פרס נובל לכימיה

פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

בשנים 1901–2013 היו שמונה פעמים שבהן הפרס לא חולק, 22 פעמים שבהם הוא ניתן, בו זמנית, לשני זוכים ו-14 פעמים שבהם הוא ניתן לשלושה זוכים. בסך הכול זכו בו, עד 2016, 174 בני אדם, מתוכם ארבע נשים (כ-2%). שישה ישראלים זכו בפרס, כולם במאה העשרים ואחת.

חתני פרס נובל לכימיה

שנה מקבלי הפרס מדינה נימוקים
1901 יאקובוס ואן 'ט הוף הולנד על גילוי חוקי הדינמיקה הכימית והלחץ האוסמוטי בתמיסות.
1902 הרמן אמיל פישר גרמניה על עבודתו בסינתזת סוכר ופורין.
1903 סוונטה אוגוסט ארהניוס שוודיה על התאוריה האלקטרוליטית של דיסוציאציה (ראו יון).
1904 ויליאם רמזי הממלכה המאוחדת על גילוי היסודות הגזיים האינרטיים באוויר.
1905 אדולף פון באייר גרמניה על עבודתו על צבעים אורגניים ותרכובת הידרוארומטיות.
1906 אנרי מואסאן צרפת על חקירת ובידוד היסוד פלואור, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו.
1907 אדוארד בוכנר גרמניה על מחקריו הביוכימיים וגילוי תסיסה חוץ-תאית.
1908 ארנסט רתרפורד ניו זילנד,
הממלכה המאוחדת
על מחקריו במבנה האטום ובכימיה של חומרים רדיואקטיביים.
1909 וילהלם אוסטוולד גרמניה על עבודתו בנושא קטליזה, ומחקריו בשיווי משקל כימי ומהירות תגובה.
1910 אוטו וולך גרמניה על עבודתו בתחום התרכובות האליציקליות.
1911 מארי קירי צרפת על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום.
1912 ויקטור גריניאר צרפת על גילוי תרכובת גריניאר.
פול סבטייה צרפת על שיטת ההידרוגנציה של תרכובות אורגניות שפיתח.
1913 אלפרד ורנר שווייץ על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות.
1914 תיאודור ויליאם ריצ'רדס ארצות הברית על קביעת משקלם האטומי של יסודות רבים.
1915 ריכרד וילשטאטר גרמניה על מחקריו בנושא פיגמנטים צמחיים.
1917-1916 לא הוענק
1918 פריץ האבר גרמניה על הסינתזה של האמוניה.
1919 לא הוענק
1920 ולטר נרנסט גרמניה על מחקריו בתרמוכימיה.
1921 פרדריק סודי הממלכה המאוחדת על עבודתו בעניין הכימיה של יסודות רדיואקטיביים ומחקריו בתחום האיזוטופים.
1922 פרנסיס ויליאם אסטון הממלכה המאוחדת על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים ועל כלל המספר השלם שלו.
1923 פריץ פרגל יוגוסלביה על המצאת שיטת המיקרו-אנליזה של חומרים אורגניים.
1924 לא הוענק
1925 ריכרד אדולף ז'יגמונדי גרמניה על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש.
1926 תאודור סוודברג שוודיה על עבודתו במערכות מפוזרות.
1927 היינריך אוטו וילנד גרמניה על מחקריו בתחום חומצת המרה וחומרים קרובים.
1928 אדולף וינדאוס גרמניה על מחקרו בסטרולים והקשר שלהם לויטמינים.
1929 ארתור הרדן הממלכה המאוחדת על מחקריהם בנושא התססת סוכר ואנזימים מתסיסים.

האנס פון אוילר-שלפין

גרמניה
1930 האנס פישר גרמניה על מחקרו בתחום הכלורופיל והמין.
1931 קארל בוש גרמניה על תרומתם לשיטות כימיות בלחץ גבוה.
פרידריך ברגיוס גרמניה
1932 אירווינג לאנגמיור ארצות הברית על עבודתו בכימיה של פני שטח.
1933 לא הוענק
1934 הרולד יורי ארצות הברית על גילוי המימן הכבד.
1935 פרדריק ז'וליו-קירי צרפת על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים.
אירן ז'וליו-קירי צרפת
1936 פטר דביי הולנד על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים.
1937 וולטר הוורת' הממלכה המאוחדת על עבודתו בפחמימנים וויטמין C.
פאול קארר שווייץ על עבודתו על קרוטנואידים, פלאבינים והויטמינים A ו-B2.
1938 ריכרד קון גרמניה על עבודתו בקרוטנואידים וויטמינים.
1939 אדולף בוטנאנדט גרמניה על עבודתו על הורמוני מין.
לבוסלב רוז'יצ'קה שווייץ על עבודתו על פולימתילנים וטרפנים גבוהים.
1942-1940 לא הוענק
1943 ג'ורג' דה הווסי הונגריה על עבודתו בתחום השימוש באיזוטופים כסמנים לחקירת תהליכים כימיים.
1944 אוטו האן גרמניה על גילוי הביקוע של גרעינים כבדים.
1945 ארטורי אילמארי וירטאנן פינלנד על מחקריו והמצאותיו בתחום החקלאות וכימיית התזונה, ובמיוחד על שיטת שימור החציר שלו.
1946 ג'יימס בטשלר סאמנר ארצות הברית על גילוי האפשרות לגבש אנזימים.
ג'ון הווארד נורתרופ ארצות הברית על הכנת אנזימים וחלבוני נגיפים בצורה טהורה.
ונדל מרדית' סטנלי
1947 סר רוברט רובינסון הממלכה המאוחדת על מחקריו בתוצרי צמחים, במיוחד אלקלואידים.
1948 ארנה וילהלם קאורין טיסליוס שוודיה על מחקרו בתחום האלקטרופורזה ואנליזת ספיחה.
1949 ויליאם פרנסיס גיאקו ארצות הברית על תרומותיו לתחום התרמודינמיקה הכימית.
1950 אוטו פאול הרמן דילס גרמניה על גילוי ופיתוח סינתזת דיאן.
קורט אלדר
1951 אדווין מטיסון מקמילן ארצות הברית על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס אורניים.
גלן תיאודור סיבורג
1952 ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין הממלכה המאוחדת על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.
ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג
1953 הרמן שטאודינגר גרמניה על תגליותיו בתחום הכימיה המקרומולקולרית.
1954 לינוס פאולינג ארצות הברית על מחקריו בעניין אופי הקשר הכימי.
1955 וינסנט דו ויגנו ארצות הברית על עבודתו על תרכובות גופרית, ובפרט על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי.
1956 סר סיריל נורמן הינשלווד הממלכה המאוחדת על מחקריהם בעניין המנגנון של תגובות כימיות.
ניקולאי סמיונוב ברית המועצות
1957 אלכסנדר טוד הממלכה המאוחדת על עבודתו על נוקליאוטידים וקו-אנזימים נוקליאוטידים.
1958 פרדריק סנגר הממלכה המאוחדת על עבודתו על מבנה החלבונים, ובפרט אינסולין.
1959 ירוסלאב היירובסקי צ'כוסלובקיה על גילוי ופיתוח שיטות אנליזה פולרוגרפיות.
1960 וילארד ליבי ארצות הברית על שיטתו לשימוש בפחמן-14 לקביעת גיל.
1961 מלווין קלווין ארצות הברית על מחקריו בעניין קליטת פחמן דו-חמצני בצמחים.
1962 מקס פרדיננד פרוץ הממלכה המאוחדת על מחקריהם בנושא מבנה של חלבונים גלובולריים.
ג'ון קנדרו
1963 קרל ציגלר גרמניה על גילויים הקשורים לפולימרים כבדים.
ג'וליו נטה איטליה
1964 דורותי קרופוט הודג'קין הממלכה המאוחדת על קביעת מבניהם של חומרים ביוכימיים חשובים בעזרת טכניקות קרני רנטגן.
1965 רוברט ברנס וודוורד ארצות הברית על הישגיו בתחום הסינתזה האורגנית.
1966 רוברט סנדרסון מוליקן ארצות הברית על עבודתו בעניין הקשרים הכימיים והמבנה האלקטרוני של המולקולות.
1967 מנפרד אייגן גרמניה על מחקריהם בעניין תגובות כימיות מהירות מאוד.
רונלד ג'ורג וייפורד נוריש הממלכה המאוחדת
ג'ורג' פורטר
1968 לארס אונסאגר ארצות הברית, נורווגיה על פיתוח היחסים הקרויים על שמו (יחסי אונסגר Onsager reciprocal relations) להם חשיבות בסיסית בתחום התרמודינמיקה של תהליכים לא הפיכים
1969 דרק הארולד ריצ'רד ברטון הממלכה המאוחדת על תרומותיהם לפיתוח הקונספט של קונפורמציה.
אוד האסל נורווגיה
1970 לואיס ללויר ארגנטינה על גילוי נוקליאוטידים סוכריים ותפקידם בביוסינתזה של פחמימנים.
1971 גרהרד הרצברג קנדה על תרומותיו בנושא מבנה אלקטרוני וגאומטריה של מולקולות, בפרט רדיקלים חופשיים.
1972 כריסטיאן אנפינסן ארצות הברית על עבודתו על ריבונוקלאז.
סטנפורד מור ארצות הברית על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.
ויליאם סטיין ארצות הברית
1973 ארנסט אוטו פישר גרמניה על עבודתם בנושא הכימיה של תרכובות אורגנו-מתכתיות.
ג'פרי וילקינסון ארצות הברית
1974 פול פלורי ארצות הברית על עבודתו הבסיסית, תאורטית וניסיונית, בעניין הכימיה הפיזיקלית של מקרומולקולות.
1975 ג'ון וורקפ קורנפורת' הממלכה המאוחדת, אוסטרליה על עבודתו בעניין הסטריאוכימיה של תגובות של אנזימים.
ולדימיר פרלוג שווייץ על מחקרו בעניין הסטריאוכימיה של מולקולות ותגובות אורגניות.
1976 ויליאם נון ליפסקומב ארצות הברית על מחקריו בעניין מבנה הבוראנים.
1977 איליה פריגוז'ין בלגיה על תרומתו לתרמודינמיקה שלא במצבי שיווי משקל.
1978 פיטר מיטשל הממלכה המאוחדת על ניסוח התאוריה הכימיאוסומטית.
1979 הרברט בראון ארצות הברית על הפיתוח והשימוש בתרכובות מבוססות בורון וזרחן, בהתאמה, בתור מגיבים בסינתזה אורגנית.
גיאורג ויטיג גרמניה
1980 פול ברג ארצות הברית על מחקריו המהותיים בתחום הביוכימיה של חומצות גרעין, במיוחד בהקשר של DNA משולב (רקומביננט).
וולטר גילברט ארצות הברית על תרומתם לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין.
פרדריק סנגר הממלכה המאוחדת
1981 קניצ'י פוקוי יפן על התאוריות שפיתחו בעניין מהלכן של תגובות כימיות.
רואלד הופמן ארצות הברית
1982 אהרון קלוג הממלכה המאוחדת, דרום אפריקה על פיתוח מיקרוסקופ האלקטרונים הקריסטלוגרפי.
1983 הנרי טאובה ארצות הברית על עבודתו על מנגנוני תגובות העברת אלקטרונים.
1984 רוברט ברוס מריפילד ארצות הברית על פיתוח המתודולוגיה של סינתזה כימית על מצע מוצק.
1985 הרברט האופטמן ארצות הברית על הישגיהם בפיתוח שיטות ישירות לקביעת מבנה גבישי.
ג'רום קרל
1986 דאדלי הרשבאך ארצות הברית על תרומתם בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים.
יואן לי הרפובליקה הסינית
ג'ון פולניי קנדה
1987 דונלד קראם ארצות הברית על הפיתוח והשימוש במולקולות תגובות מותאמות מבנה בעלות סלקטיביות גבוהה.
ז'ן מארי להן צרפת
צ'ארלס פדרסן ארצות הברית
1988 יוהאן דייזנהופר גרמניה על קביעת המבנה התלת-ממדי של מרכז תגובה פוטוסינתטי.
רוברט הובר
הארטמוט מישל
1989 סידני אלטמן קנדה על גילוי התכונות הקטליטיות של RNA.
תומאס צ'ק ארצות הברית
1990 אליאס ג'יימס קורי ארצות הברית על פיתוח התאוריה והמתודולוגיה של סינתזה אורגנית.
1991 ריכרד ארנסט שווייץ על תרומותיו לפיתוח ספקטרוסקופיית NMR ברזולוציה גבוהה.
1992 רודולף מרקוס ארצות הברית על תרומותיו לתאוריה של תגובות העברת אלקטרונים במערכות כימיות.
1993 קארי מוליס ארצות הברית על תרומותיהם לפיתוח שיטות בתחום הכימיה מבוססת ה-DNA.
מייקל סמית' קנדה
1994 ג'ורג' אולה ארצות הברית על תרומתו לכימיית הקרבוקטיון.
1995 פול קרוצן הולנד על עבודתם על כימיה אטמוספירית, ובפרט הדלדלות שכבת האוזון.
מריו מולינה מקסיקו
פרנק שרווד רולנד ארצות הברית
1996 קובץ:Richard Smalley.jpg ריצ'רד סמליי ארצות הברית על גילוי הפולרן.
רוברט קורל
הרולד קרוטו הממלכה המאוחדת
1997 פול בויר ארצות הברית על הארת המנגנון האנזימטי בבסיס סינתזת האדנוזין טריפוספט.
ג'ון ווקר הממלכה המאוחדת
ינס סקואו דנמרק על גילוי האנזים המעביר יונים באופן פעיל דרך קרום התא, משאבת נתרן-אשלגן (Na+K+-ATPase).
1998 וולטר קוהן ארצות הברית על פיתוח תאוריית הצפיפות הפונקציונלית.
ג'ון פופל הממלכה המאוחדת על פיתוח שיטות חישוביות בכימיה קוונטית.
1999 אחמד זוויל מצרים, ארצות הברית על מחקריו בתחום מצבי המעבר בתגובות כימיות תוך שימוש בספקטרוסקופיות פמטו-שנייה (10-15שנייה).
2000 אלן היגר ארצות הברית על גילוי ופיתוח פולימרים מוליכים.
אלן מקדיארמיד ניו זילנד
הידקי שירקאווה יפן
2001 ויליאם נולס ארצות הברית על עבודתם על תגובות הידרוגנציה מזורזות כיראלית.
ריוג'י נויורי יפן
קארל בארי שארפלס ארצות הברית על עבודתו על תגובות חימצון מזורזות כיראלית.
2002 קורט וורטריך שווייץ על פיתוח שיטות לזיהוי וניתוח מבנה של מקרומולקולות ביולוגיות.
ג'ון פן ארצות הברית
קויצ'י טנקה יפן
2003 פיטר אגרה ארצות הברית על גילוי אקוופורינים - מעין תעלות מים בקרום התא.
רודריק מק'קינון ארצות הברית על פיענוח מבנה תעלות יונים בקרום התא ואופן תפקודן.
2004 אהרון צ'חנובר ישראל על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים.
אברהם הרשקו
אירווין רוז ארצות הברית
2005 איב שאובין צרפת על שיפור התהליכים המשמשים בייצור תרופות ובייצור פלסטיק.
רוברט גרבס ארצות הברית
ריצ'רד שרוק
2006 רוג'ר דויד קורנברג ארצות הברית על מחקריו וגילוייו בתחום הבסיס המולקולרי של תעתוק אאוקריוטי.
2007 גרהרד ארטל גרמניה על מחקריו בתחום התהליכים הכימיים על משטחים מוצקים.
2008 אוסאמו שימומורה יפן על גילוי ופיתוח השימוש בחלבון הפלואורסצנטי GFP
מרטין צ'לפי ארצות הברית
רוג'ר טסיין
2009 עדה יונת ישראל על מחקריהם שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום
ונקטרמן רמאקרישנן בריטניה
תומאס סטייץ ארצות הברית
2010 ריצ'רד הק ארצות הברית על ריאקציות מצומדות בעזרת קטליזטור פלדיום בסינתזה אורגנית
אי איצ'י נגישי יפן
אקירה סוזוקי יפן
2011 דן שכטמן ישראל על גילוי גבישים קווזי-מחזוריים
2012 רוברט לפקוביץ' ארצות הברית על מחקר קולטנים המצומדים לחלבון G
בריאן קובילקה
2013 אריה ורשל ישראל, ארצות הברית על פיתוח מודלים ממוחשבים להבנת מערכות כימיות מורכבות
מרטין קרפלוס ארצות הברית, אוסטריה
מיכאל לוויט ישראל, בריטניה, ארצות הברית
2014 אריק בציג ארצות הברית על פיתוח מיקרוסקופיית פלואורסצנציה בהפרדה גבוהה
שטפן הל גרמניה
ויליאם מורנר ארצות הברית
2015

תומאס לינדל שוודיה על מחקריהם בנושא המכניזם של התיקון העצמי של ה-DNA

פול מודריץ' ארצות הברית

עזיז סנג'אר טורקיה
2016 ז'אן פייר סוואז' על התכנון והסינתזה של מכונות מולקולריות
פרייזר סטודרט
בן פרינחה
2017 ז'אק דובושה שווייץ על תרומתם בפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית ברזולוציה גבוהה לבחינה של מערכות ביוכימיות בתמיסות.
יואכים פרנק ארצות הברית
ריצ'רד הנדרסון בריטניה

קישורים חיצוניים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.