סרוטונין

סרוטונין (Serotonin)
מבנה מולקולת סרוטונין
שם סיסטמטי 5-Hydroxy-tryptamine or
3-(2-aminoethyl)-1H-indol-5-ol
שמות נוספים

נוסחה ליניארית:
NCCC1=CNC2=C1C=C(O)C=C2

נוסחה כימית C10H12N2O
מסה מולרית 176.22
מספר CAS 50-67-9
טמפרטורת היתוך

סרוטונין (Serotonin או 5-HT) הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) מקבוצת המונואמיניים, שאליה משתייכים גם דופמין ונוראפינפרין.

ביוכימיה

שמו הכימי של סרוטונין הוא 5-הידרוקסיטריפטאמין (Hydroxytryptamine). סרוטונין מופק מחומצת האמינו הארומטית טריפטופן. שני אנזימים מובילים לייצורו, בתחילה האנזים טריפטופן הידרוקסילאז ואחריו אנזים המכונה AAAD (ראשי תיבות של Aromatic amino acid decarboxylase, "דקרבוקסילאז של חומצות אמינו ארומטיות"; דקרבוקסילאז הוא אנזים הנוטל קבוצת קרבוקסיל מתרכובת כלשהי).

טריפטופן מצליח לעבור את מחסום הדם-מוח באמצעות נשא ביולוגי ייחודי. הימצאות אינסולין בדם תורמת לקליטת הסרוטונין, שכן האינסולין גורם לספיגה מוגברת של חומצות ארומטיות בגוף ולפיכך מקטין את התחרות על ההסתייעות ב"נשא" זה, ושיעור הסרוטונין במוח גדל.

סרוטונין משתנה על ידי פעילות של האנזים מונואמין אוקסידאז והופך לחומצה 5-הידרוקסיאינדולאצטית (Hydroxyindoleacetic acid). מרבית הסרוטונין משתחרר למרווחים שבין תאי העצב במוח – הסינפסות – ומסולק על ידי תאי העצב במנגנון של ספיגה חוזרת.

השפעה פסיכולוגית ופיזיולוגית

לסרוטונין תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים ל"מצב רוח", כגון התרוממות רוח, דיכאון, תוקפנות, התנהגות אימפולסיבית וכדומה. לסרוטונין יש תפקיד גם בוויסות טמפרטורת הגוף. סמי הזיות כמו LSD ואקסטזי, כמו גם תרופות נוגדות דיכאון, בנוסף לאלכוהול, פועלים על הקולטנים לסרוטונין. סרוטונין, יחד עם דופאמין ונוראדרנלין, משפיע ככל הנראה על תחושת התיאבון, שיכוך כאבים, והנאה גופנית. שני המוליכים מביאים למניעת כאבי ראש, מיגרנה, חרדות והפרעות אכילה.

כמו מוליכים עצביים אחרים, בעיקר נוראדרנלין, גם הסרוטונין חשוב במניעת מצבי דיכאון; משום כך פוגעות תרופות פסיכיאטריות חדשות בתהליך הספיגה החוזרת שלו.

רוב האזורים הסרוטוניניים הם מחוץ למערכת העצבים המרכזית, אך בגרעין "רפה" (Raphe) שבמוח יש מרכז סרוטוניני חשוב, הקשור גם לשינה ולשובע. מזונות המכילים אנזימים, חומצות אמינו ורכיבים אחרים שמסייעים לגוף לייצר סרוטונין הם מרכיב חשוב בדיאטות.

הסרוטונין מצוי גם בדפנות המעיים, במערכת העצבים ההיקפית, במערכת העצבים המרכזית (CNS) ובדם. בעת דימום הוא גורם לנימי דם להתכווץ, מה שמאפשר יחד עם טסיות דם וגורמי קרישה נוספים את עצירת הדימום. בה בעת משדר הסרוטונין לגוף דרך מערכת העצבים תחושת כאב. בין היתר עשוי הסרוטונין אשר מופרש ממערכת העצבים המרכזית לגרום להרפיית השרירים שהתכווצו בהשראת אצטילכולין. כמו כן משמש הסרוטונין כחומר מקדים בייצור ההורמון מלטונין בבלוטת האצטרובל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.