צבי בכרך

צבי (וַלטר) בכרך (7 בספטמבר 192828 ביולי 2014) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן, מבכירי חוקרי השואה והאנטישמיות.

הוא פרסם מחקרים וספרים בתולדות הנאציזם והאידאולוגיה הנאצית והפשיסטית, האינטלקטואלים היהודים והגרמנים בתקופת ויימאר, האנטישמיות ותולדות יהדות גרמניה.

שימש כחוקר בכיר ביד ושם וכנשיא מכון ליאו בק.

ביוגרפיה

נולד למשפחה יהודית בהנאו שבגרמניה בשנת 1928. אביו שירת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ועסק בבנקאות ובמסחר. כעבור עשר שנים, בשנת 1938, נמלט עם משפחתו להולנד. בינואר 1942 נתפסה המשפחה על ידי הנאצים, וצבי נשלח למחנה המעבר וסטרבורק, לאחר מכן לגטו טרזיינשטט ולמחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הוא שרד את צעדות המוות ושוחרר על ידי הצבא האמריקאי. הוריו לא שרדו ורק אחיו נשאר בחיים. בשנת 1945 עלה לישראל, כשהוא בן 18 בעוד שאחיו פנה לארצות הברית. צבי היה חבר קיבוץ בארות יצחק שבנגב והשתתף בלחימה על הגנת הקיבוץ מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה היה שותף להקמתו מחדש של הקיבוץ ולימים עזב את הקיבוץ ועבר להתגורר בתל אביב. פרופ בכרך היה מתלמידיו של מר שושני, ושימש כעוזרו בעת ששושני התגורר בקיבוץ בארות יצחק

פרופ' בכרך השלים את בחינות הבגרות בגיל מבוגר והחל בלימודיו האקדמיים בזמן ששימש מורה במספר תיכונים בעיר וסחף אחריו מעריצים רבים אשר השתתפו בהרצאותיו. הוא הצטרף לסגל המרצים באוניברסיטת בר-אילן עד ליציאתו לגמלאות כפרופסור אמריטוס. גם אז המשיך ללמד באוניברסיטה קבוצה ממעריציו אשר כינו עצמם "חוג הצבי".

בשנת 2008 עם הגיעו לגבורות ערכה אוניברסיטת בר-אילן בשיתוף אונ' פורטו וגורמים נוספים כנס לכבודו בנושא הסובלנות ובהשתתפות מרצים רבים מהארץ ומעולם.

פרופ' בכרך נפטר ב-28 ביולי 2014 והוא בן 86. בשנת 1949 נישא לחנה שושנה (וייס) בכרך, שנפטרה כעשרה חודשים אחריו. לזוג נולדו שלושה ילדים: מנחם בכרך, ששירת כתא"ל בצה"ל, בתפקידי פיקוד בחיל התותחנים[1], פרופ' ערן בכרך, אימונולוג, חבר הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.[2] ומלכה אור-חן, ששימשה כסגנית מנהלת המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

כתביו וספריו

  • אנטישמיות מודרנית, הוצאת משרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת, 1979.
  • אידאולוגיות במאה ה-20, הוצאת משרד הביטחון, האוניברסיטה המשודרת, 1980.
  • גזענות בשירות הפוליטיקה - מן הומניזם אל הנאציזם, הוצאת האוניברסיטה העברית, 1985.
  • מן הצלב אל צלב הקרס, הוצאת ספריית פועלים, 1991.
  • תפיסת האדם באידאולוגיה הנאצית, הוצאת משרד הביטחון, האוניברסיטה המשודרת, 1995.
  • חקרי צבי: מבחר מאמריו של צבי בכרך על אנטישמיות, גרמניה ויהודיה, גזענות ונאציזם והשואה והשלכותיה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1996.
  • האתגר, הוצאת מאגנס, 2000.
  • אלה דברי האחרונים: מכתבים אחרונים מן השואה,הוצאת יד ושם, 2002.
  • מן החוויה אל המחקר: חוקר יהודי בוחן את האנטישמיות ואת הנאציזם, הוצאת יד ושם, 2008.

מאמריו

  • "אמנות ואנטישמיות בהשקפת עולמו של ריכרד וגנר " ילקוט מורשת, חוברת כ"ט (מאי 1980), עמ' 172-161.
  • ""האתיקה החדשה" של האס.אס. בהשקפת העולם הנאצית", גשר 126 (חורף תשנ"ג), עמ' 69-57.
  • "היטלריונגד", ישראל גוטמן (עורך), האנציקלופדיה של השואה (ירושלים, יד ושם וספרית הפועלים, 1990), כרך שני, עמ' 368-367.
  • "הימלר היינריך - אידאולוג של רצח עם", סקירה חודשית, ל"ה (1988), עמ' 37-34.
  • "הנשים באידאולוגיה הנאצית", משואה, כרך י"ב (1994).
  • "ריכארד ואגנר - ההומניסט האנטי הומאני", בתוך: ר. ליטוין וח. שלח (עורכים), מי מפחד מריכרד וגנר (ירושלים, 1984), עמ' 229-219.
  • "תעמולה נאצית", ישראל גוטמן (עורך), האנציקלופדיה של השואה (ירושלים, יד ושם, 1990), כרך חמישי, עמ' 1248-1250.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מנה מנחם בכרך טנדו טכנולוגיות ומערכות
  2. פרופ' ערן בכרך, אוניברסיטת תל אביב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.