מרי דאגלס

מרי דאגלס
לידה 25 במרץ 1921
פטירה 16 במאי 2007
זרם סטרוקטורליזם
תחומי עניין אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, ביקורת המקרא
הושפע מ אמיל דורקהיים, קלוד לוי-שטראוס, ארנולד ון גנפ
השפיע על ז'וליה קריסטבה

דיים מרי דאגלסאנגלית: Mary Douglas; 25 במרץ 192116 במאי 2007) הייתה אנתרופולוגית וסוציולוגית בריטית, מבכירי האנתרופולוגים בדורה. בשנותיה האחרונות עסקה רבות בביקורת המקרא. ספרה "טוהר וסכנה" נבחר על ידי ה-The Times Literary Supplement כאחד החיבורים המשפיעים ביותר על החשיבה והשיח המערבי במאה ה-20.[1]

ביוגרפיה

מרי מרגרט טיוּ נולדה בסן רמו, איטליה, במהלך חופשה של משפחתה. אביה שירת כפקיד ממשלתי בבורמה, מטעם השלטון הבריטי. היא קיבלה חינוך קתולי והמשיכה ללימודים אקדמיים באוקספורד בזמן מלחמת העולם השנייה, אצל האנתרופולוג והסוציולוג הנודע אוונס-פריצ'רד.

את עבודת-השדה שלה לשם קבלת הדוקטורט עשתה בקונגו הבלגית, בקרב אנשי שבט הלֶלֶה.

היא השלימה את לימודי הדוקטורט בשנות החמישים ולימדה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.

דאגלס ביקרה פעמים רבות בישראל, בהן פעם אחת ממושכת ב-1966, בה הרצתה במכון ון ליר בירושלים ונפגשה עם חוקרי מקרא. בין החוקרים המזוהים עם עבודתה, ניתן למנות את פרופ' חיים חזן.

תרומתה לאנתרופולוגיה

דאגלס מקשרת בין הסובייקט לגוף ולחברה, ויוצרת שרשרת של פסיכולוגיה, ביולוגיה ואנתרופולוגיה. מנקודה זאת יצאו חוקרים רבים אחריה, ביניהם ז'וליה קריסטבה.

דאגלס טבעה את המונח מובלעת בפתחה את התאוריה של התרבות (Cultural Theory). התאוריה טוענת שבכל הקשר חברתי, הרעיונות התרבותיים המשותפים צריכים להיות בנויים כך שכל פרט יוכל לפלס לו דרך בין האילוצים הנקרים על דרכו מדי יום ולראות את העולם בו הוא חי כהגיוני ובעל משמעות. הטיפולוגיה שבנתה מורכבת משלושה הקשרים חברתיים שכל אחד מהם נושא עמו מטען תרבותי משלו:

  • היררכיה.
  • הקשר שוק (רשתות חברתיות אינדיבידואליות)
  • מובלעת.

מובלעת היא לרוב התגובה לבעיה של קהילה באשר לגבולה. כאשר נדמה שעתידה תלוי בחסדי חבריה העלולים לחמוק ממנה. ברוב המקרים, בשל כח המשיכה של קהילה מרכזית שכנה. החברה אינה יכולה למנוע את העזיבה או להעניש את העוזבים, אין לה לרוב מספיק משאבים לתגמל את הנשארים והאמצעי העיקרי בו היא יכולה להשתמש כדי לחזק את הגבול הוא שכנוע מוסרי. משמעה של קהילה מסוג זה הוא לפיכך התנגדות לחברה חיצונית. ערכו של כל חבר במובלעת מובלט ואילו קווי ההפרדה ביניהם נדחקים לקרן זווית. המובלעת חייבת להדגיש את אופיה הבלתי מוסרי של החברה החיצונית בניגוד למידות הטובות של חברי הקהילה הפנימית. כך נבנית מה שמכנה עמנואל סיון חומת המידות הטובות המפרידה בין העליונות המוסרית של חברי המובלעת לבין הקהילה המרכזית שעד כה הייתה ישות מפתה. המסר הברור הוא: רק מושחתים יעזו לחצות חומה זו ולהצטרף לרשעים שבחוץ.

החוץ מטיל צל כבד על הפנים של המובלעת כי הוא נראה מפתה יותר ומשום כך חייבת המובלעת להאבק בו באמצעות הקיטוב אור לעומת חושך, נאמני השם לעומת שליחי השטן המדיח, שלמים לעומת פגומים, מגיני המובלעת לעומת הקמים עליה להורסה.

ביקורתה העצמית המאוחרת

בספרה "ויקרא כספרות" המאוחר יותר, וכן בהקדמה לתרגום העברי של "טוהר וסכנה", חזרה בה דגלס הן מהעמדה התאורטית הכללית בנוגע לתקפות חוקי הטוהר, ובפרט מפרשנותה לספר ויקרא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.