פסקי הרא"ש

פסקי הרא"ש
פסקי הרא"ש על מסכת קידושין
מידע כללי
מאת רבי אשר בן יחיאל
סוגה פסקי הלכה תלמוד בבלי
הוצאה
הוצאה טולידו
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט רבינו אשר על הש"ס
היברובוקס https://hebrewbooks.org/34598

פסקי הרא"ש הוא חיבור הלכתי המסודר כסדר מסכתות התלמוד בבלי. החיבור נכתב בספרד על ידי רבי אשר בן יחיאל (המכונה הרא"ש) בסוף ימיו.[1]

החיבור

חיבור זה נדפס לראשונה על התלמוד בבלי בשנת ה'ר"פ בש"ס ונציה בסוף כרך התלמוד, ומאז הודפס בסוף כל מהדורות הדפסת הגמרא בסוף הספר אחרי התלמוד.

חיבור זה דומה לרי"ף באופן פסיקת ההלכות מתוך הגמרא ותמצות השקלא וטריא שבתלמוד לפני שהוא פוסק את ההלכה וכתב את פירושו רק על ההלכות שהיו רלוונטיות להלכה בתקופתו (מועד, נשים ונזיקין), אך שונה ממנו בזה שמביא את עיקרי פירוש הגמרא במקרה הצורך.

החוקרים חלוקים במטרת החיבור, יש שמציגים את הרא"ש כמי ששאף לאחד את ספרות ההלכה הצרפתית-האשכנזית. לשיטתם, בכתיבת פסקיו לתלמוד, פעל הרא"ש להגשמת מטרה זו ללא העדפה מלכתחילה של מסורת אחת על חברתה. לעומת זאת, יש מדגישים את מחויבותו הבסיסית של הרא"ש לתורת רבותיו ואת אופייה הצרפתי-האשכנזי המובהק של יצירתו ההלכתית.[2]

השפעתו

רבי יוסף קארו עשה שימוש בפסקיו כבסיס לספרו השולחן ערוך, יחד עם פסקי הרמב"ם והרי"ף, אותם כינה שלושת עמודי הפסיקה שעל פיהם מוכרעת ההלכה, הוא מציין שבמקרה של מחלוקת מכריע כדע שניים מביניהם "הסכמתי בדעתי כי להיות שלושת עמודי ההוראה אשר הבית, בית ישראל, נשען עליהם בהוראותיהם, הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל אמרתי אל ליבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעה אחת - נפסוק הלכה כמותם..." הוא מסביר למה פוסק כמותם ולא כתוספות ומפרשי התלמוד האחרים "ועלה בדעתי שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות כי זהו התכלית, להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות הנה התוספות, וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדיעות. ומי הוא זה אשר יערב ליבו לגשת להוסיף טענות וראיות? ואיזהו אשר ימלאהו ליבו להכניס ראשו בין ההרים, הררי אל, להכריע ביניהם על פי טענות וראיות, לסתור מה שביררו הם, או להכריע במה שלא הכריע הם? כי בעוונותינו הרבים קצר מצע שכלינו להבין דבריהם, כל שכן להתחכם עליהם. ולא עוד, אלא שאפילו היה אפשר לנו לדרוך דרך זה - לא היה ראוי להחזיק בה לפי שהיא דרך ארוכה ביותר" כלומר חיבורי הראשונים מלאים בנימוקים וראיות תלמודיות ואין בידיו היכולת להכריע טענתו של מי מהם חזקה או מסתברת יותר, מה גם שאפילו היה הולך בדרך זו - היא דרך ארוכה ולא היה מספיק להכריע בכל דין. לפיכך הוא בוחר בדרך אחרת והיא לפסוק על פי פוסקים שבקהילות ישראל השונות היה נהוג לפסוק על פיהם והם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, וכאשר ישנה מחלוקת ביניהם הוא מכריע על פי הרוב מביניהם.[3] דרך זו של פסיקה הביאה את הרמ"א לחלוק על פסקי השולחן ערוך, ולפסוק כדעת הרא"ש שהייתה מקובלת בדרך כלל ביהדות אשכנז כיוון שהיא מבוססת בעיקרה על טיעוני בעלי התוספות.

קיצור פסקי הרא"ש

בנו של רבי אשר, רבי יעקב בעל הטורים כתב על החיבור את "קיצור פסקי הרא"ש" - סיכום תמציתי של פסקיו של אביו, קיצור זה הודפס יחד עם פסקי הרא"ש בסוף ספר הגמרא.

על החיבור

על חיבור זה נכתבו לאורך הדורות מספר פרושים והגהות:

  • המרכזי שבפירושים הוא "פלפולא חריפתא" (על פסקי הרא"ש בסדר נזיקין) שנכתב על ידי התוספות יום טוב.
  • פירוש נוסף הוא הגהות אשרי, שנכתב על ידי רבי ישראל מקרמז', הפירוש הוא לקט פסקים מראשוני אשכנז (תוספות, ראבי"ה, אור זרוע, ועוד).
  • "תפארת שמואל" של רבי שמואל קאיידנובר.
  • "קרבן נתנאל" של רבי נתנאל וייל.
  • הגהות של הב"ח.
  • הגהות של הגר"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראו פסקי הרא"ש על מסכת עבודה זרה (פרק א, סימן ז): "ולחשבון זה הייתה שמיטה שנת שבעים ושלש לאלף הששי". ראו גם תוספות יום טוב על מסכת כלאים (פרק ט, משנה ב).
  2. המשפט העברי, חלק ב'. ואליצור, דיני נזיקין, עמ' 3
  3. הקדמת רבי יוסף קארו לבית יוסף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.