נחל מצרים

נַחַל מִצְרַיִם הוא נחל הנזכר רבות בתנ"ך לציון גבולה הדרום מערבי של ארץ כנען ושל נחלת שבט יהודה בפרט.

הזיהוי העיקרי העולה מפשט המקראות ומדברי הראשונים לנחל זה הוא השלוחה המזרחית של דלתת הנילוס, הנקראת 'הזרוע הפלוסית של הנילוס, על שם העיר פלוסיום'. עם זאת, בעקבות תרגום רס"ג רבים מזהים אותו עם ואדי אל עריש שבצפון מזרח חצי האי סיני, הנשפך לים בעיירה אל עריש, ממערב לרפיח.

במקרא

תחילה נזכר הנחל בספר במדבר בתיאור גבולה הדרום מערבי של ארץ כנען המיועדת לעם ישראל: "וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה"[1].

בספר יהושע נזכר הנחל גם בתיאור גבולה הדרום מערבי של נחלת שבט יהודה: "וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם והיה תֹצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה"[2], וכן: "אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד נַחַל מִצְרָיִם"[3].

בספר מלכים נזכר הנחל כקצה ממלכתו של שלמה המלך: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם"[4], ולאחר מכן כתחום אליו הגיעו כיבושי ממלכת בבל באזור: "כִּי לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת"[5].

הנחל גם נזכר בנבואות ישעיהו על תקומת ישראל: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט ה' מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד נַחַל מִצְרָיִם"[6]. כמו כן, נזכר הנחל, בצורה "נחלה", בנבואות יחזקאל על תקומת ישראל וגבולותיו: "וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל"[7].

נחל מצרים נזכר גם במספר מקורות אשוריים כנחל באזור שבין פלשת ומצרים, בגרסה "מצר", ובהם במסע אסרחדון בשנת 671 לפני הספירה.

זיהויו של הנחל

מחלוקת גדולה התעוררה באשר לזיהויו של הנחל, האם הכוונה לשלוחה המזרחית של הנילוס או לואדי אל עריש.

מהפסוקים בכמה מקומות במקרא עולה שהכוונה לזרוע המזרחית של הנילוס, היות שהפסוקים מתארים נחל זה כנחל איתן שהמצרים נעזרים בו להשקיית שדותיהם[8], תיאור שאפשרי אך ורק ביחס לנילוס, ולא לואדי אל עריש שהינו נחל אכזב שפעיל רק לעיתים נדירות בשנה בזמני שיטפונות.

בזיהוי זה תומכים רוב הראשונים, המזהים את 'נחל מצרים' עם 'הנילוס'.[9]

הזיהוי הנוסף מזהה את נחל מצרים עם ואדי אל עריש שבצפון מזרח סיני, שהינו אפיק הנחל הגדול והארוך ביותר בנגב ובסיני, וחוצץ בין אזורים חוליים ממערב לו לשטחים מעובדים למחצה ממזרח לו. סביב נקודת שפכו של ואדי אל עריש לים התיכון נמצאת העיר אל עריש. בתרגום השבעים לספר ישעיהו מובא שם הנחל בצורה "רינוקורורה", שמה הקדום של אלעריש. כך, מצוין גם השם "נחל מצרים" לצד רינוקורורה במפת מידבא, עם ההערה כי המדובר ב"גבול מצרים ופלשתינא". את נחל מצרים זיהו עם ואדי אל עריש גם רבנו סעדיה גאון ובעקבותיו רבי אשתורי הפרחי.

על פי זיהוי זה, "נְּהַר מִצְרַיִם" הנזכר כגבול הארץ המובטחת בברית בין הבתרים[10], אינו נחל מצרים הנזכר כגבול ארץ כנען, אלא אחד משפכי הנילוס הצפון מזרחיים המיועד לגבולות ההבטחה בלבד, בעוד שלפי השיטה הראשונה זיהוי המופעים שבשני המקומות זהה, אלא שבספר בראשית הוא מכונה 'נהר מצרים' על שם גודלו, ובספר במדבר הוא מכונה 'נחל מצרים' כדי להבדילו מנהר הנילוס הגדול שמדרום להתפצלות שלוחותיו בדלתא.

לקריאה נוספת

  • י' אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 47, 86, 87, 110, 138.
  • אייל בן-אליהו, בין גבולות - תחומי ארץ-ישראל בתודעה היהודית בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת יצחק בן צבי, ירושלים תשע"ד, 35.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר במדבר, פרק ל"ד, פסוק ה'.
  2. ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ד'.
  3. ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"ז.
  4. ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ס"ה, וכן ספר דברי הימים ב', פרק ז', פסוק ח'.
  5. ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ז'.
  6. ספר ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק י"ב.
  7. ספר יחזקאל, פרק מ"ז, פסוק י"ט, וכן ספר יחזקאל, פרק מ"ח, פסוק כ"ח.
  8. נחל מצרים מכונה בכמה מקומות במקרא בשם 'שיחור' או 'שיחור מצרים' (למשל ספר יהושע יג, ג; וספר דברי הימים א יג, ה [והשווה לדברי הימים ב ז, ח]), ובדברי הנביאים (ספר ישעיהו פרק כג פסוק ג; ספר ירמיהו פרק ב פסוק יח) מתואר השיחור כנחל חשוב המוּשווה לנהר פרת, ואשר המצרים עשו בו שימוש תדיר לשתייה והשקיה.
  9. ליקוט של המחזיקים בעמדה זו ניתן למצוא בספר פניני הלכה הלכות העם והארץ פרק ג הלכה טו.
  10. ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק י"ח.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.