פי גלילות

פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ
מתחם "פי גלילות" ברמת השרון, בשנת 2010, עם מכלי הגז ודלק
נתונים כלליים
סוג חברה בפירוק
תאריך הקמה 1959
תאריך פירוק 2020
חברת אם תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
חברות בנות מגל - מפעלי גז לישראל בע"מ
משרד ראשי תל אביב
בעלות מדינת ישראל 50%
פז 22%
דלק 15%
סונול 13%
ענפי תעשייה נפט
מוצרים עיקריים שירותי אחסון והנפקת מוצרי דלק

פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ הייתה חברה ממשלתית שניהלה מסופי נפט וצינורות נפט, כחלק ממשק האנרגיה של מדינת ישראל. החברה נקראת על שם עמק גלילות, שם הוקם המוסף הראשון שלה.

היסטוריה

החברה נוסדה בשנת 1959 במטרה להקים ולהפעיל את מסוף הדלק בעמק גלילות, בשטח השיפוט של רמת השרון. מדינת ישראל החזיקה 50% ממניות החברה, והיתרה הייתה מוחזקת בידי חברות הדלק, פז (22%), דלק (15%) וסונול (13%). בנוסף החזיקה בחברת בת בשם "מגל מפעלי גז לישראל בע"מ".

בהמשך נוספו לחברה 3 מסופי דלק: באשדוד, ירושלים ובאר שבע[1]. שחברו ביניהם בצינורות דלק ולקו הדלק הראשי מבתי הזיקוק בחיפה[2].

המאבק לפינוי מסוף פי גלילות

בעת שהוקם מסוף פי גלילות סמוך לרמת השרון הוא היה מרוחק יחסית משכונות מגורים. 113 דונם משטחו הוחכרו גם לחברות הגז פזגז ואמישראגז, שהקימו בו מתקנים לאחסון גז, ומתקנים למילוי בלוני גז להפצה באזור המרכז. בסך הכל אוחסנו בפי גלילות כ-2,000 טון גז גז פחמימני מעובה ("גז בישול"). בשנים הראשונות היה מגיע הגז למתקן מבתי הזיקוק בחיפה בקרונות רכבת מיוחדים שנרכשו לצורך כך, כל גבי שלוחת רכבת שנסללה ממסילת החוף[3], אחר הגיע הגז בצינורות תת קרקעיים. את המקום פקדו מדי יום מיכליות דלק ומשאיות לחלוקת גז. עם השנים התפתחה תל אביב במהירות צפונה ורמת השרון דרומה. באוגוסט 1967 נחנך כביש 5 וקושר לכביש 2, סמוך למסוף והמקום היה גם לצומת מרכזית[4].

בשנת 1987, קבע לראשונה דו"ח הנדסי שמאגרי הדלק והגז במסוף פי גלילות הם מפגע משמעותי וסיכון בטיחותי בלב גוש דן. הדו"ח המליץ על הגבלת הבנייה באזורים הסמוכים. בשנת 1992 הכין המשרד לאיכות הסביבה תוכנית להעתקת חוות מיכלי הגז לאזור רמלה. וב-1994 הכין משרד האנרגיה והתשתיות תוכנית להעברת מתקני הגז והדלק לאתרים חלופיים. בשנת 1998, לאחר שהנושא לא קודם פנו תושבי רמת השרון לבג"ץ, בראשות עורך דין שמואל סעדיה, שהורה לממשלה לקדם את ההחלטה על העתקת חוות הגז[5].

בדצמבר 2002 נחתם הסכם לפינוי מתקני הדלק והגז ממתחם פי גלילות. לפי ההסכם, זכויות הבנייה העתידיות בשטח יימסרו לידי החברה, היא תשלם כ-60 מיליון דולר עבור 167 דונם שהיא חוכרת ממינהל מקרקעי ישראל, זאת לעומת הערכת שווי של 200 מיליון דולר לקרקע[6]. בפברואר 2003, פינתה חברת פי גלילות את מאגרי הדלק במקום לאשדוד, אך מתקני אחסון הגז עוד המשיכו לפעול באתר. בינואר 2003, הסכים מינהל מקרקעי ישראל לשם לחברת פזגז 10 מיליון דולר, כפיצוי על העתקת מתקניה[7].

המתחם פונה ונסגר סופית ביוני 2004[8]. מאז המשיכה חברת פי גלילות להחזיק בשטח, שגודלו 164 דונם. השטח החכור הופקע מבעליו והוקצה למטרת החכרה. על פי ההסדר שנקבע בהתאם להחלטה 933 של מינהל מקרקעי ישראל, קיבלה חברת "פי גלילות" זכות לחכירת הקרקע לפי ייעוד של מגורים משרדים ומסחר, תמורת 31% מהפרשי שווי הקרקע בין הייעוד החדש, לבין הייעוד הקודם[9].

לאחר שמתקני האחסון במקום פונו, 85 דונם השכרו לחברת יפנאוטו, יבואנית סובארו, שהיקמה במקום מתקן אחסנה ולוגיסטיקה, שנחנך במרץ 2009. שטח נוסף הושכר לחברת בטר פלייס, שתכננה להקים תשתיות תפעול ותמיכה עבור כלי רכב חשמליים[10]. בטר פלייס הקימה במקום מרכז תצוגה והדרכה שנפתח בפברואר 2010, ופעל עד סגירת החברה בתחילת 2013[11].

הפרטת החברה

במאי 2005, החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה, במסגרת יישום המודל הכלכלי הנאו-ליברלי בישראל, להפריט את חברת "פי גלילות" בהליך של מכרז. הוחלט על מכירת שלושת מסופי החברה באשדוד, באר שבע ובירושלים לגורם פרטי כאשר קרקע החברה בשטח רמת השרון תיוותר בתוך החברה. זאת מאחר ששווייה של חטיבת קרקע זו, בלב גוש דן, עתיד לשמש לטובת פיתוח נדלני, שימכר בנפרד לטובת כיסוי חובות החברה[12]. באוקטובר 2006, הגישו הבנקים - הבינלאומי, מזרחי-טפחות ולאומי, בקשה לבית המשפט לפירוק פי גלילות, לאחר שבמשך השנים צברה החברה חובות לבנקים בגובה 300 מיליון שקל. הבבקשה נדחתה מאחר שהיו לחברה נכסים בשווי גדול פי כ-5 מהיקף החובות[13]. חובות אלו נצברו בשל הירידה החדה שחלה החל משנת 2003 בהיקף ניפוק מוצרי הדלק לחברות הדלק, עקב סגירת המסוף ברמת השרון, ובשל ההשקעות הכבדות שהשקיעה, 85 מיליון שקל, בהרחבת מיכלי אכסון לדלק באתר החברה באשדוד כתחליף לרמת השרון[14]. חברת דור אלון עתרה לבג"ץ כנגד הסכם העברת מתחם הדלקים עליו חתמו מנהל מקרקעי ישראל ופי גלילות בדצמבר 2002, במטרה לקדם את פרויקט הנדל"ן המתוכנן על הקרקע. שווי הקרקע נאמד אז במיליארד שקל. על פי ההסכם, פי גלילות אמורה לממן את הוצאות טיהור הקרקע וכן בעלות הפינוי. ההסכם גם הסדיר את מעמדה של פי גלילות כחוכרת הקרקע. בעתירה בקשה דור אלון לבטל את ההסכם בטענה, כי הוא מעניק לפי גלילות טובות הנאה בשווי של מיליארד שקל על חשבון הציבור, ויתרון תחרותי לא הוגן לשלוש חברות הדלק השותפות במתחם (דור אלון לא הייתה שותפה בחברת "פי גלילות"). העתירה נדחתה ביוני 2008[15].

ביולי 2007 זכתה קבוצת דלק במכרז לרכישת מתקני חברת "פי גלילות" באשדוד, ירושלים ובאר שבע, תמורת 800 מיליון שקל[16]. לאחר רכישתם הם החוזקו תחת חברה חדשה בשם "דלק פי גלילות". ביולי 2020, מכרה קבוצת דלק את המתקנים לקבלן הקבלן האשדודי יחיאל אבו, תמורת כ-720 שקל[17].

פירוק החברה

ב-8 באפריל 2019, האסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה אישרה את פירוקה מרצון ואת מינויו של עורך הדין שאול ברגרזון למפרק החברה[18]. החלטה התקבלה לאחר שבדצמבר 2018, אישרה מועצת מקרקעי ישראל את המהלך, והאישור הסופי המתין להכרעת האסיפה הכללית. מטרת ההחלטה הייתה הסרת החסם לפיתוח קרקעות החברה, בין תל אביב לרמת השרון, שבשטחם ניתן יהיה על פי התוכניות לקדם את תוכנית "דרום גלילות". התוכנית כוללת הקמת 10 אלף יחידות דיור וכ-700 אלף מ"ר של תעסוקה ומסחר[19].

פעילות

פעילותה העיקרית של פי-גלילות הייתה, אחסון אסטרטגי ומסחרי של מוצרי דלק, וניהול שרשרת אספקת הדלקים של מדינת ישראל. חברות הדלק היו מזמינות מלאי תזקיקים מבתי הזיקוק או מיבוא והם היו מוזרמים בתיאום בין פי-גלילות וחברת קו מוצרי דלק בע"מ (קמ"ד) (חברת בת של החברה הממשלתית תשתיות נפט ואנרגיה, בצנרת תת קרקעית השייכת לקמ"ד, אל מכלי האחסון והניפוק שבמסופי החברה. שם היו התזקיקים עוברים בדיקות איכות, כולל הזרקת תוספים, טרם אספקתם ללקוחות לניפוק באמצעות מיכליות.

מסוף אשדוד

מסוף הדלק אשדוד ממוקם באזור התעשייה הצפוני של אשדוד במתחם הקרקע מול בתי הזיקוק באשדוד. המסוף הוקם בתחילת שנות השבעים במטרה לאפשר אחסון וניפוק תזקיקי נפט למיכליות כביש באזור. שטח המוסף הוא כ-300 דונם ויש בו 26 מכלים עם נפח מיכול כולל של 500,000 קילוליטר. הוא משמש גם לאחסון אסטרטגי של מוצרי דלק, אחסון מלאי במעבר ולהזרמת דלקים לבסיס חצור. חברת "פי גלילות" ניהלה גם את טרמינל הדלק בנמל אשדוד, ולצורך כך רכשה שני דובורת ממספנות ישראל ב-1968[20].

מסוף באר שבע

מסוף הדלק בבאר שבע ממוקם על כביש חצרים. המסוף הוקם בתחילת שנות השבעים במטרה לאפשר אחסון וניפוק תזקיקי נפט למיכליות כביש באזור הדרום. שטח המסוף כ-70 דונם ויש בו 10 מכלים בנפח מיכול כולל של 70,000 ק"ל. הוא משמש גם הזרמת דלקים לבסיס חצרים.

מסוף ירושלים

מסוף הדלק ירושלים נמצא במורדות הדרומיים של שכונת הר נוף על הדרך המובילה למושב בית זית. המסוף נחנך בינואר 1969 במטרה לאפשר אחסון וניפוק תזקיקים למיכליות כביש לירושלים והסביבה. המסוף נבנה על צלע הר כאשר מיכלי הדלק ממוקמים במפלס גבוה מעמדות מילוי המיכליות[21]. מילוי המיכליות מתבצע בגרביטציה ומושפע מהפרש הגובה בין מיכלי הדלק לעמדת המילוי. שטח המוסף הוא כ-55 דונם ויש בו 8 מכלים עם נפח מיכול כולל של 30,000 קילוליטר. הדלק זורם למתקן בצינור תת-קרקעי ממתקן פי גלילות ברמת השרון.

במסגרת הליך ההפרטה של חברת "פי גלילות", אישר מינהל מקרקעי ישראל כי יתיר בנייה למגורים בשטח מסוף פי גלילות ירושלים. על המתחם וסביבתו, בסך הכל 150 דונם, מתוכננת שכונה בת 1,000 יחידות דיור[22]. תכנון הבנייה למגורים בשטח החלה כבר בשנת 1998, על ידי העתקת מתקני חברת פי גלילות ובנייה בשטח זה ובשטח יער ירושלים[23]. ב-2001 הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה בירושלים המליצה על אישור התוכנית לשכונה ובה 1,000 יחידות דיור בבנייה רוויה, והעברת מתקני הדלק למתקן תת-קרקעי בנחל רבידה הסמוך[24]. בשנת 2007, החליטה הוועדה המחוזית ירושלים לא לשנות את ייעוד הקרקע למגורים עד שלא תמצא קרקע חלופית למסוף הדלק[25]. בשנת 2009, ביקשה "קבוצת דלק", לאחר שזכתה במכרז לרכישת המסוף, לפנות את המסוף למכור את הקרקע תמורת 200 מיליון שקל, אך המסוף לא פונה[26]. החל משנת 2018, מקדמת רשות מקרקעי ישראל תוכנית חדשה לאזור שתכלול 2,300 יחידות דיור בשטח של 648 דונם בין השאר על חשבון שטחים ביער ירושלים[27].

"מגל" – מפעלי גז לישראל

חברת "מגל" – מפעלי גז לישראל בע"מ, נוסדה בשנת 1961 על ידי מדינת ישראל, חברות לחיפוש נפט, משווקי מוצרי נפט ומשקיעים פרטיים, במטרה לעסוק בשיווק והולכה של גז טבעי. חברת "פי גלילות" החזיקה ב-50% ממניות החברה. החברה הניחה תשתית צינורות להולכת גז טבעי באורך של כ-300 ק"מ, ממאגר הגז "ראש זוהר", שמדרום לערד, אל לקוחות החברה[28]. הגז, שהופק בידי חברת הנפט לישראל (חנ"ל), נמכר באמצעות חברת מגל למפעלי ים המלח, למפעלי הפוספטים באורון, ולמפעלי תעשייה במישור רותם, בדימונה ובירוחם[29]. בשנת 1969, נוסדה חברת הבת של חברת "מגל" - "גזטיב" – החברה להפצת גז טבעי בע"מ, במטרה לעסוק בשיווק והולכה של גז טבעי לצריכה ביתית ליישובים ערד, ירוחם ודימונה בשיטת "מהבאר למבער". אך למעשה חוברה לרשת רק העיר ערד ומספר שכונות בדימונה. הגז שימש לבישול ולחימום בתיהם של 7,500 מתושבי ערד.

דוחות מבקר המדינה

מבקר המדינה כתב דו"ח על פעילות החברה בשנת 1985, בו העביר ביקורת על מבנה וניהול החברה. למרות החלטת ממשלה לרכז את פעילות אספקת הדלק במדינה בחברה. היא פעלה במקביל לחברת האם "שירותי נפט" (ששמה שונה אחר כך לתשתיות נפט ואנרגיה), שבעצמה החזיקה בחברות בת נוספות. בנוסף העביר ביקורת על תנאי השכר הגבוהים בחברה, למרות שפעלה בהפסד[30]. בדוח נוסף שפורסם ב-1992 העביר המבקר ביקורת על כך שהחברה לא פעלה למנוע זיהום של מקורות מים על ידי דלקים הדולפים ממתקניה[31].

בדו"ח ביקורת לשנת 2004, קבע המבקר כי המדינה לא אכפה במשך שנים את חוק ההגבלים העסקיים על החברה בשל מעורבותה העסקית בה והיא פעלה כמונופול בתחום ניפוק הדלק בישראל[32].

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. רווחי "פז השקעות" גדלו ב־21 אחוז, דבר, 12 ביולי 1973
  2. טרמינל הדלק מוקם ליד אשדוד, מעריב (עיתון), 25 ביולי 1965
  3. פזגז - מהסואץ ברכבת, דבר, 23 בפברואר 1962
  4. כביש חדש ייפתח היום, מעריב (עיתון), 24 באוגוסט 1967
  5. מאת שמואל דקלו, עתירה לבג"ץ: להעתיק את אתר פי גלילות ממקומו; טעות אנוש עשויה לגרור קטסטרופה, באתר גלובס, 19 באוגוסט 1998
    דוד חיון, בג"ץ: לגבש עד פברואר החלטה על עתיד מתקני פי גלילות, באתר גלובס, 1 בנובמבר 1999
  6. זיו מאור, המינהל יעניק לחברות הדלק ולפי גלילות הטבה של 140 מיליון דולר, באתר TheMarker, 29 בדצמבר 2002
  7. דוד חיון, קרב פינוי חוות הגז בגלילות - המינהל הסכים לשלם לפזגז 10 מיליון דולר, באתר גלובס, 16 בינואר 2003
  8. עמירם כהן, הפצצה כבר לא מתקתקת, באתר TheMarker, 6 ביוני 2004
  9. שרון קדמי, בג"ץ המליץ לדור אלון למשוך את עתירתה נגד הפרטת פי גלילות, באתר הארץ, 26 ביוני 2006
  10. ליאור ברון ודובי בן גדליהו, יפנאוטו מעבירה למתחם פי גלילות אלפי כלי רכב מנמל אילת; בטר פלייס תפתח מרכז תצוגה והדרכה, באתר גלובס, 2 במרץ 2009
  11. רן רימון, בטר פלייס השיקה את מרכז ההדגמה במתחם פי גלילות, באתר גלובס, 7 בפברואר 2010
  12. גל ניסים, הפרטת פי גלילות - תוך שנה, באתר גלובס, 24 במאי 2005
  13. שרון קדמי, הבנקים הגישו בקשה לבית המשפט לפירוק פי גלילות; פי גלילות הגישה בקשה נגדית להקפאת הליכים, באתר TheMarker, 30 באוקטובר 2006
  14. עמירם כהן, פי גלילות מבקשת הלוואת בעלים ב-30 מ' ש', באתר הארץ, 3 בפברואר 2004
  15. שמואל דקלו וליאור ברון, ניצחון לחברות הדלק הוותיקות: בג"ץ דחה עתירת דור-אלון נגד הסכם פי גלילות, באתר גלובס, 17 ביוני 2008
    הארץ, בג"ץ דחה עתירת דור-אלון נגד שינוי ייעוד הקרקע בפי גלילות, באתר TheMarker, 18 ביוני 2008
  16. אבי בר-אלי, קבוצת דלק זכתה במכרז פי גלילות; תרכוש את כל המסופים ב-800 מיליון שקל, באתר TheMarker, 5 ביוני 2007
    ליאור ברון‏, יצחק תשובה זכה במכרז להפרטת פי גלילות: קבוצת דלק הציעה כ-800 מיליון שקל - וגברה על דור-אלון, באתר גלובס, 5 ביוני 2007
  17. קובי ישעיהו, קבוצת דלק השלימה את מכירת פי גלילות בכ-720 מיליון שקל, באתר גלובס, 7 ביולי 2020
  18. יעל דראל, אור ירוק ל-12 אלף דירות בגלילות: חברת פי גלילות תפורק, באתר TheMarker, 8 באפריל 2019
  19. נמרוד בוסו, אושרה תוכנית הענק: 10,000 דירות בין תל אביב לרמת השרון, באתר TheMarker, 17 ביולי 2017
  20. שלושה כלי שייט הושקו במספנות ישראל, על המשמר, 18 בספטמבר 1968
  21. מ הראובני, מסוף הדלק הרביעי - בירושלים, למרחב, 15 בינואר 1969
  22. אבי בר-אלי, מכרז פי גלילות מתחמם: המינהל יתיר בנייה למגורים במתחם מסוף ירושלים, באתר TheMarker, 21 במאי 2007
    ליאור ברון ודרור מרמור, הקרב על פי גלילות ירושלים: מינהל מקרקעי ישראל צפוי לאשר בנייה למגורים בשטח שיתפנה, באתר גלובס, 13 במאי 2007
  23. נעה ווסרמן, תוכנית להעתקת מתקני חברת פי גלילות משכונת הר-נוף בירושלים, באתר גלובס, 19 במאי 1998
  24. דליה טל, המקומית: פי גלילות תעבור לנחל רבידה, באתר גלובס, 25 בפברואר 2001
  25. ליאור ברון, שווי פי גלילות עלול לרדת: המחוזית ירושלים לא תשנה ייעוד למגורים עד שלא תמצא קרקע חלופית, באתר גלובס, 22 באפריל 2007
  26. מיכל מרגלית וליאור ברון, דלק במו"מ למכירת הקרקע בפי גלילות ירושלים ב-200 מ' ש', באתר גלובס, 29 בספטמבר 2009
  27. ניר חסון, המדינה מקדמת הקמת שכונה חרדית על חשבון שטחים נרחבים מיער ירושלים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2018
  28. "מגל" - מפעלי גז ונפט לישראל, מעריב (עיתון), 3 בינואר 1988
  29. תוכפל אספקת הגז מבארות זוהר בנגב, למרחב, 22 ביוני 1964
    מאגר הגז זוהר - על סף התייבשות, באתר גלובס, 20 בדצמבר 1998
  30. תנאים נדיבים מאד לעובדי "פי גלילות" -על חשבון הציבור, מעריב (עיתון), 22 באוגוסט 1985
  31. דוח על הביקורת בחברת פי גלילות מסופי נפט וצנורות בע"מ, אתר מבקר המדינה, 1992
  32. עמירם כהן, דו"ח מבקר המדינה: המדינה לא אכפה את חוק ההגבלים על פי גלילות עקב אחזקותיה בה, באתר TheMarker, 8 במאי 2005
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.