עבודת ה' לשמה

חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עבודת ה' לשמה הוא ביטוי יהודי-דתי המבדיל בין סוגים שונים של עבודת ה'. כשאדם עובד את ה' בציפיה לשכר כלשהו, כלומר ביחס למה שה' ייתן לו תמורת נאמנותו אליו, הריהו עובד שלא לשמה. אדם שעובד את ה' ורואה בעבודה זאת תכלית בפני עצמה, הריהו עובד לשמה.

במקורות היהדות

ניצנים לרעיון שיש לעבוד את ה' עבודה לשמה מוצאים כבר בתנ"ך ובעיקר בספרי קהלת, איוב, ומשלי.

חז"ל הדגישו רבות את מעלתו של העובד לשמה והבחנתם עוברת כחוט השני לאורך כל דפי הגמרא :

" ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם (תהלים קיא). לעושים לא נאמר אלא לעושיהם לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא "

מסכת ברכות יז, א

הוגה הדעות שהדגיש יותר מכולם את חשיבותה של האמונה לשמה היה הרמב"ם בהלכות תשובה:

" אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא; ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן, כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא איכרת מחיי העולם הבא... כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר, או כדי שלא תגיע עדיו פורענות - הרי זה עוסק בה שלא לשמה. וכל העוסק בה לא ליראה, ולא לקבל שכר, אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שציווה בה - הרי זה עוסק בה לשמה "

הלכות תשובה פרק י'

הרעיון בחינוך

חכמים התירו לאדם לעסוק במצוות התורה כדי לקבל שכר על עבודתו אך הדגישו שעבודה כזאת איננה תכלית אחרונה והיא מועילה רק כאמצעי חינוכי שירגיל את האדם לקיום מצוות:

" לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצווה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה "

מסכת סנהדרין ק"ה

הרמב"ם הדגיש את הערך החינוכי שיש בהחדרת ההתניה שברבות הזמן תהפוך לטבעית לחניך:

" כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ, אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתרה... ומרגילין אותן לעניין זה בנחת, עד שישיגוהו ויידעוהו ויעבדו מאהבה "

הלכות תשובה פרק י'

הרעיון מאחורי שיטת חינוך כזו הוא ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות" . הרעיון מצוי גם אצל אריסטו בספר האתיקה שלו והוא מזכיר את השיטה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה של החינוך.

לקריאה נוספת

  • מחקרים בהיסטוריה המוקדמת של האנושות - אדוארד ברנט טיילור (1865).
  • ישעיהו ליבוביץ, חמישה ספרי אמונה, הוצאת כתר (1995).
  • ישעיהו ליבוביץ - ספריית "אוניברסיטה משודרת", הוצאת משרד הביטחון, תל אביב (1985).

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.