עכשיו

קובץ:Internet-news-reader.svg עכשיו
קובץ:NOW08.JPG
שער העונתון של 'עכשיו', רישום השער יואב אפרתי
סוגה כתב עת ספרותי
מייסד ברוך חפץ
עורך גבריאל מוקד
ברוך חפץ
יהודה עמיחי
דן מירון
אמנון נבות
נתן זך
יהודה ויזן
שפה עברית

עכשיו הוא כתב עת ספרותי ישראלי שיוצא לאור מאמצע שנות החמישים.

היסטוריה

הגיליון הראשון של כתב העת יצא לאור בשנת 1957 בעריכתו של ברוך חפץ, תחת השם "אוגדן ב'". מגיליונו השני, כתב העת כונה "עכשיו" על שם "עכשיו ובימים האחרים", ספר הביכורים של המשורר יהודה עמיחי שיצא לאור ב-1955.

כתב העת תרם להפיכתם של יונה וולך ודוד אבידן למשוררים מרכזיים. גיליון מס' 66 שיצא בשנת 1999, הוקדש לשירת דוד אבידן, מספר שנים אחרי מותו. משוררות ומשוררים אחרים שפרסמו ב"עכשיו" הם דליה רביקוביץ, רוני סומק, מאיה בז'רנו, יאיר הורוביץ, מאיר ויזלטיר, יואב גלבוע, אהרן שבתאי, סיגלית דוידוביץ' ומנחם בן (בראון). מבין עורכיו במהלך השנים ניתן לציין, נוסף על פרופ' גבריאל מוקד, גם את יהודה עמיחי, דן מירון, הצייר ומבקר האמנות יואב בראל, איש התיאטרון אברהם עוז, אמנון נבות, נתן זך, יהודה ויזן וברוך חפץ.

"עכשיו" היווה עם הקמתו נמל בית ל"משוררי דור המדינה", מונח שטבע גבריאל מוקד. כתב העת יוצא גם כיום, בעריכתם של גבריאל מוקד וברוך חפץ[1], ומארח משוררים ותיקים כמאיה בז'רנו, משוררי "עכשיו 55", עמוס אדלהייט, אריק א. ודורי טרופין, המכונים כך כי פרסומם הראשון היה בגיליון 55 של עכשיו, ומשוררים חדשים כמו רנאטה יבלונסקה ועוד. מבין מדוריו הקבועים: "חדר קריאה - מדור ביקורת הספרות", "עתה - מוסף סוציאליסטי" ו"דג הדיו" - מוסף סאטירי שמאמריו חתומים בשמות בדויים והוא משתלח בגורמים מתחרים בשדה הקרב הפואטי והספרותי (למשל בני ציפר, זיסי סתוי ואורי ברנשטיין).

עכשיו וכתבי עת אחרים לשירה

כתבי עת בישראל ניהלו תמיד מאבקים אלה באלה. "עכשיו" ועורכו גבריאל מוקד ניהלו ומנהלים מלחמות ובריתות עם כתבי עת אחרים.

כתב העת קשת, בעריכת אהרן אמיר, נחשב רדיקלי פחות וימני יותר מעכשיו הסוציאליסטי, וכמו כן מבוסס יותר על פרוזה מאשר על שירה. כתבי העת יצאו במקביל ושניהם החזיקו זמן רב, וזכו לתחיה חדשה לאחרונה.

כתב העת קילטרטן שיצא באמצע שנות השישים ראה את עצמו כאוונגרדי יותר מעכשיו, במניפסט שליווה את הקמתו דיבר על כך ש"עכשיו" לא די נועז בתכניו.

עכשיו נמצא במאבק עם כתב העת הליקון. גבריאל מוקד פרסם בעכשיו מאמר בגנות אמיר אור, עורך הליקון, ואגי משעול, חברת מערכת "הליקון".

עכשיו השפיע גם על כתבי עת אחרים, ביניהם: "כתם- עיתון לשירה יומית" האוונגרדי ו"עמדה" אשר רואה את עצמו כממשיך הקו של עכשיו, מבחינה פואטית ואידאולוגית. עורכיו וכותביו הראשיים הם משוררי "עכשיו 66".

בספטמבר 2008 חזר כתב-העת לפעילות לאחר כארבע שנים. החוברות החדשות הופיעו בפורמט של 'עונתון'. בעריכת יהודה ויזן, וגבריאל מוקד[2], ולאחר הפסקה שוב הופק ב-2011[3].

במרץ 2018 יצא גיליון 'עכשיו' א בהשתתפות יהודה עמיחי, נתן זך, טל סלוצקר, פרופ' גבריאל מוקד, דוד אבידן, א.ב. יהושע, ורוני סומק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.