נשיא בית המשפט העליון

נשיאת בית המשפט העליון
Esther Hayut - November 2017 (cropped).jpg
איוש נוכחי אסתר חיות
תאריך כניסה לתפקיד 26 באוקטובר 2017
דרכי מינוי הוועדה לבחירת שופטים
שיטת הסניוריטי
תחום שיפוט ישראל
מושב המשרה ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב עד גיל 70
ייסוד המשרה 14 בספטמבר 1948
איוש ראשון משה זמורה

נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה. נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית היא אסתר חיות, שהושבעה ב-26 באוקטובר 2017.

תהליך המינוי

לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד: השפיטה, נשיא בית המשפט העליון ממונה על ידי נשיא המדינה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים. נהוג שהבחירה נעשית בשיטת הסניוריטי, לפיה ממונה לנשיא השופט הוותיק ביותר המכהן בעת שהנשיא היוצא מסיים את תפקידו. לפיכך לשופט שמונה בגיל צעיר יש סיכוי רב יותר להתמנות בסופו של דבר לנשיא. שרי המשפטים חיים רמון[1] דניאל פרידמן[2] ואיילת שקד[3] פעלו כדי לבטל את שיטת הסניוריטי, אך זו נשארה על כנה.

אורך כהונת השופטים בישראל מוגבל: סעיף 13 לחוק בתי המשפט קובע כי בישראל כהונת שופט מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70. בתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט,[4] שאושר בשנת 2007, נקבע כי תקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

בתיקון לחוק בתי המשפט מחודש יולי 2007,[4] שעבר ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן, נקבע שלא ימונה לנשיא בית המשפט העליון מי שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה. בינואר 2012 תיקנה הכנסת בשנית את החוק וביטלה מגבלה זאת, ביוזמת חבר הכנסת יעקב כץ.[5] ההחלטה זכתה לכינוי "חוק גרוניס", כיוון שאפשרה את מינויו של אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון זמן קצר לאחר חקיקתה.

סמכויות

ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

פורטל הממשל בישראל

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 מקנה סמכויות אחדות לנשיא בית המשפט העליון:

  1. מינויים שונים של שופטים, כגון מינוי שופט לכהונה בפועל בתפקיד רם יותר, הם בסמכותו של שר המשפטים, אך דורשים את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון. במקרים נוספים נדרש השר להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון.
  2. נשיא בית המשפט העליון קובע את גודלו וממנה את הרכבו של בית הדין המשמעתי לשופטים.
  3. בית המשפט העליון דן במותב של שלושה שופטים, אך נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, על מותב אי-זוגי גדול יותר.
  4. השופט או השופטים הדנים בעניין פלוני שהובא בפני בית המשפט העליון נקבעים בידי נשיא בית המשפט העליון.
  5. נשיא בית המשפט העליון רשאי לפסול שופט מלדון בתיק מסוים, אם הוא סבור שקיים לגביו חשש לניגוד עניינים.

סמכויות נוספות נקבעו בחוק יסוד: השפיטה:

  • נשיא בית המשפט העליון נמנה עם תשעת החברים בוועדה לבחירת שופטים.
  • לנשיא בית המשפט העליון וליושב ראש הוועדה לבחירת שופטים נתונה סמכות להתחיל הליך להדחתו של שופט.
  • העברת שופט דרך קבע לבית משפט אחר מצריכה את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון או החלטה של בית הדין המשמעתי לשופטים.
  • פעילות של שופט בעיסוק נוסף או בתפקיד ציבורי מותרת רק לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.
  • כאשר הוגשה על שופט קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.

בהתאם לחוק ועדות חקירה, ה'תשכ"ט-1968, לאחר שהוחלט על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, קובע נשיא בית המשפט העליון את הרכבה.

נשיאים

#נשיאתחילת כהונהתקופת כהונה
1משה זמורה14 בספטמבר 19485 שנים ו-321 ימים
2יצחק אולשן1 באוגוסט 195410 שנים ו-198 ימים
3שמעון אגרנט18 במרץ 196511 שנים ו-174 ימים
4יואל זוסמן8 בספטמבר 19763 שנים ו-179 ימים
5משה לנדוי5 במרץ 19802 שנים ו-56 ימים
6יצחק כַהן30 באפריל 19821 שנה ו-211 ימים
7מאיר שמגר27 בנובמבר 198311 שנים ו-295 ימים
8אהרן ברק13 באוגוסט 199511 שנים ו-32 ימים
9דורית ביניש14 בספטמבר 20065 שנים ו-167 ימים
10אשר גרוניס28 בפברואר 20122 שנים ו-321 ימים
11מרים נאור15 בינואר 20152 שנים ו-284 ימים
12אסתר חיות26 באוקטובר 2017מכהנת

בהתאם לשיטת הסניוריטי, הבאים ברשימה מטה עתידים לכהן בתפקיד נשיא בית המשפט העליון:

#שופטתחילת כהונה
13עוזי פוגלמן16 באוקטובר 2023[6]
14יצחק עמית6 באוקטובר 2024
15נועם סולברג20 באוקטובר 2028
16דפנה ברק-ארז22 בינואר 2032
17עופר גרוסקופף2 בינואר 2035

משנה לנשיא

ב-1953 חלה נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה, ושר המשפטים פנחס רוזן יזם תחיקתית את תפקיד ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון על מנת שניתן יהיה להחליפו בכל עת שמחלתו תמנע ממנו לתפקד. ואמנם בדצמבר 1953, משזמורה הפסיק עבודתו, מונה יצחק אולשן לממלא המקום הראשון על ידי ועדת המינויים.[7]

בשנת 1984, ביוזמתו של מאיר שמגר, שמונה לנשיא בשנה קודם לכן, תוקן החוק והוחלף השם "ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון" ב"משנה לנשיא בית המשפט העליון"[8] וראשונה נשאה בתואר זה השופטת מרים בן פורת.

על מינויו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון חלות מגבלות דומות לאלה החלות על מינויו של נשיא בית המשפט העליון: כהונתו מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70; בהתאם לתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט משנת 2007, תקופת כהונתו כמשנה לנשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

כאשר נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ממלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא.

נשיא בית המשפט העליון רשאי להאציל מסמכויותיו למשנה לנשיא.

רשימת המשנים וממלאי המקום לנשיא בית המשפט העליון
#משנה וממלא מקוםתחילת כהונה
1יצחק אולשן11 בדצמבר 1953
2שניאור זלמן חשין1 באוגוסט 1954
3שמעון אגרנט29 בפברואר 1960
4משה זילברג18 במרץ 1965
5יואל זוסמן7 באוקטובר 1970
6משה לנדוי14 בספטמבר 1976
7חיים כהן5 במרץ 1980
8יצחק כַהן26 במרץ 1981
9מאיר שמגר30 באפריל 1982
10מרים בן פורת28 בנובמבר 1983
11מנחם אלון26 באפריל 1988
12אהרון ברק1 בנובמבר 1993
13שלמה לוין13 באוגוסט 1995
14תאודור אור20 בפברואר 2003
15אליהו מצא23 באפריל 2004
16מישאל חשין4 בינואר 2005
17אליעזר ריבלין17 בספטמבר 2006
18מרים נאור31 במאי 2012
19אליקים רובינשטיין15 בינואר 2015
20סלים ג'ובראן12 ביוני 2017
21חנן מלצר26 באוקטובר 2017

מאז פרישתו של השופט ג'ובראן ב-4 באוגוסט 2017 לא נשא אף שופט בתואר המשנה לנשיא, עד למינויו של חנן מלצר ב-26 באוקטובר 2017. בהתאם לשיטת הסניוריטי הייתה צפויה אסתר חיות להתמנות למשנה לנשיאה ב-4 באוגוסט (לאחר פרישתו של ג'ובראן), אך ויתרה על כך, וב-5 בספטמבר הגישה חיות את מועמדותה לנשיאה ומלצר את מועמדותו למשנה לנשיאה. ברשימה מטה, מצוינים השופטים שצפויים לכהן בתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון:

#שופטתחילת כהונה
22ניל הנדל12 באפריל 2021[9]
23עוזי פוגלמן27 באפריל 2022[10]
24יצחק עמית16 באוקטובר 2023
25נעם סולברג6 באוקטובר 2024
26דפנה ברק ארז20 באוקטובר 2028
27עופר גרוסקופף22 בינואר 2032

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רמון: אבדוק את מינוי בייניש לנשיאת העליון; "הכל פתוח - אינני כבול לנוהג", באתר גלובס, 24.5.2006
  2. יובל יועז, פרופ' פרידמן בעד הגבלת סמכויות בג"ץ, הארץ, 6.2.2007, באתר וואלה!
  3. שקד: מרגישה שכבלו את ידי
  4. 1 2 חוק בתי המשפט (תיקון מס' 45), התשס"ז-2007, ס"ח 2103 מיום 12 ביולי 2007
  5. יהונתן ליס, הכנסת אישרה את חוק גרוניס, באתר הארץ, 2 בינואר 2012
  6. פוגלמן בעל ותק דומה לעמית אבל מבוגר ממנו ולכן זוכה לעדיפות בהתאם לשיטת הסניוריטי
  7. יצחק אולשן, דין ודברים, הוצאת שוקן
  8. חוק השפיטה (הוראות מעבר), התשמ"ד-1984, ס"ח 1110 מ-8 במרס 1984.
  9. הנדל בעל ותק זהה לפוגלמן ועמית אך מבוגר מהם ולכן נהנה מעדיפות בהתאם לשיטת הסניוריטי
  10. עמית בעל ותק זהה לפוגלמן והנדל אך פוגלמן מבוגר ממנו ולכן פוגלמן נהנה מעדיפות בהתאם לשיטת הסניוריטי
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.