ספרות הודיות-ערביות

ספרות הודיות-ערביות הן עשרת הסימנים (9 ,8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 ,0) הנפוצים ביותר כיום לייצוג הספרות בשיטה העשרונית.

הספרות ההודיות-ערביות התפתחו מהספרות הברהאמיניות, כאשר הסימן לספרה 0 הומצא בהודו בסביבות המאה ה-6. הספרות ההודיות והשיטה העשרונית אומצו על ידי הערבים בסביבות המאה ה-8, בין השאר, בעקבות ספר שפרסם המתמטיקאי הפרסי מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי בשנת 825. לאירופה הגיעו הספרות רק במאה ה-11, דרך אנדלוסיה, כאשר התיעוד הראשון לשימוש בהן נעשה על ידי המלומד ז'רבר (גרבר) מאורייאק, לימים האפיפיור סילבסטר השני, בשלהי המאה העשירית[1]. דחיפה נוספת לשימוש באירופה בספרות אלה נתן פיבונאצ'י בספרו ספר החשבונייה (Liber abbaci), שפורסם בשנת 1202.

הספרות ההודיות-ערביות ממוקמות בקוד ASCII (וגם יוניקוד) במקומות 48 עד 57.

הערות שוליים

  1. ז'אק לה גוף, ימי הביניים בשיאם, עמוד 240 הערה 75


This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.