צינור הזנה (גאולוגיה)

צינור הזנה הוא מבנה גאולוגי, תעלה אנכית במרכזו של הר געש חרוטי, דרכו זורמת מאגמה מתוך תא מאגמה אל פני השטח במהלך התפרצות געשית. צינור הזנה עשוי להיות צר (מטרים ספורים) או רחב מאד (800 מטרים), ובראשו נמצא לועו של הר הגעש. עומקו של צינור ההזנה תלוי במיקום תא המאגמה המצוי בתחתיתו.

היווצרות

צינורות הזנה נוצרים כתוצאה מהתפרצות אלימה הנובעת מלחץ רב בתא המאגמה. בתוך המאגמה כלואים חומרים נדיפים (מים ובועות גז), וכאשר חומרים אלה אינם מצליחים להשתחרר מן המאגמה – גובר הלחץ בתא. חומרים אלה גורמים להגדלת נפח המאגמה, וכתוצאה מכך נוצר לחץ עז על סלעי הסביבה. הלחץ גורם לביקוע הסלעים, לחדירת המאגמה לתוכם ולהיווצרות דיְיקים. התארכותו של דייק והגעתו לפני השטח יוצרת צינור הזנה.

סלעי הקרום בשולי צינור ההזנה מתפרקים בשל הלחץ, נופלים לתוך המאגמה ומותכים בה, או שחלה בהם התמרת מגע המשנה אותם. שברי סלעים שאינם מותכים במגע עם המאגמה נסחפים עמה ונפלטים כקסנוליתים. הלחץ דוחק את הסלעים בעוצמה רבה, עד שנפער פתח בקרום – דרכו יכולה המאגמה להיפלט.

בין התפרצות אחת לשנייה עשויים הצינורות להיסתם במאגמה קרושה היוצרת פקק געשי. סתימה כזו עשויה להשתחרר במהלך ההתפרצות הבאה, בתנאי שעוצמתה מספיקה לדחוק את הפקק. במקרה של התפרצות שעוצמתה אינה עזה דיה, יווצרו בהר הגעש צינורות הזנה משניים או מערכת סדקים שיאפשרו את פליטת המאגמה.

מוליכים נוספים

בנוסף לצינור ההזנה המוליך מאגמה מתא המאגמה אל פני השטח, קיימים סוגים נוספים של מוליכים געשיים:

דיאטרם

דיאטרם הוא צינור דמוי משפך שנוצר בהתפוצצות גזים והתמלא אחר-כך בסלעי ברקציה. דיאטרמים פורצים אל פני השטח ומייצרים חרוט טוף ומארים. דיאטרמים אינם פולטים לבה באופן משמעותי. חלק מהתפוצצויות הדיאטרם יכולות לנבוע מתגובה למגע של מאגמה לוהטת במי תהום וכתוצאה מכך נוצרת התפרצות פריאטית.

קימברליט

צינור קימברליט נוצר כמבנה אנכי בתא מאגמה בעומק שבין 150 ל-450 ק"מ במעטפת. צורת הגזר האופיינית לו מקורה ביחסים הגבוהים של פחמן דו-חמצני ומים היוצרים התפרצויות אנכיות עזות. התפרצויות אלה יוצרות עמודים אנכיים של סלע קימברליט הנושאים מתחתית המעטפת התחתונה גבישי מינרלים כיהלום, גארנט, ספינל ופרידוט. צינורות קימברליט מהווים פוטנציאל מידע חשוב בנוגע לתרכובות הקיימות במעטפת התחתונה ולתהליכים המתרחשים בה. קוטרו של צינור קימברליט עשוי להגיע לקילומטר אחד.

למפרואיט

צינורות למפרואיט דומים לצינורות קימברליט באופן היווצרותם ופעולתם, בהבדל אחד: המים והחומרים הנדיפים הנישאים בצינורות גורמים לשיתוך של הסלעים המצויים מעליהם, וכך הם יוצרים מעבר רחב אל פני השטח.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 305-307, ISBN 965-06-0872-9
  • עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, אקדמון, 1992, ISBN 965-350-026-0

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.