צולל ימי

צולל ימי
צולל ימי
מיון מדעי
תת-משפחה ברווזים צוללים
תחום תפוצה

צולל ימי (שם מדעי: Aythya marila) הוא מין ברווז בסוג צולל השייך לתת-משפחת הצוללים. ברווז זה חי בחלק הצפוני של כדור הארץ באירופה, אסיה ואמריקה הצפונית, לאורך החופים והאגמים וגם בטונדרה של אלסקה ורוסיה ובטייגה. בארץ ישראל אפשר למצוא אותו בעמק החולה ובכנרת[1].

ברווז זה מגיע לאורך 39–56 ס"מ, ולמשקל 726–1,360 גרם. הוא בעל נוצות שחורות עם בטן וצידיים לבנים, כנפיים מנומרות כסופות-אפורות וצוואר וראש ירוקים כהים. העיניים צהובות והמקור השטוח תכול. הנקבה חומה ברובה, אך בעלת ראש שחור, מקור תכול וסביבו אזור לבן ועיניה צהובות.

ברווזים אלה חיים רוב הזמן על פני הים או באגמים גדולים ורוב זמנם מצויים במים. הם צוללים כדי להשיג את מזונם המורכב מתולעים, צמחייה מימית, רכיכות ודגיגים.

גדילה

הצולל הימי גדל בטונדרה וטייגה. כעת מוערך ששבעים וחמישה אחוזים מאוכלוסיית הצולל הימי מתפתחת באלסקה. הצולל הימי בדרך כלל מתחיל לגדול בגיל שנתיים אף על פי שהוא מתחיל לקנן כבר בהגיעו לגיל שנה.

צוללים ימיים זכרים משתמש בשריקה רכה וזריזה בשביל למשוך את תשומת לבם של הנקבות בתקופת החיזור (בין סוף החורף עד תחילת האביב), בדרך חזרה לאזור הגדילה שלהם. צוללים ימים מסוג נקבה משמיעים קול אחד, "ארר-ארר-ארר-ארר" צורם. החיזור של הצולל הימי הוא מסובך ומסתיים בצורת זוגות של זכר ונקבה. הקן של צולל ימי הוא בעצם שקע באדמה, שאותו הנקבה מרפדת.

אחרי שהנקבה מטילה את הביצים, הזכר נוטש אותה והולך עם זכרים אחרים לאגמים, אליהם הם חוזרים באופן שנתי. באגמים האלה יש מזון ומחסה. הנקבה מטילה שש עד תשע ביצים ואז דוגרת עליהם במשך עשרים ושישה עד עשרים ושמונה ימים. האפרוחים שרק בקעו מכוסים בפלומה וזמן מה לאחר מכן הם יכולים ללכת, לשחות, להאכיל את עצמם ועוד, אבל רק אחרי ארבעים עד ארבעים וחמישה ימים אחרי הבקיעה. האפרוחים הפגיעים עוקבים אחרי אמם. הצעירים נחשפים לטורפים רבים כמו: שועלים, ינשופים, בואשים, דביבונים, זאבים ואיומים רבים אחרים.

שימור

לפי IUCN הצולל הימי נמצא בדרגה מוגנת ועם הכי פחות חשש לסכנת הכחדה. בזמן ספירת האוכלוסייה של המין, הוא נספר ביחד עם מין דומה - צולל קטן (Aythya affinis), מכיוון שאי אפשר להבדיל בין המינים בצילום אווירי. מוערך שבערך כאחד עשר אחוזים מהצוללים יבשתיים.

מאז שנות השמונים אוכלוסיית הצוללים הימיים קטנה באיטיות. הגורמים העיקריים לכך הם: מחסור במקומות גידול ושינויים בבית הגידול, חומרים מזהמים, וסיכויי ההישרדות הנמוכים של הנקבות.

ב-2010 נספרו 4.2 מיליון צוללים, אבל מעריכים שמתוכם רק 1,200,000 עד 1,600,000 הם צוללים ימיים.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. צולל ימי, www.discus.co.il
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.