צ'לסטה

צֶ'לֶסטָה (Celesta) היא כלי הקשה אידיופוני המופעל באמצעות מקלדת. הקלידים מחוברים לפטישים המכים במערכת של לוחות מתכת (בדרך כלל פלדה), והלוחות מעבירים את תנודותיהם לגופי תהודה. דוושה (פדל) משמשת להחזקה ולעמעום של הצליל.

צליל הצ'לסטה דומה לצליל הגלוקנשפיל, אך בעל גוון רך יותר. אף שאינו עשיר בצלילים עיליים רבים, הוא מצטיין באיכות טהורה במיוחד שהקנתה לכלי את שמו, לפי המילה הצרפתית celeste שפירושה "שמימי".

הצ'לסטה היא כלי בטרנספוזיציה - הצליל שהיא מפיקה גבוה באוקטבה אחת מהצליל הכתוב בתווים. בכלי הצרפתי המקורי היו חמש אוקטבות, אך צליל האוקטבה הנמוכה ביותר לא נחשב מוצלח, והיא הושמטה בדגמים מאוחרים יותר. כיום מוחלפת הצ'לסטה בחלק מהתזמורות הסימפוניות בדגם גרמני גדול יותר, בעל חמש אוקטבות. אף שמקובל לשייך את הצ'לסטה לקבוצת כלי ההקשה בתזמורת, מנגנים בה בדרך כלל פסנתרנים. התווים כתובים בשתי חמשות.

היסטוריה

הצ'לסטה הומצאה בשנת 1889 על ידי אוגוסט מוּסטֶל בפריז. קדם לה הטיפוֹפון או הדוּלציטון שהמציא אביו של מוסטל, ויקטור מוסטל, ב-1860. במקום לוחות מתכת היו בטיפופון קולנים, אך עוצמת הכלי הייתה נמוכה מכדי שישתתף בתזמורת.

צ'ייקובסקי היה אחד הראשונים שהשתמשו בכלי זה ביצירה לתזמורת מלאה; הצ'לסטה מופיעה בפואמה הסימפונית האחרונה שלו, "ווֹיֵווֹדָה", ובחלקים מהבלט האחרון שלו, מפצח האגוזים (1892), בין השאר ב"ריקוד פיית הסוכר".

יצירות שבהן משתתפת צ'לסטה

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.