מת'יו מורי

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מת'יו פונטיין מורי
Matthew Fontaine Maury
מת'יו מורי, 1853
לידה 14 בינואר 1806
פטירה 1 בפברואר 1873
ענף מדעי אוקיינוגרפיה, קרטוגרפיה, אסטרונומיה, גאולוגיה
פרסים והוקרה

היכל התהילה לאמריקאים נודעים

תרומות עיקריות
חקר ומיפוי האוקיינוסים

מת'יו פונטיין מוריאנגלית: Matthew Fontaine Maury; 14 בינואר 18061 בפברואר 1873) היה אוקיינוגרף, קרטוגרף, אסטרונום, גאולוג, היסטוריון, וחייל בצי האמריקאי. מהתומכים הבולטים בתאוריית המעבר הצפון-מערבי.

קורות חיים

מורי נולד בווירג'יניה שבארצות הברית. הוא היה חייל בצי ארצות הברית. לאחר שהקריירה שלו בתחום זה הופסקה בגיל 33 בעקבות פגיעה קשה בברך הימנית, החל ללמוד ניווט והיה הראשון שחקר ביסודיות את זרמי הים ורוחות הים. בשנת 1842 מונה למפקח הראשי של מצפה הכוכבים בצי האמריקני.

רוחות וזרמי הים

במסגרת משימותיו במצפה הכוכבים סרק מורי אלפי תרשימים ויומנים של קברניטי אוניות וספינות וקיבץ את המידע שעלה מהם. הוא העריך את כיווניהם ומהירותם של זרמי ים שונים על-פי רמת ההסטה של הספינות ממסלולן הקבוע. לאחר שנים רבות של מחקר, הוציא בשנת 1847 את מפת זרמי הים של האוקיינוס האטלנטי, שזכתה לאהדה רבה בקרב ימאים, מכיוון שבעצם פענחה את סוד האוקיינוסים, וקיצרה משמעותית את זמן ההפלגה. בשנת 1855 הוציא את הספר הראשון בעולם בנושא האוקיינוגרפיה, "גאוגרפיה פיזית של הים" (Physical Geography of the Sea), שכלל יותר מפות,[דרושה הבהרה] ואף ביקש מימאים להשליך בקבוקים לים עם ציון המיקום של הספינה, כדי לעקוב אחר הזרמים ולעדכן את המפות.

מיפוי קרקעית הים

מורי ביצע בדיקות רבות כדי למדוד את העומק של קרקעית הים במקומות שונים. הוא שילשל מספינות המחקר שלו חבלים הקשורים למשקולות אל הקרקעית, מדד את עומק המים, ולאחר מכן פרסם את תוצאות המדידות במפות הבתימטריות (מפות קרקעית האוקיינוס) שלו. התוצאות החלו לשכנע אנשים שניתן להניח כבל טלגרף טראנס-אטלנטי, שיאפשר תקשורת בין היבשות אמריקה הצפונית ואירופה.

המעבר הצפון-מערבי

ערך מורחב – המעבר הצפון-מערבי

מאז ומעולם היה מורי מחשובי התומכים בתאוריית המעבר הצפון-מערבי. הוא המציא תאוריה התומכת בקיומו של המעבר הצפון מערבי. התאוריה הסתמכה על כך שבגוף לוייתנים באוקיינוס האטלנטי התגלו צלצלי ספינות מהאוקיינוס השקט ולהפך, וכיוון שהלוייתנים הם יונקים הנושמים באמצעות ריאות וצריכים לעלות לפני המים כדי לנשום, הם אינם יכולים לעלות לפני המים כאשר האזור שופע קרח, בכף הורן, מה שמוכיח שללוייתנים יש ככל הנראה מעבר מהיר בין האוקיינוסים. המסלול עוד לא התגלה בשנים אלו, והיה למטרה בקרב מגלי ארצות רבים. הרבה אחרי מותו של מורי, בשנת 1903, רואלד אמונדסן ומשלחתו עברו לראשונה במעבר הצפון-מערבי.[1]

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.