סגוליות

מטריצת טעות
תיאור גרפי של מטריצת הטעות: הקו החוצה מפריד בין הפריטים החיוביים (משמאל) לבין הפריטים השליליים (מימין). האליפסה מתארת את המסווג: הפריטים בתוך האליפסה סומנו על ידי המסווג כחיוביים, ומחוץ לה – כשליליים.
קיום התופעה על פי מדד הזהב
קיימת לא קיימת
סיווג חיובי חיובי אמיתי חיובי כוזב
(שגיאה מסוג I)
שלילי שלילי כוזב
(שגיאה מסוג II)
שלילי אמיתי
מדדים שבריים פשוטים
רגישותמספר החיוביים האמיתייםמספר החיוביים
שיעור שליליים כוזביםמספר השליליים הכוזביםמספר החיוביים
סגוליותמספר השליליים האמיתייםמספר השליליים
שיעור חיוביים כוזביםמספר החיוביים הכוזביםמספר השליליים
ערך ניבוי חיובימספר החיוביים האמיתייםמספר המסווגים חיובית
ערך ניבוי שלילימספר השליליים האמיתייםמספר המסווגים שלילית


סגוליות (גם ספציפיות. באנגלית: Specificity) היא מדד סטטיסטי ליעילותו של מסווג (כמו בדיקה רפואית או בדיקת בקרת איכות) בשלילת קיומו של מצב מסוים. כך למשל, אם בדיקה רפואית נועדה לגלות את קיומה של מחלה, סגוליות הבדיקה היא ההסתברות לזיהוי הנבדק כבריא אם הוא אכן בריא.

חישוב

סגוליות המבחן תקבע על ידי השוואת תוצאות המבחן לתוצאות מבחן אחר, שמהווה את מדד הזהב (המדד הטוב ביותר שבידינו לגבי קיומו של המצב הנבדק). כך למשל, תוצאת בדיקה למחלה יכולה להיות חיובית (מחלה קיימת) או שלילית (מחלה לא קיימת). התוצאות החיוביות נבדקות מול מדד הזהב, ומסומנות כ"חיוביות אמיתיות" אם המחלה אכן קיימת על פי מדד הזהב, או כ"חיוביות כוזבות", אם לא. באותו אופן, התוצאות השליליות מסומנות כ"שליליות אמיתיות" אם המחלה אכן לא קיימת על פי מדד הזהב, או כ"שליליות כוזבות", אם מדד הזהב מורה שהמחלה אמנם קיימת (ראו טבלה משמאל).

אם ידועים לנו נתוני כל האוכלוסייה, ניתן לחשב את הסגוליות על ידי הנוסחה:

סגוליות = #שליליות אמיתיות#שליליות אמיתיות+#חיוביות כוזבות

גם אם לא ידועים נתוני כל האוכלוסייה (כפי שקורה בדרך כלל), ניתן לאמוד את ערכה של הסגוליות על ידי חישוב הערך שבנוסחה על מדגם מתוך האוכלוסייה.

אם סגוליות בדיקה מסוימת היא 1 (כלומר, 100%), הבדיקה תזהה את כל האנשים הבריאים כבריאים. סגוליות של 90% מתארת בדיקה שתשלול מחלה בתשעים אחוזים מהאנשים הבריאים.

דוגמה מספרית

מחלת כבד
קיימת לא קיימת
סינטיגרפיה
של הכבד
חיובית 231 32
שלילית 27 54

מחקר רפואי בדק את דיוקה של בדיקת סינטיגרפיה (רישום מקומם של נותבים רדיואקטיביים שהוחדרו לגוף) בכבד.[1] עורכי המחקר השוו את תוצאות הסינטיגרפיה לתוצאות של בדיקות שמהימנותן ידועה, לבדיקות של ביופסיה של הכבד ולבדיקות שנעשו בניתוח בחי או בניתוח שלאחר המוות. תוצאות חיוביות של הסינטיגרפיה מצביעות על מחלת כבד ותוצאות שליליות שוללות מחלה. בטבלה מרוכזות תוצאות הבדיקה בהשוואה לקיומה או אי קיומה של מחלת כבד.

חמישים וארבעה נבדקים נמצאו בריאים גם בסינטיגרפיה וגם בבדיקות הפולשניות, קרי 54 תוצאות שליליות אמיתיות. שלושים ושניים נבדקים נמצאו חולים על ידי הסינטיגרפיה למרות שאינם חולים, קרי 32 תוצאות חיוביות שגויות.

סגוליות הבדיקה היא     

בקבוצת הבריאים, ההסתברות שסינטיגרפיה תמצא שנבדק הוא בריא היא 62.79%.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. Drum DE, Christacopoulos JS. Hepatic scintigraphy in clinical decision making. Journal of nuclear medicine. 1972 Dec;13(12):908-15. PMID 4564095
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.