שלטונם של מוחמד עלי ובנו, שימש המבנה את הצבא העות'מאני למגורי חיילים עבור שומרי העיר. משמעות השם בטורקית היא אפוא "קסרקטין", וצורת הגייתו היא קישְלָה (במלרע). ותיקי ירושלים טוענים כי במהלך הפרות סדר והפגנות היו החיילים צועקים אל הקהל המתגודד: "קישְלָה! קישְלָה!", כאומרים: "התפזרו מיד, לפני שניקח אתכם לבית המעצר".

המבנה עד ימינו

לאחר נפילת ירושלים בידי הבריטים המשיכו אלה להשתמש בקישלה כבית מעצר. ב-7 במארס אירעה תקרית חריגה כאשר שוטר בריטי הומם על ידי שוטר ערבי ולאחר מכן חולייה ערבית פשטה על המבנה ושדדה ממנו 50 רובים ותחמושת.[1]

המבנה שימש כבית מעצר גם תחת שלטון הירדנים, בעת שהייתה העיר העתיקה בידיהם בין השנים 1948-1967. לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים הוחלט להמשיך במסורת הוותיקה, ועד היום משמש הקישלה את תחנת המשטרה של העיר העתיקה, תפקיד אותו ממלאת היום משטרת ישראל.

מבנה הקישלה מהווה את מפקדת מרחב דוד של מחוז ירושלים, מרחב שבתחום אחריותו האזור הרגיש של העיר העתיקה ועיר דוד, על מורכבותו הפוליטית, הדתית והדמוגרפית.

ממצאים ארכאולוגיים

הקישלה עומד במקום בו נהוג לזהות על פי מקורות היסטוריים את ארמון המלך הורדוס שחי בירושלים בימי בית המקדש השני לפני כאלפיים שנה. בראשית המאה ה-21 החל להיחפר המבנה המוארך הצמוד לחומה, ששימש בעיקר לחדרי מעצר. בחפירות נתגלו קירות מאסיביים, שזוהו באופן כמעט ודאי עם ארמונו של הורדוס, והיוו אישוש ראשון להנחה ההיסטורית.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. דייויד סלע, 70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2018

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.