משרד התיירות

משרד התיירות
מידע כללי
תאריך הקמה 22 בדצמבר 1964
מנכ"ל/ית אמיר הלוי
ממשלה ממשלת ישראל ישראל
שר/ה אסף זמיר מ-17 במאי 2020
http://www.tourism.gov.il

משרד התיירות הוא המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל.

יעדי משרד התיירות

משרד התיירות ממונה על קידום ושיווק תנועת התיירות לישראל, מקיים פיקוח על שירותי התיירות: בתי מלון, אכסניות ובתי הארחה ואחראי על הכשרת כוח האדם ועל רישוי פרטים וגופים מסחריים העוסקים בענף. כמו כן הוא מרכז את איסוף ופרסום הנתונים הסטטיסטיים בחקר תנועת התיירות אל ישראל ובתוכה, לצורך לימוד והסקת מסקנות אסטרטגיות, וזאת בראיית התיירות כענף כלכלי מרכזי במדינת ישראל וכמקור הכנסה חשוב של מטבע חוץ.

משרד התיירות מציג את יעדיו העיקריים כ:[1]

  1. תכנון, פיתוח ושימור תשתיות על בסיס אזורי ונושאי
  2. שיווק ישראל תיירות נכנסת, לקהלים ממוקדים ובארצות נבחרות בחו"ל
  3. הגדלת היקף תיירות הפנים
  4. עיצוב ושיפור המוצר התיירותי
  5. הכשרת כוח-אדם בענף התיירות
  6. עידוד ומשיכת השקעות בתיירות
  7. הגברת וחיזוק הקשר עם התיירים
  8. פיתוח ענף התיירות הכפרית בישראל

משרד התיירות נחשב כמשרד כלכלי, כלומר אחד מיעדיו הוא "הגדלת היקף הפעילות הכלכלית במשק". לפי אתר משרד התיירות היו ההכנסות מתיירות נכנסת כ-23 מיליארד ש"ח במהלך 2019.[2] לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו ההכנסות מתיירות ב-2018 כ-7.2 מיליארד דולר מתוכן כ-6.1 מיליארד דולר מתיירות נכנסת.[3]

פעילות המשרד

עיקר פעילות השיווק של המשרד מתרכזת בתחום התיירות הנכנסת, כלומר עידוד הגעת תיירים לישראל. לצורך זה מפעיל המשרד לשכות ברחבי העולם, בעיקר בערים מרכזיות של מדינות בהן קיים פוטנציאל רב לתיירות לישראל. לשכות אלה עוסקות בהפצת מידע וחומר פרסומי על ישראל, עריכת סמינרים וסיורים לימודיים למחליטנים, עיתונות ויחסי ציבור, וסיוע לחברות תיירות מרכזיות באותן מדינות לשווק את ישראל בחבילותיהן. כמו כן, משתתף משרד התיירות בקביעות בירידי התיירות הבינלאומיים המרכזיים בעולם, ואחראי להפעלת "ביתן ישראל" בהן.

בפרופיל נמוך יותר עוסק משרד התיירות גם בתיירות הפנים - כלומר תיור ונופש של ישראלים בישראל. מטרתו בתחום זה היא לעודד ככל הניתן העדפת ישראלים לתיור בישראל על פני נסיעה לחו"ל, וזאת לצורך סיוע למאזן התשלומים של מדינת ישראל, פיתוח כלכלי של אזורים בארץ באמצעות תיירות, ותמיכה נוספת בתשתית התיירותית שהוקמה לתיירות הנכנסת אך אינה עובדת בניצולת מלאה.

בתחום התיירות היוצאת, היינו ישראלים היוצאים לחו"ל, מצטמצמת פעילות המשרד לפיקוח ורישוי העסקים העוסקים בענף, ואין הוא עוסק בעידודה או סיוע לשיווקה. עם זאת, המשרד מקיים מעת לעת מגעים עם משרדי תיירות של מדינות אחרות על שיתוף פעולה בתיירות הדדית בין המדינות, שאופיו בדרך כלל יותר הצהרתי מאשר מעשי.

המשרד מפעיל את החברה הממשלתית לתיירות כזרוע ביצועית. החברה מפתחת תשתיות תיירות ומסייעת ליזמים בהקמת מיזמים תירותיים ברחבי הארץ.

משרד התיירות מעביר מענקים לפרויקטים תיירותיים ברחבי ישראל.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. וכן חסרות 50 שנות היסטוריה.

בשנת 1936 מונה ד"ר ו. סנטור לאחראי על מחלקת תיירות של הסוכנות היהודית, שתפקידו לפתח את התיירות לארץ ישראל.[4] עם הקמת מדינת ישראל, הועמד ד"ר וורנר בלוך, שעמד אז בראש לשכת התיירות של הסוכנות, בראש מחלקת התיירות במשרד העלייה.[5][6] בראשית דרכה פעלה המחלקה למציאת מקומות אכסון לתיירים, בין השאר בשכנוע הצבא לוותר על בתי מלון שתפס ובעידוד אנשים פרטיים להלין תיירים בבתיהם.[7] בשנתה הראשונה הפעילה המחלקה שלוש לשכות מודיעין בירושלים, תל אביב וחיפה וכן בנמל חיפה ובנמל התעופה לוד.[8] ב-1 במרץ 1952, עם פירוק משרד העלייה, הועברה מחלקת התיירות למשרד המסחר והתעשייה[9] והוא כונה "מרכז תיירות". המרכז הורחב והוקמה לו מועצה מייעצת לתיירות,[10][11] אולם עלו תלונות שסמכויות המרכז מוגבלות.[12]

בשנת 1955 המליצה ועדה בראשות מנהל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, על העברת מרכז התיירות לאחריות משרד ראש הממשלה ועל הקמת החברה הממשלתית לתיירות.[13] בראש החברה עמד טדי קולק, והחברה ריכזה את הפעילות לפיתוח תשתיות תיירות בישראל. באוקטובר 1964, לאור הגידול בתיירות קיבלה הממשלה את ההמלצה למנות שר לענייני תיירות.[14] תחילה הוצא טדי קולק לתפקיד אך עקיבא גוברין מונה כשר, דבר שהכין את הדרך להקמת משרד התיירות והתקבל בברכה על ידי עסקים בענף התיירות.[15] לקראת הקמת ממשלת ישראל השלוש עשרה בסוף 1965, עלתה כוונה לבטל את משרד התיירות ולצרפו למשרד אחר,[16] והוא נמסר למשה קול יחד עם משרד הפיתוח. עם זאת, קול בחר להקדיש את עיקר זמנו למשרד התיירות ולהעניק לו את תשומת הלב של משרד במשרה מלאה.[17]

עם עליית הליכוד לשלטון ב-1977 והקמת ממשלת ישראל השמונה עשרה, הוחלט על מיזוג מספר משרדי ממשלה, ומשרד התיירות מוזג לתוך משרד המסחר והתעשייה.[18] שר המסחר, התעשייה והתיירות, יגאל הורביץ, הודיע שהמיזוג יהיה מלא, אך שהוא יקדיש זמן ראוי לענייני משרד התיירות, עקב חשיבות התיירות.[19] באוקטובר 1977 הודיע הורביץ כי המיזוג הושלם ויביא לחסכון של 15% מעובדי המשרד המשותף[20] ובשנת 1979 נמצא שהמיזוג חסך 25 משרות.[21] בשנת 1981, הוקם המשרד מחדש כמשרד עצמאי ובראשו הועמד אברהם שריר.

שרי התיירות

מספר שםתמונהתפקידתחילת כהונהסיום כהונהמפלגה
1 עקיבא גובריןשר התיירות22 בדצמבר 196412 בינואר 1966מפא"י
2 משה קולשר התיירות12 בינואר 196620 ביוני 1977ליברלים עצמאיים
- יגאל הורביץקובץ:Horvitz yigal.jpgשר התעשייה, המסחר והתיירות20 ביוני 197710 באוקטובר 1978הליכוד
- גדעון פתשר התעשייה, המסחר והתיירות15 בינואר 197911 באוגוסט 1981הליכוד
3 אברהם שרירשר התיירות11 באוגוסט 198122 בדצמבר 1988הליכוד
4 גדעון פתשר התיירות22 בדצמבר 198813 ביולי 1992הליכוד
5 עוזי ברעםשר התיירות13 ביולי 199218 ביוני 1996מפלגת העבודה
6 משה קצבשר התיירות18 ביוני 19966 ביולי 1999הליכוד
7 אהוד ברקשר התיירות6 ביולי 19995 באוגוסט 1999ישראל אחת
8 אמנון ליפקין-שחקשר התיירות5 באוגוסט 19997 במרץ 2001מפלגת המרכז
9 רחבעם זאבישר התיירות7 במרץ 200117 באוקטובר 2001 (נרצח בכהונתו)האיחוד הלאומי
10 בנימין אלוןשר התיירות31 באוקטובר 200114 במרץ 2002האיחוד הלאומי
11 יצחק לוישר התיירות18 בספטמבר 200228 בפברואר 2003מפד"ל
(10) בנימין אלוןשר התיירות28 בפברואר 20036 ביוני 2004האיחוד הלאומי
12 גדעון עזראשר התיירות4 ביולי 200410 בינואר 2005הליכוד
13 אברהם הירשזוןשר התיירות10 בינואר 20054 במאי 2006קדימה
14 יצחק הרצוגשר התיירות4 במאי 200621 במרץ 2007מפלגת העבודה
15 יצחק אהרונוביץ'שר התיירות21 במרץ 200716 בינואר 2008ישראל ביתנו
מ"מ אהוד אולמרטשר התיירות16 בינואר 200814 ביולי 2008קדימה
16 רוחמה אברהםשרת התיירות14 ביולי 200831 במרץ 2009קדימה
17 סטס מיסז'ניקובשר התיירות31 במרץ 200918 במרץ 2013ישראל ביתנו
18 עוזי לנדאושר התיירות18 במרץ 201314 במאי 2015הליכוד - ישראל ביתנו
19 יריב לויןשר התיירות14 במאי 201517 במאי 2020הליכוד
20 אסף זמירשר התיירות17 במאי 20204 באוקטובר 2020כחול לבן

חוסן לישראל

21 אורית פרקש-הכהן שרת התיירות 4 באוקטובר 2020 מכהנת כחול לבן

חוסן לישראל

סגני שר התיירות

שםתמונהתחילת כהונהסיום כהונהמפלגה
יהודה שערי22 בדצמבר 196910 במרץ 1974המפלגה הליברלית הישראלית

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אודות המשרד, משרד התיירות
  2. שיא כל הזמנים בכניסות תיירים לישראל ב-2019!, אתר משרד התיירות, 31 בדצמבר 2019
  3. הכנסות מתיירות, אתר הלמ"ס
  4. פתוח התיירות - גורם כלכלי להתפתחות הארץ, דואר היום, 5 בפברואר 1936
  5. במחלקה לתיירות של משרד העלייה, הצופה, 3 בנובמבר 1948
  6. התיירות בישראל לקראת פיתוח ממלכתי, הצופה, 26 בינואר 1949
  7. זרם התיירים מגיע לאלפים, חרות, 19 במאי 1949
  8. משרדים בחו"ל לעדוד התיירות, הצופה, 7 ביוני 1949
  9. משרד העלייה מתחסל, חרות, 17 במרץ 1952
  10. נפתחה המועצה המייעצת לתיירות, על המשמר, 13 ביוני 1952
  11. מרכז התיירות - יורחב, מעריב (עיתון), 20 בפברואר 1952
  12. ענייני התיירות עדיין טעונים תיקון, דבר, 5 ביוני 1952
  13. ממליצים להעביר הטיפול בתיירים ממ. המסחר למשרד ראש הממשלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
  14. ההמלצה למנות שר מיוחד לתיירות, הבוקר, 7 באוקטובר 1964
  15. ענף התיירות מקבל בברכה מינוי שר לענייני תיירות, דבר, 9 באוקטובר 1964
  16. תובעים מאשכול המשך קיום משרד תיירות עצמאי, דבר, 13 בדצמבר 1965
  17. מ. קול יפעל להגברת התיירות היהודית מארצות חוץ לישראל, דבר, 14 בינואר 1966
  18. מיזוג משרדי הממשלה יימשך חודשים, דבר, 6 ביוני 1977
  19. הורוביץ החליט על מיזוג מלא מסו"ת-תיירות, דבר, 28 ביוני 1977
  20. הורוביץ: 15% מעובדי משרד התעשייה מיותרים, דבר, 17 באוקטובר 1977
  21. מיזוג משרדי הממשלה מתנהל בעצלתיים, דבר, 14 במאי 1979
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.