פרס בהט

פרס בהט

פרס בהט הוא פרס ספרותי שניתן על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והקרן ע"ש פרופ' יעקב בהט, לזכרו של בהט שהיה ממקימי החוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה.

היסטוריה

הפרס מוענק מדי שנה החל משנת 1998, ל"כתב יד עיוני, מקורי ואיכותי בשפה העברית אשר לא פורסם בבמות אחרות, ואשר יש בו עניין לציבור הרחב".

בעבר התקיימו בפרס שני מסלולי זכייה נפרדים, האחד לכתבי יד של מחברים שם חוקרים בכירים באקדמיה בדרגת מרצה בכיר ומעלה (גובה הפרס במסלול זה עמד על 100,000 ש"ח) והשני לכתבי יד של חוקרים בראשית דרכם האקדמית או מחברים מקרב הציבור הרחב (גובה הפרס במסלול זה עמד על 40,000 ש"ח). לפי תקנון הפרס משנת תשע"ד (2014), פרס בסך 140,000 ש"ח מתחלק שווה בשווה בין ארבעה זוכים (במשתמע, ללא הבחנה בין חוקרים בכירים לאחרים), כלומר כל זוכה מקבל 35,000 ש"ח; אם כי בסמכות ועדת הפרס לחלק פרסים בסכום נמוך מ-140,000 ש"ח, במידה ולא יימצאו ארבעה זוכים. מעבר לתגמול הכספי מובטח לזוכים פרסום של כתב היד בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף הוצאת הספרים של קבוצת ידיעות אחרונות, ידיעות ספרים.

בשנת תשע"ה (2015) חל שינוי נוסף: פורסם כי יוענקו פרסים בסך 55,000 ש"ח לשני זוכים לכל היותר, וכי לצד זאת יחולק "מענק בהט" בסך 30,000 ש"ח לתמיכה בכתב יד שהוגש לתחרות ונמצא ראוי לפרסום בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

רשימת הזוכים בפרס:

  • דוד פישלוב, מחלפות שמשון: גלגולי דמותו של שמשון המקראי
  • נסים קלדרון, פלורליסטים בעל כורחם: על ריבוי התרבויות בישראל
  • זאב בכלר, שלוש מהפכות קופרניקניות
  • יוסף טובי, קירוב ודחייה: יחסי השירה העברית והשירה הערבית בימי הביניים
  • אריה נאור, ארץ ישראל השלמה: אמונה ומדיניות
  • גרשון גליל, ישראל ואשור
  • מרגלית שילה, נסיכה או שבויה? החוויה הנשית של היישוב הישן בירושלים, 1914-1840
  • עוזי שביט, שירה מול טוטליטריות: אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'
  • בעז נוימן, ראיית העולם הנאצית: מרחב, גוף, שפה
  • יובל לוריא, בעקבות משמעות החיים: מסע פילוסופי
  • עוזי אורנן, המילה האחרונה: מנגנון התצורה של המילה העברית
  • יואל אליצור, תמונות חיים: סיפורם של מתמודדים
  • עירית מאיר וונדי סנדלר, שפה במרחב: אשנב לשפת הסימנים הישראלית
  • עוז אלמוג, פרידה משרוליק: שינוי ערכים בחברה הישראלית
  • יורם בילו, 2003, שושביני הקדושים: חולמים, מְרפאות וצדיקים בסְפר העירוני בישראל
  • שחר ליפשיץ, הידועים-בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה
  • גרשון שקד, זהות: ספרויות יהודיות בלשונות לעז
  • אוריאל רפפורט, יוחנן מגוש חלב: מהרי הגליל אל חומות ירושלים
  • תמר סוברן, שפה ומשמעות: סיפור הולדתה ופריחתה של תורת המשמעים
  • טלילה אלירם, בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל – היבטים מוזיקליים וחברתיים
  • עמיה ליבליך, ילדי כפר עציון
  • רות לורנד, היופי בראי הפילוסופיה
  • גלעד מרגלית - 2007, אשמה, סבל וזיכרון: גרמניה זוכרת את מתיה במלחמת העולם השנייה
  • אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף
  • דנה אמיר, על הליריות של הנפש
  • יגאל בורשטיין, מבטי קרבה: מחשבות על סרטים
  • עלי יסיף, קטגורית החוקר הבכיר 2009, אגדות צפת: פנטסיה בעיר המקובלים
  • דנה אולמרט, קטגורית החוקר הצעיר 2009, המשוררות העבריות הראשונות: הדרמה של הכתיבה והאהבה
  • יהודה גודמן, קטגורית החוקר הצעיר 2009, גלות הכלים השבורים: 'חרדיות' בצילו של השגעון
  • דוד אסף, 2010, הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית.
  • קובי פלד, אל משכנות הרועים: אתנוגרפיה ממרחק הזמן.
  • אוריאל אבולוף, על-פי תהום: אומה, אימה ומוסר בשיח הציוני
  • אביהו רונן, "נידונה לחיים"
  • חיים גנז, קטגורית החוקר הבכיר 2011, עבור כתב היד "שלוש ציונוּיות ופוסט-ציונות: תאוריה פוליטית לעם היהודי".
  • אלכס צפרירי, קטגורית החוקר הבכיר 2011, על כתב היד "האדם כחיה? הפולמוס על ניסויים ביו-רפואיים בבעלי חיים"
  • אודי בונשטיין, קטגורית החוקר הצעיר 2011, על כתב היד "היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף"
  • רונה אבישר לואיס, 2013, ילדי קדם: מבט ארכאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל בתקופת המקרא
  • נמרוד זינגר, 2013, "'בעל השם והרופא": רפואה ומאגיה בקרב יהודי גרמניה בראשית העת החדשה
  • רננה אלרן, 2013, אוטוביוגרפיות של שיגעון
  • גדעון טיקוצקי, 2014, דליה רביקוביץ - בחיים ובספרות
  • מיכאל גלוזמן, 2015, שירת הטבועים - המלנכוליה של הריבונות בשירת שנות החמישים והשישים
  • תמר הרמן, 2017, שביל באמצע - ההליכה בשביל ישראל והישראליות החדשה-ישנה
  • רוני רייך, 2017, יום ביומו - חיי היום-יום של היישוב היהודי בארץ ישראל בשלהי ימי הבית השני לאור הממצא הארכאולוגי
  • שלמה גוזמן-כרמלי, 2017 (מענק בהט), מפגשים מסביב לטקסט - עיונים אתנוגרפיים בטקסטואליות היהודית
  • דינה פורת, 2018, ""לי נקם ושילם"

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.