קבר ראובן

קברו של ראובן בן יעקב הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של ראובן אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו.

ישראל

על פי חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם[1].

ארבל

מסורת אחרת שתחילתה מן המאה ה-12 בכתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן אשר מציין את קברו ביישוב ארבל ליד טבריה.

וקרוב לו קברות ראובן שמעון לוי ודינה, וקברם מכוסה כל כך עד שאין אדם יכול להכניס ידו שם. ובציון אחד בנין כמו בית בנוי על שת בן אדם הראשון, והבאר בתוך הבית

כתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן, הובא בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק א'"

ומשם הלכנו עד עקביא בן מהללאל, ומשם עד ראובן בן יעקב ושמעון ולוי ויהודה ודינה ובנימין, ובין כל אחד ואחד מהלך יום או יומיים

איגרת רבי יצחק בן אלפרא אל רבי שמעון בן צמח דוראן, הובא בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל חלק א'"

בשנת 2007 ביצעו הארכאולוג יוסי סטפנסקי וישראל הרצברג מחקר בו גילו על פי כתבי יד עולי הרגל, מפות ותמונות - את קברם של ראובן, שמעון, לוי, דינה ושת בן אדם הראשון בארבל.

נבי רובין

ערכים מורחבים – נבי רובין

מסורת ערבית רואה במבנה קבר המצוי בלב חולות פלמחים, את מקום קבורתו של ראובן וכינו את המקום נבי רובין על שמו. המקום היווה מקום עליה לרגל במאות הקודמות. מקום הקבר לא נזכר כלל בספרות היהודית ובכתבי עולי הרגל והמסעות. נכון ל-2014 המקום מוזנח, אך מצבת הקבר עצמה זוכה למבקרים יהודים הבאים להתפלל במקום. ההיסטוריונית רבקה גונן טוענת[2] כי הקבר בנבי רובין שייך כנראה לשיח' ערבי. ההיסטוריון וליד ח'אלדי כתב כי הקבר נבנה כנראה על מקדש כנעני ומקור ההילולות באזור הם בטקסים של עבודה זרה.

רומי

המסורת הקדומה ביותר לקברו של ראובן היא בספר הישר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... איש בנחלת בניו... ויקברו את ראובן ואת גד בעבר הירדן ברומיא אשר נתן להם משה לבניהם.

קבר ראובן ברומי נזכר גם בכתבי עולי הרגל ומזכירי הקברים, כגון: כתב-יד מוסקבה, איגרת יחוס האבות, איגרת רבי יצחק בר מוסא, איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא, חיבת ירושלים ומסעות משה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. תלמוד ירושלמי סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י): "ככתוב (בראשית מו) אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה מה ת"ל גם עלה. אמר אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו"
  2. Rivka Gonen, 2000. עמוד 209.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.