מתנה

מתנה (מונחים נרדפים: שי, תשורה, מנחה, דורון, זבד, אשכר, מתת) היא הענקה של כסף, טובין וכדומה, ללא קבלת פיצוי בתמורה לכך (בניגוד למתבצע במסחר). הכוונה במסירת מתנה היא להעניקה בחינם, אם כי עשויה להיות ציפייה חברתית להדדיות, או לקבלת תמורה במונחי יוקרה או כוח. בחברות רבות, החלפת מתנות הדדית עשויה לתרום ללכידות החברתית.

בהשאלה, המונח מתנה עשוי לשמש גם לכל דבר המורעף על הזולת וגורם לאושר או מפחית עצב, לרבות מחילה וחביבות.

נסיבות ואירועים

בתרבות המערבית מקובל לתת מתנות באירועים ונסיבות מסוימים:

סוגי מתנות

  • חפצים שנקנו או הוכנו על ידי המוסר.
  • פעולה סמלית, כגון מתן צדקה, מתן תרומה, קניית אות בספר תורה או נטיעת עץ, הנעשיית בשם המקבל ולרוב מתועדת במסמך המוגש לו.
  • "מיחזור" מתנות - מסירה הלאה של מתנה שהתקבלה מאדם אחר.

אריזה

בתרבות המערבית מקובל להגיש מתנות ארוזות בנייר צבעוני, לעיתים מעוטרות בסרטי נוי מסולסלים מפלסטיק או בד. למתנה מצורף פעמים רבות כרטיס ברכה, החל מפתק נייר וכלה בכרטיס מנייר עבה המעוטר בתמונה ומכיל ברכה מודפסת. כיום, בשל גישה מעשית, פעמים רבות מצורף למתנה קנוייה פתק החלפה מטעם החנות בה נרכשה המתנה, כדי לאפשר למקבל להחליפה במידה ואינה הולמת את טעמו או צרכיו.

ביפן אריזת המתנה יצירתית ומהודרת, לעיתים חשיבותה עולה על חשיבות תוכן המתנה.

בתרבות הסינית אריזה אדומה מסמלת מזל.

מתנות ביהדות

הקרבת קרבנות הן מנחה מהאדם או הקהילה לאל. לחלופין, קיימות גם מתנה מהאל למאמיניו, כגון הבטחת הארץ על ידי אלוקים לאברהם בברית בין הבתרים.

מתנות ובעלי תפקידים ציבוריים

מתן, או קבלה, של מתנות על ידי אישי ציבור עשויות להיות בעיתיות כיון שתיתכן מראית עין של מתן טובת הנאה. אישי ציבור בכירים עשויים לקבל, מתוקף תפקידם, מתנות יקרות ערך. ומדי פעם עולות טענות נגדם[1] בעניין זה.

גם על עובדי מדינה, אף לזוטרים שביניהם, חלות הגבלות בעניין קבלת מתנות בעד עבודתם או בקשר עמה. בישראל מוסדר הנושא בחוק שירות הציבור (מתנות)[2].

היבט משפטי של מתנות

המשפט המקובל קובע כי מתנה נחשבת לכזו מבחינה משפטית כאשר כוונת הנותן היא שתנתן כמתנה, כאשר המתנה מתקבלת ללא התנגדות על ידי מקבל המתנה, וכשההעברה למקבל המתנה היא בדרך ובצורה המראים על מסירת מתנה. על אף שבכנסת הששית נחקק חוק המתנה[3], העניין נדון מדי פעם גם בבתי המשפט. סיבה חשובה נוספת שבגללה ענייני מתנות מגיעים בישראל לבתי המשפט היא שלמתנות יש היבטי מס.[דרוש מקור]

בישראל, מתנה שנותן מעסיק לעובד (למשל שי לחג) נחשבת כהכנסת עבודה לעובד וחייבת בכל המיסים החלים על הכנסת עבודה. פטורה מכך מתנה שניתנה לעובד לרגל מאורע אישי משמח, כגון חתונתו או חתונת ילדו, בגובה שאינו עולה על 210 ש"ח (בשנת 2016).

בארצות הברית מתנות מסוימות מעל סכום מסוים עלולות להיות כפופות למיסוי.

בשנים האחרונות עוסקים בתי המשפט לענייני משפחה בישראל בתדירות הולכת וגדלה בהכרעות שיפוטיות בתביעות לביטול הסכם מתנה. מקום שהמתנה היא הענקה ללא תמורה אשר פטורה או נהנית ממיסוי מופחת בדרך כלל, ככל שהיא שהצדדים לה הם בני משפחה, התפתחה תרבות של הענקת מתנות יקרות ערך כגון זכויות במקרקעין וסכומי עתק כספיים, אלא שהענקות אלו משמשות לעיתים גם לשם הברחת נכסים מעיזבונם העתידי של ההורים נותני המתנה. בדרך זו הפכה עיסקת המתנה הפכה לכלי משפטי נוסף בעולם סכסוכי הירושה, עוד בחייהם של המורישים.

מעמדה המשפטי של המתנה הוא כשל חוזה בין נותן המתנה לבין מקבל המתנה, כאשר בחינת החוזה מתמקדת באומד דעתו של נותן המתנה ובשלב החוזי שבו מצויה עסקת המתנה. כאשר ענייננו בעסקת מתנה במיטלטלין, המתנה מושלמת בהעברת דבר המתנה לידי מקבל המתנה ואילו כאשר דבר המתנה הינו זכויות קנייניות במקרקעין, המתנה תושלם אך ורק עם רישומה בפנקס המקרקעין. תקופת הביניים שבין כריתת חוזה המתנה לבין השלמתה מהווה שלב ההתחייבות להענקת מתנה. על שלב זה חולשות הוראות סעיף 5 לחוק המתנה, הקובעות עילות ייחודיות לביטול המתנה, כגון: התנהגות מחפירה של מקבל המתנה לנותן המתנה או לבן משפחתו והרעה משמעותית במצבו הכלכלי של נותן המתנה.

השלכות כלכליות

מתן מתנות הפך לריטואל תרבותי בנסיבות מסוימות (חג המולד, ימי הולדת וכדומה) וכלכלנים רבים רואים בכך ברכה כלכלית בשל ההשפעה החיובית של ההוצאות על הנתונים המאקרו-כלכליים. עם זאת, יש הרואים במנהג דווקא כבעייתי בשל חוסר ההתאמה הפוטנציאלי בין הרוכש למקבל הסחורה בפועל. במאמרו ההפסד של מעמסת חג המולד[4], מעריך פרופ' יואל וואלדפוגל מאוניברסיטת ייל את ההפסד כ-10 עד 33 אחוזים מערך המתנות. אם האחוזים נשמרים גם בהיבט המאקרו-כלכלי, אז מתוך 40 מיליארד הדולר שמוציאים אזרחי ארצות הברית בכל חג מולד על מתנות, בין 4 ל-13 מיליארד מהם מוערכים כהפסד.

כפי שהוזכר בפסקה בדבר ההיבט המשפטי, למתנות עשויים להיות גם היבטים של מיסים. מסירת מתנות אף יכולה להיות למטרת תכנון מס.

מתנות בהשקפה היהודית

בספר משלי שנכתב על ידי שלמה המלך נאמר: "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה"[5], גם חכמי הגמרא שללו דרך חיים של קבלת מתנות כטובות הנאה, וכתבו: "משרבו מקבלי מתנות, נתמעטו הימים ונתקצרו השנים"[6].

היבט הלכתי על מתנות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
  • מתנות כהונה- ראו:
ערך מורחב – מתנות כהונה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שנים לאחר פרשת המתנות: שרה נתניהו מבקשת לקבל חלק מ-700 החפצים שהחרימה המשטרה מביתה הפרטי, באתר TheMarker, 07.09.2008 09:24
  2. אסף רוזנברג, עו"ד ממונה בכיר (משמעת), איסורים בנושא קבלת מתנות וטובות הנאה על ידי עובדי ציבור – לרבות לשמחות ולאירועים משפחתיים. (עמ' 4 + 2), באתר נציבות שירות המדינה, שני העמודים האחרונים הם הודעת ריענון באותו עניין שפורסמה מספר חודשים קודם לכן, המסמך הראשון פורסם בכ"ג אדר א תשע"ד 23 פברואר 2014
    התקשי"ר, פרק 42.7 - פרסים, מתנות וטובות הנאה, באתר של נציבות שירות המדינה
  3. חוק המתנה, תשכ"ח-1968 במיזם ויקיטקסט היסטוריית החקיקה של החוק, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  4. Waldfogel, Joel, The deadweight loss of Christmas (ההפסד של מעמסת חג המולד) (עמ' 9), באתר הניו יורק טיימס, פורסם במקור ב The American Economic Review; Dec 1993; 83, 5; ABI/INFORM Globalpg. 1328, דצמבר-1993 (באנגלית)
  5. ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק כ"ז.
  6. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מז עמוד ב.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.