פלבונואיד

הפלבונואידים או ביופלבונואידיםלטינית: flavus, צהוב), שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P", הם קבוצת תרכובות המסונתזות על ידי צמחים ומצויות בפירות וירקות.

הפלבונואידים הם מטבוליטים משניים, כלומר אינם חיוניים באופן מיידי לחיי התא הצמחי. יחד עם זאת, יש להם מספר תפקידים:

  • פיגמנטים של צמחים המייצרים צבע צהוב אדום או כחול מסייעים במשיכת בעלי חיים מאביקים.
  • משיכת חיידקים סימביוטיים המכונים ריזוביום ודחיית טפילים.
  • בתנאי מעבדה הראו יכולת אנטי בקטריאלית ודחיית פטריות בצמחים.

הפלבונואידים התגלו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הביוכימאי ההונגרי אלברט סנט-גיירגי שכינה אותם בשם ויטמין P.

הערך התזונתי

ניסויים שונים אין ויטרו (כלומר: במעבדה ולא על יצורים חיים) הראו שייתכן שפלבונואידים שונים יכולים לטפל באלרגיות, דלקות, ועוד[דרוש מקור].

ניסויים במעבדה הראו שחומרים אלו יכולים לשמש כנוגדי חימצון, אולם בפועל הרמה בגוף נמוכה בהרבה מהרמה הנדרשת לשם כך ורוב הכמות שמצליחה להיספג מופרשת בשתן[1].

סוגים ומקורות

ישנם מעל 5,000 סוגים שונים של פלבונואידים הנבדלים זה מזה במבנה הכימי שלהם. להלן מספר דוגמאות של פלבונואידים מצויים:

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. מחקרים גורמים למבט חדש על הביולוגיה של הפלבונואידים - הודעה לעיתונות של מכון לינוס פאולינג, 5 במרץ 2007
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.