עיתונות בישראל

עיתונות בארץ ישראל החלה עוד בימי היישוב הישן. מאז יציאת החבצלת בירושלים ב-1863 על ידי ישראל ב"ק, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. העיתונות שימשה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לצורך דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. בשנת 1884 ראה אור גליונו הראשון של הצבי, עיתונו של אליעזר בן-יהודה והיומון הראשון בעברית בארץ ישראל. מראשית העלייה השנייה (1904) ועד מלחמת העולם הראשונה צמחה בארץ ישראל עיתונות עברית מקורית ואידאולוגית. ב-1915 הוציא השלטון העות'מאני בארץ ישראל צו סגירה לעיתונים העבריים, פרט ל"החרות", שהמשיך להופיע עד 1917. תחילת המנדט הבריטי בישרה לראשונה על חופש עיתונות יחסי בארץ ישראל. רוב העיתונים ביישוב היו עיתונים מפלגתיים, כמות העיתונים היומיים ביישוב, שיצאו על ידי כל פלג אידאולוגי, הייתה בלתי פרופורציונלית לגדלו הזעיר[1]. כן ראו אור עיתונים פרטיים בהם, "הארץ" (1919), "ידיעות אחרונות" (1939) ו"מעריב".

היסטוריה של העיתונות העברית בארץ-ישראל

ערכים מורחבים – עיתונות עברית, עיתונות מפלגתית בישראל
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

כתבי עת ראשונים בארץ-ישראל

  • כתב העת העברי "חבצלת" יצא לאור בירושלים, כשבועון או כדו-שבועון, בשנת 1863, ואחר כך בשנים 18681911. עורכו היה ישראל דב פרומקין.
  • כתב העת העברי "הלבנון" יצא לאור, כשבועון או כירחון, בשנים 18631866. "הלבנון" יצא תחילה בירושלים, ואחר כך בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו היה יחיאל ברי"ל.
  • בשנת 1884 נוסד על ידי אליעזר בן יהודה העיתון הצבי, העיתון הופיע עד שנת 1915 עם סגירה זמנית בין השנים 1902–1908.
  • בשנת 1896 יסד בן יהודה את כתב העת השקפה שהחליף את העיתון הצבי בתקופה בה נסגר זמנית. כתב העת נסגר ב-1908.
  • הפועל הצעיר, תרס"ח - תר"ץ (עם הפסקה בשנים תרע"ו-תרע"ח)
  • כתב העת העברי "מוריה" יצא לאור בירושלים, כשבועון או כיומון, בשנים 19101915. עורכו היה יצחק יעקב ילין.
  • כתב העת העברי "החרות" יצא לאור בירושלים, תחילה כשבועון ובהמשך כיומון, בשנים 19091917. עורכו הראשון היה אברהם אלמליח והשני חיים בן-עטר.
  • כתב עת" עיתון מיוחד" (1933-1954) עיתון בלתי תלוי ובלתי מפלגתי, הוצא לאור ונערך על ידי אלכסנדר זאובר יליד מונקאץ', הונגריה.
  • כתב עת "הבקר" נוסד בשנת 1934. הבוקר יצא לאור בתל אביב כעיתון יומי, הופץ בארץ ישראל ובחו"ל. מערכת, רענן 23 ת"א. הנהלה, יהודה הלוי 40 ת"א. סניף בחיפה ובירושלים. המו"ל "השחר" הוצ"ל בע"מ. אחראי: אינג' ח. לווינשטין.
  • כתב עת "העולם הזה" נוסד בשנת 1937. יצא לאור בתל אביב כשבועון מצויר. הופץ בארץ ישראל. מערכת והנהלה רח' לילנבלום 12, תל אביב. עורכו: אורי קיסרי.
  • כתב עת "הד ירושלים" נוסד בשנת 1938. יצא לאור בירושלים כשבועון, הופץ בארץ ישראל ובחו"ל. מערכת והנהלה רח' בן יהודה ירושלים. עורכו ומוציאו לאור: שלום שווארץ בן ברוך.
  • כתב עת "ים, גליונות החבל הימי לישראל, (חי"ל)" נוסד בשנת 1946. יצא לאור בתל אביב. כירחון ימאות, הופץ בארץ ישראל ובחו"ל. מערכת והנהלה ברחוב בן יהודה בתל אביב.
  • כתב עת "דבר השבוע". נוסד בשנת 1946. יצא לאור כשבועון עממי מצויר. הופץ בארץ ובחו"ל. עורכו משה בן אלול. המו"ל "דבר" בע"מ, ברחוב שיינקין 45 תל אביב.
  • כתב העת העברי "הבוקר הוצאה לילדים" יצא לאור כשבועון ילדים. חלק מהכתבות הודפסו בניקוד מלא. נוסד בשנת 1943. עורכו: יעקב חורגין. המערכת שכנה בבית "הבוקר" ברחוב רענן 23 בתל אביב. המו"ל "השחר" בע"מ. האחראי: אינג' ח. לווינשטין.

עיתונות יומית

מאז תחילת המאה ה־20 החלו להופיע עיתונים בארץ ישראל. ראשון בהם היה עיתון הצבי שהחל ב-1909 לצאת כיומון. ב-1912 הצטרף אליו עיתון "החרות". במהלך השנים יצאו לאור עיתונים רבים בארץ ישראל ובמדינת ישראל, אך מספרם הצטמצם מאד לקראת סוף המאה ה-20. ארבעת העיתונים העיקריים הפעילים עד היום במדינת ישראל (לפי סדר הקמתם) הם "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"ישראל היום" המופצים בשעות הבוקר.

ניסיונות אחדים להוציא לאור עיתון יומי נוסף בישראל נכשלו תוך גרימת הפסד כספי ניכר למו"ל. בין הכשלונות הללו ניתן למנות את העיתונים "היום הזה" (בעריכת משה דיין), "חדשות" (מקבוצת שוקן), ו"טלגרף". אל מול כשלונות אלה בולטת הצלחתו של העיתון הכלכלי "גלובס", המופץ בשעות הערב.

עיתונים בישראל בתחילת המאה ה-21

העיתונים העיקריים בישראל, לפי תפוצתם, הם "ישראל היום" (חינמון), "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"מקור ראשון". אליהם מצטרפים העיתונים הכלכליים "גלובס" דה מרקר ו"כלכליסט".

העיתונאי אביב לביא ניסה להעריך את משקלם של ארבעת העיתונים היומיים (לפני כניסתו של עיתון "ישראל היום"): "לשאלה מהו כלי התקשורת המשפיע בישראל אין תשובה חד-משמעית. לא רק הרייטינג קובע. יש הטוענים ש"הארץ" משפיע יותר על מקבלי ההחלטות, אבל תלוי באיזה תחום. לפוליטיקאים חשוב בעיקר מה חושבים הבוחרים - ואלה נמצאים ב"ידיעות" ובטלוויזיה. בכירי העולם האקדמי, העסקי והכלכלי, לעומת זאת, מתעניינים מאד במה שכותבים עליהם ב"הארץ", ואפילו ב"גלובס".

החל משנות ה-80 משגשגים גם המקומונים, עיתונים שהתמחו בחדשות מקומיות על בסיס אזורי. בין המקומונים יש הפועלים באופן עצמאי (המקומון הראשון והוותיק בישראל הוא המקומון של אילת ערב ערב באילת היוצא לאור מאז שנת 1962), אך הבולטים שבהם קשורים בשלושת העיתונים הגדולים.

החל משנת 2006 החלו לצאת חינמונים יומיים. הראשון בהם היה "ישראלי" שנסגר בתחילת 2008. ביולי 2007 החל לצאת לאור "ישראל היום", חינמון בבעלות המיליארדר היהודי שלדון אדלסון שגייס מספר כתבים ישראלים בולטים כגון מרדכי גילת, עמוס רגב ודן מרגלית. ב-5 באוגוסט 2007 החלה יציאתו של החינמון השלישי, "מטרו ישראל", ששינה שמו ל"ישראל פוסט". תקופה קצרה, בין ינואר 2008 ועד לסגירתו ביוני 2009, יצא גם חינמון בשם "24 דקות", מבית ידיעות אחרונות, שנחשב לצהובון.

עיתונות חרדית

ערך מורחב – עיתונות חרדית

לצד העיתונות הכללית פועלת בישראל עיתונות סקטוריאלית, בעיקרה חרדית, כמו "המבשר", "המודיע", "הפלס", "יתד נאמן", השבועון "בשבע" למגזר הדתי, השבועונים "הדרך","משפחה", "יום ליום", "בקהילה", בעיקר לציבור החרדי וכן עיתונות מגזרית-חסידית, כגון "כפר חב"ד" ו"בית משיח" בחסידות חב"ד ועוד.

העיתונות החרדית מופקת על ידי עיתונאים חרדים ובדרך כלל כפופה לכללי צנזורה ולפיקוח רבניים.

העיתונים והאינטרנט

משקלו הגובר והולך של האינטרנט כאמצעי תקשורת וכפלטפורמה לפרסום הביא לכניסתם של העיתונים היומיים לתחום זה. במהלך זה ננקטו גישות אחדות:

  • הצגת התוכן המערכתי של העיתון המודפס (כולו או חלקו) באתר אינטרנט. המיידיוּת של האינטרנט מביאה לכך שבאתר מתפרסמות גם ידיעות טריות, שרק למחרת יופיעו בעיתון המודפס. בדרך זו הלכו "הארץ" (www.haaretz.co.il) ו"גלובס" (www.globes.co.il).
  • הקמת אתר אינטרנט נפרד, הפועל לצד העיתון המודפס אך לו מערכת נפרדת, המייצרת חלק ניכר מהתוכן המערכתי שלו, אך מציגה גם חלק מידיעות והמאמרים שהופיעו בעיתון המודפס. בדרך זו הלכו "ידיעות אחרונות" (www.ynet.co.il) ו"מעריב" (www.nrg.co.il). בהמשך זנח מעריב מודל זה מסיבות כלכליות ואיחד את מערכות הדפוס והאינטרנט.
  • הצגת העתק אלקטרוני, נאמן למקור, של העיתון המודפס. שירות זה ניתן, למנויים בלבד, על ידי "מעריב" ו"גלובס". העיתון "ישראל היום" מאפשר אותו בחינם.

מרבית אתרי האינטרנט של העיתונים פתוחים לעיון באופן חופשי, ומתפרנסים מפרסום. אתר "גלובס" נוהג אחרת, ותוך שבוע מפרסום התכנים הם הופכים למוגבלים למנויים בלבד.

עיתונים יומיים במדינת ישראל

עיתונים שנסגרו

רשימת כל העיתונים העבריים שראו אור במדינת ישראל, כולל עיתונים זעירי-תפוצה וקצרי ימים, ממויין לפי שנת הסגירה[2].

שם עיתוןשנת ייסודסוגשפהשנת סגירהבעלות
חדשות הערב1946עיתון ערבעברית1948מפא"י
מברק1948עיתון ערבעברית1948לח"י
המדינה1948עיתון בוקרעברית1948אליהו פורצקי
יום יום1948עיתון ערבעברית1949גרשום שוקן
המשקיף1938עיתון בוקרעברית1949המפלגה הרוויזיוניסטית
הגה1940עיתון בוקרעברית (מנוקד)1949ההסתדרות
היום1948עיתון בוקרעברית1949אלכסנדר פלאי
היומן1948עיתון בוקרעברית1949אגודת ישראל
המבשר1948עיתון ערבעברית1950אגודת ישראל
הדור1948עיתון בוקרעברית1955מפא"י
זמנים1953עיתון בוקרעברית1955המפלגה הפרוגרסיבית
פאר-טריבונה1949עיתון בוקרבולגרית1955פרטי
הבקר1935עיתון בוקרעברית1965הציונים הכלליים
ידיעות היום1936עיתון בוקרגרמנית1965משפחת בלומנטל
החרות1948עיתון בוקרעברית1965תנועת החרות
הקול1949עיתון בוקרעברית1966אגודת ישראל
יום יום1960עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית1966פרטי
דף יומי1967עיתון צהריםעברית1967אורי אבנרי
אליום1948עיתון בוקרערבית1968ההסתדרות
כספים ומסחר1966עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית1969פרטי
קול העם1947עיתון בוקרעברית1969המפלגה הקומוניסטית הישראלית
היום1966עיתון בוקרעברית1969גח"ל
למרחב1954עיתון בוקרעברית1971אחדות העבודה
ידיעות חדשות1935עיתון בוקרגרמנית1973מפלגת העבודה
ל'אינפורמסיון ד'ישראל1957עיתון בוקרצרפתית1973פרטי
היום הזה1976עיתון ערבעברית1976אליעזר ז'ורבין ואחרים
(העורך הראשי היה משה דיין)[3]
שערים1950עיתון בוקרעברית1981
(הפך לשבועון עד 1996)
פועלי אגודת ישראל
לה ז'ורנל דה ישראל1957עיתון בוקרצרפתית1973פרטי
חדשות הספורט1954עיתון בוקר
(ספורט)
עברית1985פרטי
אלאנבאא1968עיתון בוקרערבית1985ממשלתי
אומר1951עיתון בוקרעברית (מנוקד)1986ההסתדרות
Nation 1988עיתון בוקראנגלית1989פרטי
עולם הספורט1989עיתון בוקר
(ספורט)
עברית1990אריה גנגר
שער1964עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית1990מפלגת העבודה
ספוטניק1991עיתון בוקררוסית1991מפלגת העבודה
חדשות1984עיתון בוקרעברית1993עמוס שוקן
יום ליום1992עיתון בוקרעברית1994
(הפך לשבועון)
ש"ס
לעצטע נייעס1949עיתון בוקריידיש1994
(הפך לשבועון)
מפלגת העבודה
נוביני קורייר1958עיתון בוקרפולנית1994מפלגת העבודה
על המשמר1943עיתון בוקרעברית1995מפ"ם
מבט1971עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית1995שלום ירקוני
דבר1925עיתון בוקרעברית1996ההסתדרות
טלגרף1993עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית1996אבי טיומקין, אהרן דברת, יצחק שרם
הצופה1937עיתון בוקרעברית2007
(אוחד עם מקור ראשון)
המפד"ל
ורמיה1991עיתון בוקררוסית2004פרטי
חדשות ישראל1935עיתון בוקרגרמנית2011משפחת בלומנטל

יומונים ישראלים קיימים

ממויין לפי שנת ייסוד.

שם עיתוןשנת ייסודסוגשפהבעלות
הארץ1919עיתון בוקרעבריתקבוצת הארץ-TheMarker
ג'רוזלם פוסט1932עיתון בוקראנגליתפרטי (בעבר: הסתדרות/מפא"י)
ידיעות אחרונות1939במקור: עיתון ערבעבריתמשפחת מוזס ואחרים
אל אתיחאד1944עיתון בוקרערביתהמפלגה הקומוניסטית הישראלית
מעריב השבוע1948במקור: עיתון ערבעבריתג'רוזלם פוסט
המודיע1950עיתון בוקר
חרדי
עבריתאגודת ישראל
נאשה סטראנה1968עיתון בוקררוסיתפרטי (במקור: מפלגת העבודה)
גלובס1983עיתון ערב
(כלכלה)
עבריתפרטי
יתד נאמן1985עיתון בוקר
חרדי
עבריתדגל התורה
נובוסטי נדלי1989עיתון בוקררוסיתפרטי
וסטי1990עיתון בוקררוסיתפרטי - ידיעות אחרונות
מקור ראשון1997עיתון בוקרעבריתפרטי -ישראל היום
ישראל היום2007חינמוןעבריתשלדון אדלסון
מעריב הבוקר2007חינמוןעבריתאלי עזור ודודי ויסמן - ג'רוזלים פוסט
TheMarker2008עיתון בוקר
(כלכלה)
עבריתקבוצת הארץ-TheMarker
כלכליסט2008עיתון בוקר
(כלכלה)
עבריתמשפחת מוזס
המבשר2009עיתון בוקר
חרדי
עבריתסיעת שלומי אמוני ישראל
הפלס2012עיתון בוקר
חרדי
עבריתמפלגת בני תורה

רשימת עיתונים בישראל

להלן רשימת העיתונים המודפסים היוצאים לאור בישראל בשפות שונות ובתדירויות שונות. בסוגריים מופיעה העיר שבה נמצאת מערכת העיתון.

עיתונים בעברית עיתונים בערבית עיתונים בשפות אחרות
עיתונים יומיים

מפלגתיים

אנגלית:

רוסית:

שבועונים

המגזר החרדי:

המגזר הדתי

מפלגתיים

הונגרית:

רומנית:

  • רביסטה מיה (Revista mea) - שבועון. יוצא לאור משנת 1953
  • ז'ורנלול ספטמניי (Jurnalul săptămânii) - שבועון. משנת 1991 ועד 2008 הופיע כיומון בשם אולטימה אורה (Ultima Oră)
  • ויאצה נואסטרה (Viaţa Noastră) - יומון. משנת 1953 ונסגר לפני מספר שנים.
מקומונים
  • אח'באר א-נקב (أخبار النقب, שבועון, רהט)
אתם מוזמנים להוסיף
אחרים כלכלה ועסקים:

בינלאומי:

  • Epoch Times (חודשי, אזור המרכז)
אתם מוזמנים להוסיף רוסית:
  • רוסקי איזראילטיאנין (Русский Израильтянин)
  • נאשה סטראנה (Наша Страна)

גאורגית:

  • דרושה - ירחון
  • עליה - פעמיים בשבוע

עיתונים שחדלו להופיע

עברית

שיעור החשיפה של העיתונים היומיים המרכזיים בשנים האחרונות

להלן שיעור החשיפה של חלק מהעיתונים היומיים בשנים האחרונות. הנתונים הם על פי סקר TGI המתפרסם מדי חצי שנה.

חודשים ישראל היום ידיעות אחרונות מעריב פוסט הארץ גלובס
1-6/2016 39.7 34.9 3.9 3.9 4.6
1-12/2015 39.5 35.4 3.6 5.2 4.2
1-12/2014 39.3 34.9 5.3 4.6
1-6/2014[4] 39.8 34.5 3.2 8.7 4.8 4.2
7-12/2013[5] 38.6 38.4 3.5 7.8 6.1 4.2
1-6/2013 36.9 36.9 5.8 8.6 5.4 5.5
7-12/2012 39.9 37.3 9.7 8.9 6.0 4.5
1-6/2012 38.7 37.6 11.9 8.4 7.0 4.5
7-12/2011 37.3 34.8 10.7 8.2 7.4 4.6
1-6/2011 39.3 37.0 12.1 8.3 5.8 4.2
7-12/2010 37.4 34.9 13.4 9.4 6.8 4.4
1-6/2010 35.2 34.9 12.5 7.9 6.4 3.5
7-12/2009 26.6 33.9 13.6 7.5 6.6 4.4
1-6/2009 26.9 34.2 14.4 6.2 7.5
7-12/2008 23.2 35.9 13.8 5.0 7.4

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. גצל קרסל, תולדות העיתונות העברית בארץ ישראל, הספרייה הציונית ליד הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ"ד עמ' 155
  2. יחיאל לימור, כרוניקה של מוות ידוע מראש, קשר 25, אביב 1999, 41-51
  3. רפי מן, כמו בועת סבון, באתר "העין השביעית", 7.5.2008
  4. לי-אור אברבך, TGI: התחזקות משמעותית ל"ישראל היום", נפילה ל"הארץ", באתר גלובס, 28 ביולי 2014
  5. נתי טוקר, סקר TGI // הארץ" עקף בחשיפה היומית את "מעריב" שנחתך ב-60%, באתר TheMarker, 20 בינואר 2014
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.