פיזיקה תאורטית

פיזיקה תאורטית היא ענף בפיזיקה המשתמש במודלים מתמטיים ומערכות פיזיקליות מופשטות כדי לתאר ולנבא התנהגות של מערכות פיזיקליות טבעיות. זאת בניגוד לפיזיקה ניסויית המשתמשת בכלים ניסויים כדי לבדוק מערכות אלו.

התקדמות המדע תלויה באופן כללי ביחס בין מחקרים ניסויים לבין התאוריה. במקרים מסוימים, התאוריה מוגבלת על ידי כללים מתמטיים ומשאירה מעט משקל לתצפיות ותוצאות מחקר. לדוגמה כאשר פיתח אלברט איינשטיין את תורת היחסות הכללית, היה מוטרד מכך שטרנספורמציות לורנץ משאירות את משוואות מקסוול אינווריאנטיות, אך היה חסר עניין בניסוי מייקלסון-מורלי של מעבר כדור הארץ באתר (פיזיקה). מצד שני זכה בפרס נובל על הסבר האפקט הפוטואלקטרי, אשר היה עד אז אוסף תצפיות מחוסרות תאוריה שתסביר אותן.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

תאוריות מרכזיות

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.