סמ"ע

ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מכלול היצירה היהודית" של המכלול והוא בשלבי כתיבה. הערך הגיע לשלב הסופי של יצירתו, וכותבו מעוניין כעת בהערותיכם ובהשגותיכם בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!
סמ"ע
מאירת עינים מהדורה ראשונה - פראג ה'שע"ד
מידע כללי
מאת רבי יהושע וולק כץ
סוגה ביאור לשולחן ערוך חלק חושן משפט ויורה דעה
הוצאה
הוצאה פראג
שנת הוצאה ה'שע"ד - (1614)
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט סמ"ע
היברובוקס https://hebrewbooks.org/45231

"ספר מאירת עיניים" הוא החלק הרביעי מהספר בית ישראל שחיבר רבי יהושע וולק כץ, המכונה בקיצור "סמ"ע". מטרת החיבור היא לפרש את קיצור דבריהם של השולחן ערוך והרמ"א ולהוסיף דינים חדשים[1]. חותנו הגביר ר' ישראל ב"ר יוסף סייע לו להדפיס את ספריו, ועל שמו קרא לסדרת ספריו 'בית ישראל'. שני חלקי הספר הראשונים הנקראים "דרישה" ו"פרישה" - עוסקים בביאור דברי הטור. החלק השלישי, הוא הוספות וביאורים לחיבורו של הרמ"א על הטור - 'הגהות דרכי משה'.

מטרת החיבור

הסמ"ע מתייחס לביארו, כביאור שאין לפסוק הלכה מבלעדיו:

"ולחלק הרביעי, שהוא פירוש על השולחן ערוך, קראתי שמו 'ספר מאירת עיניים' כאשר הוא באמת מאיר עיני המעיינים בהשולחן ערוך ובהגהותיו הסתומים והחתומים אשר זולת פירוש זה אסור לפסוק מתוכו. גם יאיר עיניהם בכמה וכמה חידושי דינים שנתחדשו בו, גם לרבות שבחיבור זה יתפקחו עיני המעיין בכמה וכמה פשטים וענינים שנראו כסותרים זה את זה."

הקדמתו לבית ישראל

לעומת זאת רבי יואל סירקיש השיג ועורר בהקדמתו לספרו בית חדש על הסמ"ע בנקודה זאת: "ובהיות שבזמנינו זה עמד הרב הגדול החסיד כמוהר"ר ולק הכהן ז"ל וחיבר ביאור ארוך על ספר שולחן הערוך ומתוך פירושיו וביאוריו לפעמים נמשכו דינים מדינים שונים לא שערום הראשונים. על כן הביאני ההכרח לעורר ולהזהיר למעיין בהלכה למעשה להורות כשורה"

הדפסתו

תחילה הדפיס את חלקו הרביעי של הספר בית ישראל - 'מאירת עיניים' על חלק חושן משפט, בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג, ובטרם החלו המדפיסים בעבודתם נפטר בי"ט בניסן ה'שע"ד - (1614). בצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לבסוף באותה שנה[2]. כעבור כמה שנים בשנת ה'שפ"ח הדפיס ר' משה כץ מהדורה נוספת. מאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך.

כפי הנראה היה בכוונתו של רבי יהושע לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לסיים רק את החלק לחושן משפט, כמו שכתב:

"וכתבתי לשונו בסמ"ע ביורה דעה בהלכות גרים"

סמ"ע חושן משפט סימן לד ס"ק נ"ד

משמע, שהחיבור ליורה דעה היה כתוב לפניו, על כל פנים באופן חלקי.

שנים רבות לא נמצא פירושו לחלק יורה דעה שהפנה אליו. יש ששיערו, שהוא נשרף בשריפה שכילתה רבים מחיבוריו. בשנת ה'תשס"ו נמצא חלק מחיבור זה, והובא לדפוס על ידי הרב ישראל הרצברג[3].

החלקים הנוספים מסדרת בית ישראל - דרישה ופרישה נמסרו לדפוס בלובלין, בבית הדפוס של קלונימוס קלמן יפה. בשנת ה'שצ"ה - (1635) הודפס חלק יורה דעה, חלק אבן העזר נדפס בשנת ה'שצ"ח, חלק חושן משפט בשנת ה'תע"ו וחלק אורח חיים בשנת ה'תקכ"ד[4].

צורת הדף

בדפוסים הראשונים נדפס הספר מאירת עיניים כחיבור עצמאי, כשהמדפיסים הציבו את דברי הסמ"ע במקביל לדברי השולחן ערוך - בשני טורים.

בשנת ה'תנ"א-(1691) נדפס לראשונה בפיורדא יחד עם פירושו של הש"ך סביב לדברי השולחן ערוך תחת השם "תורת כהנים - שולחן ערוך מטור חושן משפט"[5]. בשנת ה'תק"ב נדפס בהומבורג גם בתוספת פירוש הט"ז ובאר הגולה[6].

כיום נוהגים להדפיס את דברי הסמ"ע הש"ך משני צידי דברי השולחן ערוך, תחת להם וסביבם את פירושם של באר הגולה, ט"ז, ביאור הגר"א, באר היטב, פתחי תשובה, הגהות רבי עקיבא אייגר, הגהות חתם סופר, כסף הקדשים, קצות החושן ונתיבות המשפט, כאשר שני האחרונים נדפסים על בהוצאת מכון ירושלים בנפרד בסוף הכרך.

החולקים עמו

הסמ"ע הרבה להשיג בספרו על רבי מרדכי יפה בעל הלבושים.

ברי פלוגתתו הם הש"ך והט"ז.

מחלוקת מפורסמת בין הסמ"ע והט"ז, נוגעת במהותו של קניין כסף - האם הוא מעשה סתמי לקנין שעל ידו נקנה החפץ או שהוא תשלום ושוה כסף בעד החפץ הנקנה[7].

הגהותיו

בחיבורו זה, רשם רבי יהושע הגהות וציונים רבים על גבי הגליונות, מדפוס ואילך שולבו הגהות וציונים אלו בתוך דברי השולחן ערוך והרמ"א. לעיתים טעו המדפיסים והוסיפו את דבריו לתוך דברי השו"ע והרמ"א, ומתוך כך יצאו שיבושים רבים[8] גם שאר חלקי השולחן ערוך שהיו בשימושו היו מעוטרים בהגהות רבות, וכפי שהעיד רבי משה רבקש בעל באר הגולה בהקדמתו: שהעתיק מתוך השולחן ערוך של אביו, הגהות שהעתיק מהשולחן ערוך של הסמ"ע.

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. מתוך הקדמת המחבר לספר בית ישראל וגם לספר מאירת עינים
  2. סמ"ע - מהדורה ראשונה; פראג שע"ד באתר הספרייה הלאומית של אוסטריה
  3. סמ"ע על חלק יורה דעה באוצר החכמה
  4. בשו"ת כתב סופר (סימן ק"ט) הביא בשם אביו: שפעם היה לסמ"ע דין תורה עם אחד, והציע משפטו לפני בית הדין הגדול במקום וועד היריד, וכשטען הסמ"ע לפניהם הראוהו שהתעלם ממנו דברי עצמו והודה ולא בוש. כמה גדולים דברי חז"ל, אין אדם רואה חובה לעצמו. אך יש לפקפק האם בעל המעשה היה הסמ"ע מאחר שהוא נפטר קודם שנדפסו ספריו
  5. שולחן ערוך תורת כהנים באתר הספרייה בברנדנבורג של אוניברסיטת פוטסדאם
  6. ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים באתר הספרייה בברנדנבורג של אוניברסיטת פוטסדאם
  7. שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ק"צ, סעיף א'
  8. מבוא לשלחן ערוך השלם חלק כ; מכון ירושלים
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.