סידרומלן

סידרומלןיוונית: Σιδηρώ, סידֶרוֹ – ברזלי, μέλας, מֶלָס – שחור) הוא סלע געשי – סוג של זכוכית געשית הנוצר מהתקררות מהירה מאד של לבה בזלתית, הנגרמת במגעה עם מים. הסלע נוצר בהתפרצויות פריאטו-מגמטיות – בעיקר תת-ימיות ותת-קרחוניות, או בגופי מים מעל פני השטח.

היווצרות

סידרומלן נוצר מלבה בטמפרטורה גבוהה מאוד. מיקום הסידרומלן באתרים רבים קרוב להר הגעש מצביע על טמפרטורת לבה גבוהה והתגבשות קרוב ללוע בגלל התקררות מהירה מאד בסביבה רטובה.[1]

ברסיסים פירוקלסטיים של סידרומלן חלה דיאגנזה[2] והוא הופך קשה יותר. התקשות זו מתרחשת בעקבות פלגוניזציה[3] – הפיכה של הסידרומלן לפלגוניט.

מאפיינים

סידרומלן הוא סלע אמורפי, מאחר שהתקררותה המהירה של הלבה אינה מאפשרת צמיחה של גבישים.

הסלע מייצג סדרה של בזלות אלקליות, בהן בסניט (Basanite), הוואיט (Hawaiite), מוגריט (Mugearite), טפריט (Tephrite) ונפליניט (Nephelinite).[4] סידרומלן דומה בהרכבו הכימי לטקיליט, אך חסר את תחמוצות הברזל הקיימות בטקיליט.[5] מסיבה זו הוא שקוף, אם כי קיימים בו גוונים צהובים וחומים.

גילוי

לגילוי הסידרומלן ולהענקת שמו אחראי הגאולוג הגרמני וולפגנג סרטוריוס פון ואלטרסהאוזן (Wolfgang Sartorius von Waltershausen, 1809-1876). ואלטרסהאוזן היה הראשון לדון בקיומם ובתפוצתם של יסודות קורט בסלעים געשיים – מהם מנה 23, כמו גם בהימצאות תחמוצות באותם סלעים. ממחקריו על סלעים פירוקלסטיים עלה כי היווצרותם נובעת מהשפעת מים על המאגמה.

במסעות שערך בסיציליה בשנת 1835 זיהה ואלטרסהאוזן לראשונה סוג של טוף חום, לו קרא "פלגוניט" על שם העיירה הסמוכה, פלגוניה (Palagonia). מבדיקה כימית שערך בסלע עלה כי הוא עשיר באופן לא רגיל במים (12-23%) ובברזל. במסע שערך בשנת 1845 לאיסלנד עם רוברט בונזן, הוא הבחין כי בסמיכות לפלגוניט נמצא חומר זכוכיתי נטול מים הדומה לאובסידיאן, לו קרא "סידרומלן". ואלטרסהאוזן הוכיח כי פלגוניט הוא בעצם סידרומלן שספג מים, וממיקומו הגאולוגי הסיק כי הוא תוצר של התפרצות תת-קרחונית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Encyclopedia of Volcanoes, ISBN 0-12-643140-X, Academic Press
  • Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.