סוציולקט

בבלשנות, סוציולקט, דהיינו דיאלקט סוציאלי, הוא ניב של שפה המדובר על ידי קבוצה חברתית, מעמד חברתי, או תת-תרבות בתוך חברה. הוא שונה מניב אזורי/גאוגרפי בהיותו מיוחד לקבוצת אנשים שמבודדת מקבוצות אחרות בנסיבות חברתיות ולא-גאוגרפיות[1].

לדוגמה, הסוציולקט שבו מדברים ילדים של הורים משכילים יהיה בעל דקדוק קרוב יותר לזה הנחשב תקני, מאשר הסוציולקט שבו מדברים ילדיהם של הורים שאינם משכילים. הוא יכיל גם עוד שינויים מהדיאלקט של המשכילים. היצירות "לחנך את ריטה" ו"גברתי הנאוה" עוסקות ב"גמילה" מסוציולקט החברה חסרת ההשכלה, ולצד ההומור שבהן, הן מדגימות יפה את ההבדל בין הסוציולקטים[2].

חלק מהסוציולקטים עשויים להיות ניבים של קבוצה הנחשבת בעלת מעמד רם או נחות, אם כי אין הדבר הכרחי. לדוגמה, החברה החרדית בישראל היא בעלת סוציולקט הייחודי לה. קיימים מספר מחקרים סוציולינגוויסטיים שבדקו היבטים לשוניים וחברתיים של החברה הנשית-חרדית בישראל.

יש להבדיל בין הסוציולקט לאידיולקט, שהוא אופן השימוש בשפה של פרט מסוים (אדם מסוים נוהג להשתמש הרבה במילה מסוימת או להגות מילים מסוימות באופן ייחודי לו). יש להבדיל את הסוציולקט גם מן המשלב, שהוא אופן שימוש בשפה המתאים לנסיבות מסוימות. זאת משום שמרבית האנשים משתמשים במשלבים שונים בנסיבות שונות. לדוגמה, שופט ידבר באולם בית המשפט – במשלב אחד, עם עוזריו, בלשכתו – במשלב שני, ועם בני משפחתו, בביתו – במשלב שלישי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מבוא לבלשנות, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה שלוש, עמוד 140.
  2. דוגמה נוספת - קומדיית המצבים הבריטית "מישהו מטפל בך?". שם, שתי דמויות הנשים המרכזיות מגחיכות – האחת את הסוציולקט והמבטא של המעמד הגבוה, והשנייה את הסוציולקט והמבטא של המעמד הנמוך. דמותה של גברת סלוקומב, המגחיכה את הסוציולקט של המעמד הגבוה, מתעלמת בקביעות ממשמעויות גסות של מילים, שברורות לכול – אך אינן מופיעות במילונים. כך היא מספרת בכל פרק סיפור על החתולה שלה, שכמעט כל דובר אנגלית יפרש כסיפור על איבר מינה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.