פרסית

פרסית
מדינות איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, עיראק, בחריין
אזורים המזרח התיכון
דוברים כ-100,000,000
שפת אם כ-46,000,000
כתב אלפבית ערבי בשינויים קלים
משפחה הודו-אירופית
הודו-איראנית
איראנית
דרום-מערבית
פרסית
לאום איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן
מוסד فرهنگستان زبان و ادب فارسی - האקדמיה ללשון ולספרות הפרסית
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות

פרסית (فارسی (מידע • עזרה), פַֿארְסִי) היא שפה איראנית. הפרסית מדוברת בפי כ־80 מיליון בני אדם באיראן, כ־8 מיליון באפגניסטן ובקרב קהילות נוספות במדינות סמוכות לאיראן. זוהי שפתה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית - לשון הקרובה לפרסית. אחת הלשונות הרשמיות של אפגניסטן היא הדארי, לשון הקרובה אף היא לפרסית. באיראן השם דארי משמש לתיאור הפרסית הקלאסית.

הפרסית מתועדת החל מהעת העתיקה. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:

הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההווה, האווי והציווי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פועלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד). שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר - יחיד ורבים. הפרסית מכירה תוית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, וחסרת תוית ידוע.

השפה נכתבת באמצעות גרסת האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית וכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי, גם אם כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב באמות קריאה, הרבה מן המקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי ולא ממוצא ערבי. רק בפרסית מופיעות שלוש נקודות מתחת למילה.

באוצר המילים הפרסי מילים רבות ממקורות זרים, רובן מערבית, וחלק גדול אחר מהמילים השאולות - בצרפתית. בתקופה שבה נפוץ האסלאם באיראן החליפו מילים ערביות שאולות חלק גדול מהפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מילים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. ישנן גם מילים רבות המשותפות לטורקית ולפרסית, אף-על-פי שמדובר בשפות שונות מאד זו מזו.

במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, התווספו מילים רבות שמוצאן בשפות אירופאיות רחבות-תפוצה כגון צרפתית וגרמנית. כיום ההשפעה הרבה ביותר היא של השפה האנגלית, שהפכה לשפה הבינלאומית. אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית, בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.

הגיית השפה וכתיבתה

פונמות בפרסית
סדקי ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
אפי n m
סותם ʔ q] gk dt bp
מחוכך d͡ʒt͡ʃ
חוכך h ʁχ ʒʃ zs vf
מקורב j l
מקיש ɾ
רוטט [r]
העיצורים
סימון גרפי תעתיק
IPA
הערך הפונטי
בודד תחילי אמצעי סופי
ا ـا ʔ כהגיית א או שאינו נהגה כלל; עשוי לשמש תנועות חולם או צירי פתוחים
ب بـ ـبـ ـب b כהגיית ב
ـپـ ـپ p כהגיית פ
ت تـ ـتـ ـت t נהגה כהגיית ת
ث ثـ ـثـ ـث s משמש מילים שאולות מערבית, כהגיית ס
ج ـﺠـ ـﺞ d͡ʒ כהגיית דְזְ׳
ـچـ t͡ʃ כהגיית טְשְ
ح حـ ـحـ ـح h כהגיית ה או שלא נהגה כלל
خ خـ ـخـ ـخ χ כהגיית כ רפה
د ـد d כהגיית ד
ذ ـذ z משמשת מילים שאולות מערבית, כהגיית ז
ر ـر r כהגיית ר לשונית מתגלגלת שבפי עדות המזרח ויוצאי אירופה מסוימים
ز ـز z כהגיית ז
ـژ ʒ כהגיית ז׳
س سـ ـسـ ـس s כהגיית ס
ش شـ ـشـ ـش ʃ כהגיית ש
ص صـ ـصـ ـص s משמשת מילים שאולות מערבית, כהגיית ס
ض ضـ ـضـ ـض z משמשת מילים שאולות מערבית, כהגיית ז
ط طـ ـطـ ـط t משמשת מילים שאולות מערבית, כהגיית ת
ظ ظـ ـظـ ـظ z משמשת מילים שאולות מערבית, כהגיית ז
ع عـ ـعـ ـع ʔ משמשת מילים שאולות מערבית, כהגיית א או שאינה נהגית כלל
غ غـ ـغـ ـغ ʁ,ɢ כהגיית ר ישראלית, בראש מילה כהגיית ג מן הענבל
ف فـ ـفـ ـف f כהגיית פ רפה
ق قـ ـقـ ـق ʁ,ɢ,q כהגיית غ ; בניבים מסוימים כהגיית ק מן הענבל
ك كـ ـكـ ـك k כהגיית כ
گ ﮔـ ـگـ ـگ ɡ כהגיית ג
ل لـ ـلـ ـل l כהגיית ל
م مـ ـمـ ـم m כהגיית מ
ن نـ ـنـ ـن n כהגיית נ
و ـو v כהגיית ו; עשוי לשמש תנועות חולם ושורוק או דיפתונג אוו
هـ ـهـ ـه h כהגיית ה; עשוי לשמש תנועת צירי פתוחה או שאינו נהגה כלל
ي يـ ـيـ ـي j כהגיית י עיצורית; עשוי לשמש תנועות חיריק או צירי

דקדוק

סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית: סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע לחלוטין, אבל המבנה הרגיל של משפט בפרסית הוא SOV, כלומר: נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), אלמנט פרדיקטיבי (פועל). משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים והאדוורבים תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שמני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פועלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).

כינויי הגוף: כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטיגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטיגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה - הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף ובייחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.

  • من man- גוף ראשון יחיד. ما - גוף ראשון רבים.
  • تو to - גוף שני יחיד. شما shomā - גוף שני רבים.
  • او / وی vey / u - גוף שלישי יחיד. ايشان ishān - גוף שלישי רבים.
  • آن ān - גוף שלישי יחיד. آنها ānhā - גוף שלישי רבים.

shomā - משמש לעיתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān - מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן איזכור מנומס. ān ו-ānhā - פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.

לא ניתן להגות מילה המתחילה בעיצור /s/ ולאחריו עיצור נוסף (כלומר CC)V) שראשו [s]) ולכן בדרך כלל מוסיפים את תנועת /e/ (סימן הניקוד "סגול"); לדוגמה, ספגטי - א-ספגטי.

פרסית ושפות הודו־אירופיות

מלבד דמיון תרבותי בין השפות ההודו־אירופיות, עדיין יש דמיון באוצר מילים.[1]

פרסית עתיקהפרסית תיכונהפַּרסִית מודרניתיוונית עתיקהלָטִינִיתגרמניתאַנגְלִיתפולניתשוודיתליטאית
pitarpidarpedar (پدر)patērpaterVaterfatherojciecfa(de)rtėvas
mātarmād(ar)mādar (مادر)mētērmaterMuttermothermatkamo(de)rmotina
brātarbrād(ar)barādar (برادر)adelphosfraterBruderbrotherbratbro(de)rbrolis
?ducht(ar)dokhtar (دختر)thygatērfiliaTochterdaughtercórkadotterdukra
nāmannāmnām (نام)onomanomenNamenameimięnamnvardas
martiya (Sterblicher)mardmard (مرد)anērmortalisMordmurdermartwymordmirtingas (Sterblicher)
dadā-tanaiydādandādan (دادن)didōmidaregebengivedaćgiva/geduoti
hischta-tanaiyawischtadanistādan (ایستادن)histēmisisterestehenstandstaćställa sigstoti
manā (mich)man (ich, mich)man (ich) (من)emememichme (ich, mich)mniemigmane
pantschapandschpandsch (پنج)pentequinquefünffivepięćfempenki
haftahafthaft (هفت)heptaseptemsiebensevensiedemsjuseptyni
utāudo (و)kaietundandiochir
rāstarāstrāst (راست)orthosrectusrecht, richtig, rechtsrightprawyrätt,riktig(t),högerdešinė
yaugdschogdschokskōmmaiocusJuxjokeżartskämtjuokas
*פרוטו-הודו אירופאיתסנסקריטפרסית עתיקהפַּרסִית מודרניתיוונית עתיקהלָטִינִיתגרמניתפולניתשוודיתליטאית
*esmiasmiamiyhastam (هستم)eimi εἰμίsumich binjestemjag äresu
*essiasi(nicht bezeugt)hasti (هستی)ei εἶesdu bistjesteśdu äresi
*estiastiastiyhast / ast (هست)esti ἐστίester istjesthan äryra (esti)
*smesi / *smosismasamahiyhastim (هستیم)esmen ἐσμένsumuswir sindjesteśmyvi äresame
*stesstha(nicht bezeugt)hastid (هستید)este ἐστέestisihr seidjesteścieni äresate
*sentisantihatiyhastand (هستند)eisin εἰσίνsuntsie sindde äryra (esa)
*פרוטו-הודו אירופאיתסנסקריטפרסית עתיקהפַּרסִית מודרניתיווניתלָטִינִיתסלאבית עתיקהahd.גרמנית
*bherobharamibaramiymi-baram (می‌برم)phero φερωferoberabiruich bringe
*bheresibharasi(nicht bezeugt)mi-bari (می‌بری)phereis φερειςfersberesibirisdu bringst
*bheretibharatibaratiymi-barad (می‌برد)pherei φερειfertberetubiriter, sie, es bringt
*bheromesbharamasbaramahiymi-barim (می‌بریم)pheromen φερομενferimusberemuberameswir bringen
*bherete(s)bharatha(nicht bezeugt)mi-barid (می‌برید)pherete φερετεfertisbereteberetihr bringt
*bherontibharantibarātiymi-barand (می‌برند)pherusin φερουσινferuntberatuberantsie bringen

שאילה עברית של מילים פרסיות

מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית וחלקם מצויים במקורות עבריים אחרים.

  • המילה זמן שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם בשפות שמיות אחרות, למשל ערבית, וגם בטורקית ששאלה אלפי מילים פרסיות, ישירות או דרך הערבית.
  • המילה דת, המופיעה במגילת אסתר במשמעות "חוק" או "נוהג", מוצאה מהמילה הפרסית שמשמעותה "נתון", ואשר קיבלה במשך הזמן גם את המשמעות "חוק".
  • המילה פרדס מוצאה מהמילה הפרסית שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן־עדן" (למשל באנגלית: Paradise).
  • שם העץ אזדרכת פירושו בפרסית "עץ החופשיים".
  • המילה בוסתן, המורכבת מהמילה "בו" שפירושה "ריח טוב" והסיומת "סתן" המציינת אזור, חבל ארץ. מילה זו נשאלה גם לערבית.
  • המילה אשכרה – בשפת הדיבור בעברית: שקוף וברור. מפרסית: דבר ידוע, גלוי.
  • המילה בזאר – שוק. בפרסית: bāzār.
  • המילה גזבר – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).
  • המילה פיג'אמה – פריט לבוש, לאו דווקא לשינה. מילולית: לבוש לרגל (پا, pae-רגל; jamah-בגד)(פוזמק=גרב).
  • המילה סרבל – מפרסית: sharval – מכנסיים.
  • המילה שחמט - שח-מט – בפרסית, שח (شاه, shah) משמעו מלך. מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים.
  • המילה לימון – בפרסית, שם לכל פרי הדר.
  • המילה הנדסה – במשמעותה המקורית, גאומטריה (בפרסית: مهندسی, handasa). המילה הגיעה לעברית דרך הערבית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.