מתתיה בן שמואל

מתתיה בן שמואל (לפי נוסחאות אחרות: מתיה, מתיא, מתתיא) היה הממונה על הפייסות בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

תפקידו

הפיס היה גורל המתקיים בין הכהנים בבית המקדש, כדי לקבוע מי יזכה לבצע את העבודה שעמדה על הפרק (השם "פיס" מרמז שההגרלה נערכת לצורכי שלום והתפייסות, כדי למנוע תחרות וקנאה בין הכהנים על קבלת העבודה המקודשת). בבית המקדש היו ארבעה פייסות, שנערכו כדי לברר מי יבצע את העבודות הבאות: תרומת הדשן, שחיטת קרבן התמיד ותריסר העבודות הנלוות אליו ועוסקות באיברי הקרבן, הקטרת קטורת הסמים, והעלאת איברי קרבן התמיד למזבח העולה. תפקידו של מתתיה היה לערוך את תהליכי הפייסות, ולפקח על התנהלותן. הפייסות התקיימו בלשכת הגזית - למעט פיס תרומת הדשן, שיש הסוברים שנערך בבית המוקד - ובמהלכם היה הממונה, הוא מתתיה בן שמואל, בוחר באופן אקראי מספר גדול ממספר הכהנים שמולו, ומתחיל למנות את הכהנים עד למספר זה; מתתיה היה מסיר את מצנפתו של כהן אקראי כדי לסמן שבו פותחת הספירה, והכהנים היו מושיטים קדימה את אצבעותיהם. אז החל מתתיה לספור את האצבעות, והכהן שבו הסתיימה הספירה היה זוכה בפיס ומקבל את העבודה.

תיאורו כממונה

המשנה מתארת את חמישה עשר בעלי התפקידים החשובים בבית המקדש, ובהם מתתיה:

אלו הן הממונין שהיו במקדש: יוחנן בן פינחס, על החותמות; אחיה, על הנסכים; מתתיה בן שמואל, על הפייסות; פתחיה, על הקנין, פתחיה זה מרדכי, למה נקרא שמו פתחיה? שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון; בן אחיה, על חולי מעיים; נחוניא, חופר שיחין; גביני, כרוז; בן גבר, על נעילת שערים; בן בבי, על הפקיע; בן ארזה, על הצלצל; הוגרס בן לוי, על השיר; בית גרמו, על מעשה לחם הפנים; בית אבטינס, על מעשה הקטורת; אלעזר, על הפרוכת; ופנחס, על המלבוש.

הלכות שמסר

במסכת יומא[1] נאמר כי כיוון ששחיטת התמיד פסולה בלילה, מוודא הממונה קודם שחיטתו שכבר עלה השחר:

"אמר להם הממונה: צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. אם הגיע, הרואה אומר: ברקאי. מתתיא בן שמואל אומר[2], [שואלים אותו:] האיר פני כל המזרח עד שבחברון? והוא אומר: הן."

ובגמרא[3] נאמר: "מתיא בן שמואל הממונה על הפייסות אומר [שנוסח השאלה היה]: האיר פני כל המזרח עד שבחברון".

זו ההלכה היחידה האמורה בשם מתתיה בן שמואל, ולכן היו שביארו[4] על פי דברי הגמרא, כי "הממונה" האמור כאן אינו אלא האחראי על הפייסות, שבתפקידו היה כלול גם הפיקוח על עבודות קרבן התמיד, והוא שהיה צריך לוודא שכבר עלה השחר כדי לפתוח בארבע ההגרלות; ומסיבה זו אומר מתתיה בן שמואל את דבריו, כיוון שהוא עצמו היה הממונה על הפייסות ולכן ידע היטב את הנוסח המדויק של פקודת הממונה. בתוספות יום טוב[5] הוסיף ושיער שייתכן שהכרעת הרמב"ם ורבי עובדיה מברטנורא כדברי מתתיא בן שמואל נובעת מאותה הסיבה, שכיוון שכיהן כממונה בוודאי שידע מה היה המנהג לומר.

ראו גם

הערות שוליים

  1. פרק ג', משנה א'.
  2. בכתבי יד ופירושים רבים השם הוא מתיה או מתיא.
  3. יומא, דף כ"ח עמוד ב'.
  4. רש"י ותוספות במסכת מנחות דף ק' עמוד א', ועוד.
  5. מסכת יומא, פרק ג' משנה א'.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.