צבא האימפריה הרוסית

צבא האימפריה הרוסית
כוח אדם
כוחות פעילים 5,200,000 (1914)

צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרירוסית: Русская императорская армия) הוא צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית. ברפורמות הצבאיות של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, הוקם משרד הצבא של האימפריה הרוסית כדי לנהל את הכוחות המזוינים של האימפריה הרוסית. בשיאו היה הצבא הרוסי הקיסרי הגדול ביותר באירופה, בתחילת המאה ה-20.

היסטוריה

הרפורמות הצבאיות שערך פיוטר הגדול בשנים 16981699 הביאו לפיזור גדודי הסטרלצי, אשר נוצרו כחיילים סדירים בחיל הרגלים. ההכנות לקראת המלחמה עם שוודיה, הביאו את פיוטר הגדול לגייס בשלב הראשון 25 רגימנטי חי"ר ושתי חטיבות פרשים. בתחילה הובאו קציני צבא זרים לשרת בצבא הרוסי, רובם היו צרפתים ואיטלקיים. לאחר התבוסה בקרב על הנארווה, הניח פיוטר הגדול דגש רב יותר על אימונים אינטנסיביים, תוך גיוס מאסיבי שהעלה את מספר החיילים ל-200 אלף איש.

חימוש הצבא נעשה בסגנון אירופאי: חיל הרגלים היה חמוש במוסקטים, כידוני רובה וחרבות. והדראגונים הצטיידו ברובי קרבין, אקדחים וחרבות.

ב-20 באוקטובר 1696, הדומה הבויארית אימצה את הצעתו של פיוטר הגדול והחליטה על הקמת חיל ים. הספינות נבנו על ידי מהנדסים אירופאים וכבר ב-1722 היה לרוסיה צי של 130 ספינות מפרש ו-396 גליאות.

במחצית השנייה של המאה ה-18 שולבו קלעים לחיל הרגלים, הפרשים ובגדודי ההוסארים. באותה עת, להכשרת החיילים תרם תרומה משמעותית הקציןאלכסנדר סובורוב. בשנת 1810 ביוזמתו של ארקצ'ייב החלו להנהיג מסדרים צבאיים ועד 1853, הצבא מנה 31,000 מפקדים, 911,000 חיילים סדירים, ו-250,000 חיילים במשמרות עילית.

מלחמת קרים בשנים 18531856 חשפה את חולשות הצבא הרוסי; לצי הרוסי היה רק ​​16 ספינות קיטור שאך זה הומצאו. בשנים 1860–1870 בוצעה רפורמה צבאית, בניהולו של דמיטרי מיליוטין. הצעדים הראשונים לחידוש הכוחות המזוינים ננקטו במהלך מלחמת קרים, בשנת 1855, על פי צו של הקיסר הוקמה "הוועדה לקידום המוכנות הצבאית", שלפיה נקבעו תיקונים לחוקי הצבא, ארגון מחדש של כוחות הצבא ושיפור אימוני הלחימה הפיזיים.

בשנת 1864, נערכה רפורמה במחוזות הצבאיים, נוצרו 15 מחוזות צבאיים, הוחלט כי מפקד המחוז ימונה בדרך כלל על ידי המושל הכללי של המחוז וכי לכל מחוז אחריות ותחום שיפוט משלו - מה שאיפשר בקלות ובמהירות להוביל גיוס כללי בעת הצורך. עם הקמתם של המחוזות הצבאיים, ניסה משרד המלחמה להיפטר ממגוון רחב של תחומי אחריות ולהותירם בידי המחוזות הצבאיים כאשר משרד המלחמה הותיר בידיו רק את תחום ניהול הצבא לצד המטה הכללי.

מערך הגיוס הכללי הוחלף בשירות צבאי כולל; ב-1 בינואר 1874 אומצה "אמנת השירות הצבאי הכללית", שבהתאם לה נקבע כי האוכלוסייה הגברית, ללא הבחנה במעמדה ומצבה, כל הגברים חייבים לשרת בצבא החל מגיל 21. השירות בצבא נמשך 6 שנים בכוחות היבשה ו-9 שנות שירות במילואים, בחיל הים, השירות נמשך 7 שנים ו-3 שנים בשירות מילואים. באותן שנים גם בוצעה תוכנית חימוש מאסיבית.

בתחילת המאה העשרים נמשך פיתוח הטכנולוגיה הצבאית. בשנת 1902, בכוחות המזוינים הוקם חיל הרכבים (שהפך כעבור זמן לחיל התובלה) ובשנת 1911 - הוקם חיל האוויר הרוסי (חיל האוויר הקיסרי). מאז 1914 הצבא הקיסרי הרוסי החל בפיתוח כלי רכב משוריינים, ובשנת 1915 נקלטו דגמי טנקים ראשונים. אומצו תוכניות לבניית ספינות גדולות עבור הצי ופותחו סיירות קרב מדגם "סבסטופול", "הקיסרית מריה" וסיירות מדגם "ישמעאל".

נכון ל-1898 צבא האימפריה הרוסית היה הצבא הגדול יותר ביבשת אירופה עם 2,729,000 חיילים.

מלחמת העולם הראשונה

ערך מורחב – החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה

בתחילת מלחמת העולם הראשונה הצבא הרוסי הקיסרי מנה 1,350,000 חיילים, ועד מהרה גויסו 5,338,000 חיילים נוספים. המלחמה חשפה טכנולוגיות חדשות רבות; קרבות אוויר, טנקים ראשונים, שימוש בנשק כימי והתחפרות בתעלות, מה שייתר את חיל הפרשים הרוסי והפך אותו לחסר תועלת, אך העיקר הוא שהמלחמה הוכיחה את יתרונותיהן של המדינות המתועשות והאימפריה הרוסית, עם התפתחותה היחסית בהשוואה למערב אירופה, עדיין סבלה ממחסור חמור בנשק וחימוש והמלחמה הבליטה את חסרונותיה.

ב-1914 מחסני הנשק התרוקנו בתוך 4–5 חודשי לחימה. כבר ביום ה-53 לאחר ההכרזה על גיוס כללי, ב-8 בספטמבר 1914 המפקד העליון של הכוחות המזוינים הרוסיים, הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאייביץ' הבן דיווח ישירות לקיסר ניקולאי השני כי קיים מחסור חמור מאד בנשק וכי יש להאיץ את הבאת התחמושת וחימוש הצבא במהירות האפשרית - ומשרד המלחמה, בראשות ולדימיר סוכומלינוב, גילה אוזלת יד באותה עת.

עד אוקטובר 1917, הצבא הגיע ל-10 מיליון אנשים, למרות שבחזית עצמה היו רק 20% ממנו. במהלך המלחמה התגייסו 19 מיליון איש - כמעט מחצית מכלל הגברים בגיל צבא, כאשר המלחמה התבררה בתור המבחן הקשה ביותר עבור הצבא הרוסי שנחל כשלונות והפסדים צורבים ובראשם הרג 3 מיליון בני אדם.

המהפכה, מלחמת האזרחים והפירוק

ערך מורחב – מלחמת האזרחים ברוסיה

מהפכת פברואר של 1917 דרדרה מאד את מעמדה של האימפריה הרוסית והביא להקמת הרפובליקה הרוסית שהונהגה על ידי ממשלה ובראשה המשפטן אלכסנדר קרנסקי. אולם חילופי השלטון לא הביאו לשיפור במצב הצבא שהלך והתדרדר.

באוקטובר 1917 השתלטו הבולשביקים על השלטון (מהפכת אוקטובר) ובפברואר 1918 הקימו את הצבא האדום, מאחר שראו בצבא הקיסרי עוולה ושריד צאריסטי שיש למחות. עם פרוץ מלחמת האזרחים הצבא הקיסרי פורק ומרבית קציניו הצטרפו לאחד מהצבאות הלבנים, בעוד שאחרים לקחו חלק בהנהגת הצבא האדום. בכך הקיץ הקץ על האימפריה הרוסית וצבאה.

הדרגות של צבא אימפריה הרוסית

הדרגות הוסדרו ב-1716 ונכנסו לטבלת הדרגות ב-1722. דרגות הצי נוסדו מאפס כאשר דרגות הצבא נלקחו מדרגות שלרוסיה הצארית.

דרגות הקצונה והמשמר של הקיסרות הרוסית נשתמרו עד לפרוץ המהפכה הרוסית של אוקטובר 1917.

חיל רגליםציתותחניםפרשיםקזאקיםהמקבילה הצה"לית (אם יש)
רדובוי рядовойמאטרוסקאנוניר канонирטוראיקזאק казакטוראי
יפרייטור ефрейторבומברדיר бомбардирיפרייטור ефрейторפריקזני приказныйרב טוראי
מלדשי אונטר אופיצר младший унтер-офицерמלדשי פיירוורקר младший фейерверкерמלדשי אונטר אופיצר младший унтер-офицерמלדשי אוריידניק младший урядникסמל
סטארשי אונטר אופיצר старший унтер-офицерסטארשי פיירוורקר старший фейерверкерסטארשי אונטר אופיצר старший унтер-офицерסטארשי אוריידניק старший урядникסמל ראשון
פלדפבל фельдфебельפלדפבל фельдфебельואכמיסטר вахмистрואכמיסטר вахмистрרב סמל
פודפרפורצ'יק подпрапорщикפודפרפורצ'יק подпрапорщикופודחורונז'י подхорунжийרב סמל בכיר
פרפורצ'יק прапорщикפרפורצ'יק прапорщик
פודפורוצ'יק подпоручикגרדמרין Гардемаринפודפרפורצ'יק подпоручикקורנט корнетוחורונז'י хорунжийסגן משנה
פררוצ'יק поручикמיצ'מן Мичманפררוצ'יק поручикפררוצ'יק поручикסוטניק сотникסגן
שטאבס קפיטן штабс-капитанלייטננט лейтенантשטאבס קפיטן штабс-капитанשטאבס רוטמיסטר штабс-ротмистрפודייסאול подъесаулסרן
קפיטן капитанסטארשי לייטננט Старший лейтенантקפיטן капитанרוטמיסטר ротмистрיסאול есаулרב סרן
פודפולקובניק подполковникקפיטן מדרגה השנייה Капитан 2-го рангаפודפולקובניק подполковникפודפולקובניק подполковникויסקובוי סטארשינה войсковой старшинаסגן אלוף
פולקובניק полковникפולקובניק полковникקפיטן מדרגה הראשונה Капитан 1-го рангаפולקובניק полковникפולקובניק полковникאלוף משנה
גנרל מאיור генерал-майорגנרל מאיור генерал-майорקונטר-אדמירל Контр-адмиралגנרל מאיור генерал-майорגנרל מאיור генерал-майорתת-אלוף
גנרל לייטנטנט генерал-лейтенантויצה-אדמירל Вице-адмиралגנרל לייטנטנט генерал-лейтенантגנרל לייטנטנט генерал-лейтенантגנרל לייטנטנט генерал-лейтенантאלוף
גנרל רגלים генерал от инфантерииאדמירל адмиралגנרל תותחנים генерал от артиллерииגנרל פרשים генерал от кавалерии
גנרל פילדמרשל генерал-фельдмаршалגנרל-אדמירל Генерал-адмиралרב אלוף

לקריאה נוספת

  • יהודה סלוצקי, תקנון חובת הצבא הכללית, 1874, והיהודים ברוסיה, העבר, כ"א, תשל"ה, עמ' 3–19.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.